5.2 KiB
title, description, published, date, tags, editor, dateCreated
| title | description | published | date | tags | editor | dateCreated |
|---|---|---|---|---|---|---|
| וויליאם מאוקאם | true | 2024-03-13T15:07:06.106Z | סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה נוצרית, ימי הביניים | markdown | 2024-03-13T14:25:39.649Z |
וויאליאם מאוקהאם (1287-1347) נולד באנגליה, והיה פרנציסקני, בדומה לדנס סקוט. ב1324 הוא הואשם בכפירה, ונקרא למשפט אצל האפיפיור - שם דומיניקנים, כמו גם פרנציסקנים שמרנים יותר, ועבר לאוויניון בצרפת - מושב האפיפיור באותם הימים - לצורך המשפט.
ב1327, פורץ ויכוח גדול בקרב הפרנציסקנים - בין אלו שדרשו עניות מוחלטת, וסירבו להחזיק רכוש אפילו בשם המסדר, לבין אלו הקיצוניים פחות שהתירו רכוש בשם הכנסייה. עמדת העניות המוחלטת מגיעה מתפיסה שהכסף הוא קדוש לחלוטין, באמונה שייעודו הוא לסייע לאלו שזקוקים - ולכן עצם זה שהוא עובר בידי מי שאינו זקוק לו זה חטא נורא. מכאן המשטמה שרכשו הפרנציסקנים לכנסייה, אותה הם תפסו כגוף מושחת ורקוב, ככפירה בייעודם כמשרתי העם. הויכוח הזה קיים עד היום, אם כי פחות מרכזי. מנגד, טענת האפיפיור הייתה שלכנסייה יש מטרות קדושות, שעל מנת לממש אותן היא זקוקה לעוצמה, להשפעה ולכסף - ולכן החזקתו לא רק שהיא מוצדקת, אלא הכרחית1 . עוד הוא טען, כי כנסייה חסרת כסף והשפעה נתונה לחלוטין לחסדיהם של בעלי האמצעים; כנסייה חזקה תוכל לעמוד בזכות עצמה. עד היום, הכנסייה מעורבת במימון של דברים הכרחיים לשיטתה, ומדינות קתוליות רבות מקנות לה תקציב2 .
אוקהאם התחבר למישל דה סזן, ראש המסדר הפרנציסקני, שדגל בעמדת העניות - וכתוצאה מכך האפיפיור (שהחזיק רכוש רב בשם הכנסייה, ונתפס בעיניי הפרנציסקנים ככופר3 ). עד לאותה נקודה, המשפט היה לטובתו - וסביר שהיה יוצא במשפט קל. אולם, בעקבות זאת, האפיפיור נטה נגדו והתכוון לשפוט אותו לחומרה. אוקהאם, שסבר כי השופט כופר, ברח ללואי הרביעי - קיסר גרמניה ואדם רב עוצמה והשפעה.
אוקהאם פיתח עמדה חדשה ביחס לקשר בין דת למדינה של אוגוסטינוס. היחס הזה, כאמור, הוא הפוך: גם היום, מדינות מופרדות מן הדת (דוגמת טורקיה וארצות הברית) נתונות להשפעה אדירה מהדת; מנגד, מדינות ללא הפרדה (כמו דנמרק ואנגליה) חילוניות כמעט לחלוטין. אוקאם סבר כי על המדינה לפקח על הדת4 - ולשמר את טוהר לבביהם. על גביו, לותר ביקש לתת למדינה את הסמכות על זהותה הדתית של המדינה: אם השליט, למשל, נהיה פרוטסנטי, העם נהיה פרוטסנטי איתו. זאת בניגוד לעמדה שמרמז לה אוגוסטינוס, לפיה הדת צריכה
-
העמדה נובעת גם מכך שאנשים שעוסקים בסכומים גדולים של כסף צריכים להתפרנס היטב, כדי לא להתפתות לקחת שוחד\לגנוב - פקיד עם משכורת עלובה שעוסק בסכומי עתק יתפתה לגנוב הרבה יותר מפקיד שמרוויח היטב - כי אז, למה שיסתבך? זהו אחד הנימוקים לטובת שכר גבוה של בכירים גם היום - כמו הרמטכ"ל, נשיאת בית המשפט וכדומה. ↩︎
-
צרפת הייתה הראשונה לנתק את הקשר הזה, ב1905. בשאר אירופה, הכנסייה מקבלת תשלום מכספי האזרחים - אם כי בחלקן ניתן לסרב לשלם לה. ↩︎
-
זהו אירוע נדיר וקיצוני - אך גם היום מעמדו של האפיפיור הוא נקודה בעייתית: 2\3 מכל הנוצרים הם קתולים, ובראש המערכת כולה עומד אדם אחד. האם הוא יכול להיות כופר? מה אם הוא טועה? ↩︎
-
מלבד לותר, הדעה של אוקאם השפיעה על רבים אחרים - לרבות שפינוזה. ↩︎