88 lines
5.4 KiB
Markdown
88 lines
5.4 KiB
Markdown
---
|
||
title: טיפים לכתיבת טקסטים אקדמאיים
|
||
description:
|
||
published: true
|
||
date: 2024-01-14T12:47:56.364Z
|
||
tags: שנה א, סמסטר א, מיומנויות יסוד, טיפים, כתיבה, תואר_ראשון
|
||
editor: markdown
|
||
dateCreated: 2023-01-12T08:56:34.309Z
|
||
---
|
||
|
||
!!! is-success ""
|
||
המלצה: [המדריך לפיסוק](https://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/punctuation/) של האקדמיה ללשון העברית, [מדריך לכתיבה פילוסופית של אונ' הרווארד](assets/brief_guide_to_writing_philosophy_paper.pdf)
|
||
|
||
מטרת כתיבה אקדמית הינה להציג רעיון מרכזי - לענות על שאלה גדולה באמצעות שאלות קטנות.
|
||
|
||
## מבנה כתיבה אקדמאית
|
||
|
||
1. התחלה (מבוא\הקדמה)
|
||
2. אמצע (גוף העבודה) - תכין את הטיעון ***בשלמותו***
|
||
3. סוף (סיום\השלכות\ביקורת\השוואות) - ***לא*** סיכום
|
||
|
||
סדר כתיבת החלקים הוא:
|
||
1. גוף העבודה
|
||
2. סוף
|
||
3. התחלה
|
||
|
||
## דגשים כלליים
|
||
רובו המוחלט של הזמן יוקדש למחשבה על הטיעון המרכזי. כשם שרוב זמנו של צייר השמן הוא בלערבב את הצבע, כך של כותב העובדה בטיעון המרכזי.
|
||
טענות מסוכנות משהו רצוי לנסח בצורה ישירה (אני טוען כי...) ובכך לקחת עליהן אחריות, ולא בניסוח סביל (ראינו כי...).
|
||
הסיכום, *שמקומו אינו בסוף*, הוא כלי יעיל לביסוס טענות לפני שמתבססים עליהן - מעיין מפת דרכים של מה שעברנו עד פה בתמצית, שמכינה את הקרקע למעבר לשלב הבא במהלך.
|
||
|
||
### גוף העבודה
|
||
|
||
> בכל פסקה, שאלו את עצמכם: האם הפסקה משיבה על שאלה שנשאלנו? האם היא מקדמת את הטיעון שלי? האם היא הכרחית להבנת הרעיון המרכזי? האם היא מוסיפה משהו חשוב לעבודה? אם לא - להיפטר ממנה.
|
||
הטרחנים במיוחד יכולים לעשות תהליך זה ברמת המשפט.
|
||
{.is-warning}
|
||
|
||
|
||
החלק העיקרי הוא שהטענה המרכזית - המהלך הפילוסופי המלא - יתרחש בגוף העבודה, ללא תלות בתחילת או סיום העבודה. ביקורות, השוואות וכדומה לא יופיעו בחלק זה - גוף העבודה חייב להיות ממוקד לחלוטין אך ורק בטענה המרכזית.
|
||
|
||
מטרת חלק זה הוא להציב את החוליות שישמשו אותנו להוביל לסיום, אותו אנו יודעים קודם.
|
||
ניתן לעשות זאת על ידי מחשבה על החולייה אחת לפני המסקנה, ולהמשיך משם אחורה.
|
||
|
||
כדאי לשים לב אם הקשר בין החוליות מתבקש בהיקש בלתי אמצעי (ישיר) או אמצעי (בלתי ישיר).
|
||
דוגמא:
|
||
```
|
||
א. יוונים
|
||
[היקש בלתי אמצעי]
|
||
ב. בעלי חיים
|
||
[היקש בלתי אמצעי]
|
||
ג. בני תמותה
|
||
[א->ג - היקש אמצעי]
|
||
```
|
||
|
||
### סוף העבודה
|
||
סיכום, אם ישנו, *אינו* יהיה בסוף העבודה - מדובר בחזרה ('מטופשת!', אומר דן) על תוכן שכבר נאמר. השוואות וביקורות יכולות להגיע לכן - כל תוספת אישית לדיון.
|
||
|
||
### התחלה
|
||
*מה תהיה הדרך הטובה ביותר לשאוב את הקורא לעבודה זו?*
|
||
חלק זה ייכתב רק לאחר שאר העבודה ולמולה. בניגוד לאינטואיציה הראשונית, סיכום יכול להגיע גם כאן.
|
||
|
||
!!! is-success ""
|
||
דוגמא - ברטרנד ראסל, הפילוסופיה של החומר, פרק ב'.
|
||
|
||
ראסל עושה כך:
|
||
1. נושא הדיון
|
||
2. דוגמא להבהרת נושא הדיון
|
||
3. הצגת חשיבותו של הדיון (לעורר עניין - כתיבה *סקסית*).
|
||
4. טיעון שלם
|
||
5. קישור להצגת חשיבותו של הדיון
|
||
6. טענה מרכזית (אני לא יכול להוכיח לכם שאיני לבד במדבר, אבל אני יכול להראות למה אין סיבה להאמין כך).
|
||
|
||
#### מבוא
|
||
הכנה מבחינת
|
||
1. תוכן (חובה)
|
||
2. צורה (רשות: מאמרים ארוכים\סבוכים)
|
||
|
||
!!! info ""
|
||
אנלוגיה : Prep בבישול
|
||
|
||
הטענה המרכזית תופיע בשלב מסוים בתוכן - המטרה כאן היא לא להפתיע את הקורא או לעורר בו רגש, אלא להעביר רעיון בצורה ברורה, בדומה לנוסחה מתמטית. המבוא כמותו כתמונה של פאזל לפני שמרכיבים אותו - מטרתו להציג תמונה ברורה שמתוכה ינבע שאר הטקסט.
|
||
הצורה, אם תיכלל, תהווה כמעיין מפת דרכים, על מנת שהקורא לא יאבד בדרכו לטיעון המרכזי.
|
||
|
||
המבוא הוא הנקודה להגדרה של המושגים - בין שזו מדויקת ותנומק, ובין שזו עמומה ומטרת המהלך להבהירה ולדייקה. המושגים שמוגדרים צריכים להיות אך ורק אלו שבמוקד הדיון - שכן אם נתחיל להגדיר כל מונח, לא נצא מזה בחיים.
|
||
ביסוס היחס בין המושגים, אם ישנו, ראוי שיבוא בסוף המבוא.
|
||
|
||
|