9.7 KiB
title, description, published, date, tags, editor, dateCreated
| title | description | published | date | tags | editor | dateCreated |
|---|---|---|---|---|---|---|
| פסיכולוגיה התפתחותית | true | 2024-05-04T13:50:00.910Z | פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב | markdown | 2024-05-04T13:08:39.982Z |
מצגת {.is-info}
פסיכולוגיה התפתחותית היא התחום הפסיכולוגי החוקר את התפתחות האדם מההתחלה - כבר מהרחם - ועד הסוף - מוות. הקורס יתמקד בגילאי הרך עד גיל הבגרות המוקדם.
תקופות ההתפתחות הן:
- ינקות (0-1)
- הגיל הרך (1-3)
- ילדות מוקדמת (3-6)
- ילדות (6-10)
- התבגרות מוקדמת (10-13)
- גיל ההתבגרות (13-18)
- בגרות בהתהוות (18-25~)
- מגרות מוקדמת (20-35)
- בגרות (35-65)
- בגרות מאוחרת (65+)
מבוא והקשרי התפתחות
דמיינו לעצמכם שסיימתם תואר והתמחות בפסיכולוגיה התפתחותית בהצטיינות, והנה - מניחים לפתחכם תינוקת. התינוקת בוהה בכם ומכניסה את הרגל לפה. מה זה אומר?
אולי זה השלב האוראלי של פרויד? השלב הסנסו-מוטורי של פיאג'ה? אולי היא רעבה? סקרנית?
תפיסה התפתחותית לעולם לא תסתכל על התנהגות בודדת - אלא רק על רצף; מהתנהגות בודדת, כמו הכנסת רגל לפה, קשה מאוד ללמוד משהו. אם נגלה שהתינוקת שמה קודם ידיים בפה, ורק אז רגליים, ואז מתחילה להתנדנד - נוכל לראות שהיא מתכוננת להתהפך!
התפתחות אונטוגנית - פילוגנית
התפתחות אונטוגונית היא התפתחותו של הפרט מהרחם עד לבגרות. מנגד, התפתחות פילוגנית היא התפתחותו של המין האנושי לאורך האבולוציה.
הגדרת התפתחות
התפתחות היא אוסף של שינויים איכותיים או כמותיים, תלויי גיל וארגון של התנהגות מחדש, כיוון שהם סדירים1 , מצטברים2 ובעלי כיוון3 .
מה זה אומר?
הילד לומד מילה; עוד מילה; עוד מילה; אמא, אבא, במבה. הוא הולך רחוק יותר, רחוק יותר, רחוק יותר. אלו הם שינויים כמותיים - שיפור של יכולת קיימת.
מנגד, נדמיין את תא 497 לעומת 496. כל התאים הקודמים היו סתם תאים - עוד תא, עוד תא, עוד תא. אבל התא הזה נהייה תא לב. זו יכולת חדשה - דבר חדש. הילד מחבר שתי מילים למשפט - זו לא סתם עוד מילה -זו יכולת חדשה. אלו שינויים איכותיים - ארגון מחדש של יכולות.
עץ שהולך וגובהה הוא שינוי כמותי; זחל שנהפך לפרפר הוא שינוי איכותי (רגע! אני עף בכלל!) {.is-info}
תחשבו, למשל, על חיוך. החיוכים הראשונים הם אנדוגניים - הם מבפנים, מפעילות ספונטנית של מערכת העצבים הלא-בשלה. הוא קורה בתגובה לגירויים שמיעתיים.
החיוך הזה הולך ודועך, ובמקומו מופיע חיוך אקסוגני - נובע מבחוץ - מערכת הראייה מתפתחת4 והתינוק מתחיל לחייך חיוך חברתי, לכיוון ההורים.
בכל השינויים האלה יש רצף הגיוני; כל שינוי הוא הבסיס לשינוי הבא. קודם זחילה, אז הליכה, אז ריצה. כל שינוי מצטבר על השינוי שהיה קודם, ומוסיף עוד משהו. התחלתי ללכת? מגניב. אני עדיין יכול לזחול. אני יכול ללרלר? אחלה. אני עדיין יכול להצביע על דברים.
ההתפתחויות האלה הן בעלות כיוון - הן חותרות לעבר מורכבות הולכת וגדלה. ילד שלא עושה בחיתול ופתאום מתחיל לפספס לא מפגין התפתחות בעלת כיוון; הוא מתדרדר (רגרסיה) ליכולת קודמת. מנגד, תינוק שבעבר היה חמוד חמוד חמוד ומתמסר לכולם, ופתאום מתחיל לצווח ברגע שההורים הולכים - דווקא כן מפגין התפתחות בעלת כיוון; הוא מתחיל לראות ולזכור, ולקלוט שהאנשים החדשים האלו בעצם זרים.
