109 lines
12 KiB
Markdown
109 lines
12 KiB
Markdown
## אבולוציה
|
||
|
||
!!! info "[מצגת](/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/2.pdf)"
|
||
|
||
עד כה דיברנו על הבדלים בין אדם למשנהו. עתה נתמקד בהבדלים בין מינים.
|
||
|
||
**אבולוציה** היא השינויים במאפייניהם של אוכלוסיות ביולוגיות על גבי הדורות הבאים.
|
||
|
||
!!! warning ""
|
||
בניגוד למה שאנחנו נוהגים לחשוב (אבולוציה היא *הישרדות החזק*), המוקד של אבולוציה הוא **העמדת צאצאים פוריים** - ותו לא. אינטיליגנציה גבוה, למשל, היא תכונה *לא* טובה אבולוציונית - אם אתה יושב ולומד כל היום, יהיה לך יותר קשה להעמיד הרבה צאצאים פוריים...
|
||
|
||
### אבולוציה כאלגוריתם
|
||
|
||
אבולוציה היא מעין אלגוריתם, עם כמה רכיבים -
|
||
|
||
- **זיכרון** (DNA)
|
||
- שכפול (לא מושלם)
|
||
- מוטציות
|
||
|
||
כתוצאה מאותו שכפול לא מושלם - רובן לא טובות, מיעוטן כן.
|
||
|
||
- ברירה טבעית ולחץ אבולוציוני
|
||
|
||
לאו דווקא לקטול אותך - גם לדחוק אותך למקום מחיה אחר או העמדת פחות צאצאים הם לחץ אבולוציוני.
|
||
|
||
- תתי-חלוקה והתמחות
|
||
|
||
התמקדות ב*נישות* שונות - מקורות אוכל שונים, מקומות מחיה שונים, וכדומה. למשל, התבהרות עור האדם ככל שהוא מתרחק מקו המשווה - עור כהה פוגע בספיגת ויטמין D ולכן במערכת החיסון; התבהרות האור כדי לחיות במקומות עם פחות אור שמש היא דוגמה להתמחות.
|
||
|
||
### התרבות והישרדות
|
||
|
||
השכפול הלא-מושלם יוצר הבדלים פרטניים, שמעניקים לחלקם יתרון שמאפשר להם להתרבות יותר. האבולוציה היא מאוד לא-יעילה - רבו המוטציות מזיקות או חסרון תועלת - אבל במרוצת הדורות, מתבצעת בחירה מיטבית.
|
||
|
||
כל שינוי אבולוציוני כרוך לא רק ביתרונות - אלא גם בחסרונות. המוח הענקי של בני האדם מאפשר להם להסתגל למגוון *אדיר* של סביבות, אבל מגיע עם מחיר אנרגטי נורא, ושרידות גרועה מאוד בלידות - עד העידן המודרני, שליש מהלידות בערך היו הורגות את האמא, התינוק, או שניהם. השינוי מתקבע רק אם היתרונות עולים על החסרונות.
|
||
|
||
### היתרונות של תגובתיות
|
||
|
||
|
||
|
||
אחד המאפיינים הכי חשובים באבולוציה הוא **תגובתיות** לסביבה. נוח לבחון תגובתיות באמצעות צמחים - כמו חמניות שנעות לעבר השמש, וצמחים מטפסים שמחפשים איפה להתמקם. צמחים תגובתיים במיוחד - יותר מבני אדם - במידה רבה משום שאפילו האיברים שלהם גמישים: אין להם איברים קבועים כמו בעלי החיים, אלא הם מצמיחים איברים לפי הסביבה - עוד ענפים, עלים, שורשים וכו'.
|
||
|
||
!!! success "[סרטון](https://youtu.be/eDA8rmUP5ZM)"
|
||
|
||
תגובתיות היא יתרון אדיר. שורש שיודע למצוא את המים מעניק לצמח סיכויים גדולים בהרבה לשרוד. בניגוד למה שאנחנו חושבים, לצמחים יש מנגנון למידה של ממש - השורשים מחפשים את המים, ולא באופן אקראי.
|
||
|
||
### עקרונות האבולוציה של הקוגניציה
|
||
|
||
[Cisek & AP&P, 2019](sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.3758/s13414-019-01760-1) קובע חלוקה אחרת מהחלוקה המקובלת.