וזה מסתבך אפילו יותר. דמיינו שני ילדים ש"נתקעים" בדיבור. האחד נתקע בגלל איזושהי בעיה - נוירולוגית, קוגנטיבית, פיזיולוגית. זו לא התפתחות בעל כיוון - זו בעיה שצריך לטפל בו. האחר חושב מהר, והמוטוריקה לא הדביקה את המחשבה; יש לו הרבה מה להגיד ואין לו איך להגיד את זה. זו לא בעיה - נהפוכו; זו התפתחות בעלת כיוון, שתשתפר מעצמה.
מי קובע מה נורמטיבי? מי קובע מה בעל כיוון? מי קובע מה בעיה ומתי? זה מושאה המורכב של הפסיכולוגיה ההתפתחותית.
התפתחות רציפה או בשלבים
אז, ההתפתחות רציפה או בשלבים? זה תלוי; יש שינויים כמותיים ושינויים איכותיים. תפיסות חדשות גורסות כי ההתפתחות אינה בהכרח לינארית; הכיוון הוא מגמה כללית. לפעמים יש יותר אינטגרציה - הטמעה, התמחות - ולפעמים יש יותר דיפרנציאציה - הבדלה, הפרדה, פיתוח של יכולות חדשות. מורכב.
סביבה או תורשה
שאלת הסביבה או תורשה (Nature vs Nurture) היא שאלה קלאסית: מה משפיע יותר על ההתפתחות - הגנטיקה שלנו או הסביבה שלנו?
מצד אחד של המתרס יושב הפילוסוף הצרפתי ז'אן ז'אק רוסו, שקובע כי האדם טוב מטבעו - והסביבה היא זו שמשחיתה אותו. האדם נולד טהור וזך, וצריך למנוע מהסביבה לקלקל אותו. מצידו השני של המתרס, יושב ג'ון לוק האנגלי, שקובע כי האדם נולד לעולם טאבולה ראסה - לוח חלק, ללא נטייה כזו או אחרת - והסביבה היא זו שתכתיב למי ייהפך.
ההערכה וההשפלה הן, מבין כל האחרים, מעורריה רבי העוצמה ביותר של הנפש, ברגע שהיא מתחילה להכיר את טעמם. אם תוכלו להחדיר לילדים תשוקה להערכה ופחד מפני בושה והשפלה ... [...] השרשתם בהם את העיקרון הנכון5 ^ג'ון^ ^לוק^, ^מחשבות^ ^על^ ^חינוך^
במאה ה19, יצא מהיער6 ילד בן 12 בשם ויקטור אבירון (Aveyron), ילד פרא. הפסיכולוגים המוקדמים התלהבו מהמציאה - כעת ניתן לבדוק כיצד תשפיע הסביבה. מאמץ אותו רופא צרפתי בשם ליטארד, שמנסה להפוך אותו לצרפתי מדופלם. ויקטור מצליח ללכת, אבל לא לתפוס נורמות התנהגותיות, או לדבר צרפתית. הרופא מתייאש ממנו ונוטש אותו.
תנו לי 12 תינוקות בריאים, ללא פגם, ואת העולם הספציפי שלי לגדל בו אותם, ואני מבטיח לכם שאני יכול לקחת באקראי כל אחד מהם ולאמן אותו להיות כל סוג של מומחה שאבחר - רופא, עורך דין, אמןם, רב-סחור, וכן, אפילו מקבץ נדבות וגנב, ללא כל קשר לכשרונות, למשיכות, לנטיות, ליכולות, למקצועות ולגזע של אבותיו" ווטסון7 , ביהוויוריזם (1930), *עמ'^ ^82^
תקופה קריטית\רגישה
האם ישנן תקופות שבהן יש איזשהו רגע רגיש, קריטי, שאם תתרחש בה בעיה היא תפגע לתמיד? תקופה קריטית שכזו?
מנגד, אולי בתום תקופה כזו, עדיין ניתן לחולל שינוי - אולי מוגבל בהיקף, אולי תוך השקעה אנרגטית אדירה, אולי בהיקף מוגבל - אבל עדיין ניתן? תקופה רגישה שכזו?
אקטיביות או פאסיביות
המודל של Bronfenbrener
-
Orderly ↩︎
-
Cumulative ↩︎
-
Directional ↩︎
-
מערכת הראייה היא המערכת הכי פחות מפותחת בלידה - לעומת מערכת השמיעה, הבשלה יותר. ↩︎
-
עמית לא ממליץ על הגישה הזו. ↩︎
-
באופן מוזר, מדי פעם יוצאים ילדי פרא כאלה, במיוחד באוסטריה. ר' גם סרטון על ג'ייני - ילדה אמריקנית פראית שגדלה בחדר סגור, ללא גירויים. ↩︎
-
אתם רואים תמונה של איזה פסיכולוג בשחור לבן עם איזושהי חיה - חתול, כלב, עכבר, יונה - זה כנראה ווטסון, אומר עמית ↩︎