|
||
|
||
נהוג לחלק התנהגות ל**פעולה**, **קוגניציה** ו**תפיסה**. אלא שאבולוציה, אומר סיזק, לא עובדת ככה. השאלה המתבקשת לשיטתו היא - **איזו חלוקות נוצרו *באבולוציה* שאפשרו הבחנות בתוך ההתנהגות?**
|
||
|
||
תחילה, היו צורות חיים פרימיטיביות, עוד לפני DNA וRNA. משם הופיעו DNA, RNA וחלבונים, ואלו בישרו את ההבחנה בין התרבות - DNA - למטבוליזם - RNA וחלבונים. בשלב הבא יש הבחנה בין *אנדודרם* (פנים-פיזיולוגי) ו*אקטודרם* (התנהגות). כשמופיע המוח, נוצרת חלוקה בין חלקיו השונים של המוח, שמאפשרים חלוקה בתפקודים - בהומאוסטאזיס, בקצב הלב, וכדומה. משם מגיעים חלקים עליונים יותר, כמו הקורטקס, שמביאים חלוקה בין התנהגויות ותפקודים.
|
||
|
||
בתמצית, סיזק אומר שהאבולוציה היא ההתפתחות שמאפשרת את החלוקות האלה. למשל, אנחנו יצורים דו-צדדים - יש לנו ימין ושמאל. מדוזה היא חד צדדית - היא יודעת לפמפם ותו לא. כשיש לה את כל מה שהיא צריכה, היא מפמפמת לאט, אבל כשחסר מזון במים - היא מפמפמת מהר יותר. כשחסר קצת מזון, הפימפומים קטנים (ניצול - *Εxploitation*), וכשחסר הרבה מזון, הפימפומים גדולים (*Exploration*). המתווך של התהליך הזה הוא דופמין. לכן תרופות להפרעת קשב קשורות בדופמין - משנים את הΕxploration לΕxploration.
|
||
|
||
!!! success "[חומר נוסף](https://www.coursera.org/lecture/origins-universe-solarsystem/3-5-origin-of-the-metazoans-and-evolution-of-life-at-small-scale-danny-eibye-gPQoi)"
|
||
|
||
|
||
ביצורים דו-צדדיים, כמו תולעים[^1], נוצרים תאים רגישים לאור, ולאט-לאט זזים לצדדים ימין ושמאל. כשמגיע גירוי מצד ימין, התולעת בורחת לשמאל, ולהיפך (ולכן העיניים מוצלבות). זה נותן ליצורים המוצלבים יתרון במגרש האבולוציוני - הוא בורח יותר מהר, מעמיד יותר צאצאים פוריים.
|
||
|
||
|
||
|
||
<small>!ואז, נהיו לו צדדים</small>
|
||
### אינטיליגנציה כאסטראטגיה אבולוציונית
|
||
|
||
אינטיליגנציה מאפשרת *לפרטים* גמישות **במהלך החיים**, ולא רק בתורשה דרך הDNA. היא מיושמת בהתנהגות של בעלי החיים וצמחים.
|
||
|
||
משום שלאינטיליגנציה יש מחיר אנרגטי גבוה מאוד, היא שימושית בעיקר ליצורים מאריכי-ימים, במיוחד אלו שחיים בסביבות משתנות - שלא כמו חרקים, חיידקים ווירוסים.
|
||
|
||
[Emery & Clayton, 2005](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1016/j.cub.2005.11.029) משווים בין התפיסה הקלאסית של אבולוציה, לפיה למוח התווספו מבנים במרוצת השנים. הגישה החלופית טוענת שהמבנים התקבעו, אבל גודלם היחסי והמורכבות שלהם הם שמשתנים. החלוקה והמורכבות שונה בתתי קבוצות - כמו בני אדם, שם הקורטקס מרכזי מאוד, לעומת עופות, שחסרי קורטקס ובעלי איבר אחר - *פאליום*.
|
||
|
||
!!! success "סרטונים על אינטיליגנציה"
|
||
נוח לנו לחשוב שאבולוציה היא ייחודית לנו - כל היונקים חכמים יותר מהציפורים, אבל זה לא נכון; אינטיליגנציה היא אסטרטגיה הישרדותית שאומצה בכמה ענפי אבולוציה - בהם יש יצורים חכמים יותר מהשאר:
|
||
|
||
- ציפורים - [עורבים](https://www.youtube.com/watch?v=cbSu2PXOTOc), [תוכים](https://www.youtube.com/watch?v=ldYkFdu5FJk), [ינשופים](https://www.youtube.com/watch?v=rd3vUeULZIk)
|
||
- יונקים - [פילים](https://www.youtube.com/watch?v=nq7vAGGSjVM), [דולפינים ולוויתנים קטלנים](https://www.youtube.com/watch?v=g1VEwsI4SlY), [קופים](https://www.youtube.com/watch?v=fPz6uvIbWZE), [בני אדם](https://www.youtube.com/watch?v=aAIGVT3N7B0)
|
||
- [רכיכות](https://www.youtube.com/watch?v=GQwJXvlTWDw)
|
||
|
||
|
||
## G לעומת g
|
||
|
||
**g'** מתאר את תופעת הPositive manifold - המתאם החיובי בין יכולות קוגניטיביות שונות, וככזה הוא מדד *תוך-מיני*.
|
||
|
||
עוד לא ברור לנו אם g' הוא תופעה אנושית - תופעת הPM נמצאה גם במינים אחרים לרבות ציפורים מסוימות, עכברים, קופים וקופי אדם.
|
||
|
||
לעומת זאת, **G** הוא מדד *בין-מיני* - כלומר, את התופעה שמין שטוב במטלה אחת נוטה להיות טובות בשאר המטלות. כלומר, היכן שg' משווה בין נבדקים פרטניים, G משווה בין מינים ביולוגים - בהתבסס על ממוצע; הוא מתעלם מהבדלים פרטניים בתוך המינים
|
||
|
||
G הוא מדד קשה לשימוש בו, משום שצריך לייצר משימות *שכל* המינים הנבדקים יכולים לבצע.
|
||
|
||
### היתרון האבולוציוני של G
|
||
|
||
G מאפשר **תיעול** (Canalization), של אינטיליגנציה פלואידית (גמישה) להסתגל למטלות חדשות ולהפוך אותן לאינטיליגנציה קריסטלית (נוקשה). הלמידה הגמישה מאפשרת הצטברות של ידע וטכנולוגיה (כמובן, בהינתן תקשורת מספקת ומבנה חברתי) - מתי בפעם אחרונה *אתם* למדתם משהו מאפס, בלי לצרוך פתרון של מישהו אחר?[^2]
|
||
|
||
|
||
### היפותזות להבדלים בין-מיניים בG
|
||
|
||
|
||
#### יחס אנקפליזציה (Encephalization)
|
||
|
||
**יחס האנקפליזציה** היא היחס בין הגודל המשוער של המוח על פי הגוף לגודל המוח בפועל - כלומר, *היצור הזה בגודל X אז אני מצפה שיהיה לו מוח בגודל Y, אבל יש לו מוח בגודל Z*.
|
||
|
||
החוקרים תכננו משימת אינהיביציה - משימת A not B - ומשימת גליל, שבה מחביאים צ'ופר בתוך גליל שנפתח כל פעם בשיטה אחרת. החוקרים בחנו 48 מינים (לא כולל בני אדם) ומצאו שככל שהנפח התוך-גולגלתי - אומדן למספר הנוירונים[^3] - יותר גדול, ככה הביצוע במשימות השתפר. קשר דומה נמצא גם כשמתבססים על גודל הגוף והמסה - אומדן נוסף לכמות נוירונים (יותר נוירונים צריכים יותר משאבים שצריכים יותר גוף).
|
||
|
||
יצורים עם בעלי יחס אנקפליזציה גבוה - כלומר, יש להם יותר מוח ביחס לגודל הגוף - מפגינים ביצועים טובים יותר בשתי המטלות.
|
||
|
||
|
||
[^1]: *באתם מן התולעות, ועוד נשתייר בכם הרבה מן התולעת* - ניטשה, *כה אמר זרתוסטרא*.
|
||
[^2]: נחשון מספר שהאו-וואה הגדול בעולם האינטיליגנציה הוא אינטיליגנציה פלואידית, בגלל שהמתאם שלה עם g' הוא, בערך, 1 - ולכן אם רוצים ללמוד על אינטיליגנציה נוח יותר להתמקד באינטיליגנציה פלואידית. אולם, הוא סבור שהכישרון הגדול של בני אדם הוא דווקא באינטיליגנציה קריסטלית - ביכולת לאגור ולהעביר הלאה מידע.
|
||
[^3]: עם הרבה הרבה כוכביות - הנוירונים של ציפורים, למשל, קטנים בהרבה, ולכן יותר נוירונים נכנסים בפחות גולגולת, והאומדן נפגע, אם כי עדיין עובד. ההשוואה בולטת במיוחד בתוך קבוצות - ציפורים עם ציפורים, יונקים עם יונקים, וכו'. |