74 lines
7.1 KiB
Markdown
74 lines
7.1 KiB
Markdown
---
|
||
title: חובת ההוכחה
|
||
description:
|
||
published: true
|
||
date: 2024-06-13T12:08:12.814Z
|
||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת
|
||
editor: markdown
|
||
dateCreated: 2024-06-13T11:30:16.991Z
|
||
---
|
||
|
||
> [מצגת](/פילוסופיה/דת/חובת_ההוכחה.pptx), [מאמר (Flew)](/פילוסופיה/דת/flew_-_the_presumption_of_atheism.pdf)
|
||
{.is-info}
|
||
|
||
בויכוח על קיום או אי-קיום האלוהים, על מי בדיוק מוטל נטל ההוכחה? זהו ויכוח מטופש לכאורה, אבל הוא בכל זאת לוקח חלק מרכזי בדיון סביב קיום האל. אין כאן הוכחות מוחלטות; זהו משחק של איזון. במשחק הזה, האתאיסט צריך לעבוד הרבה יותר קשה; הוא לא צריך רק להפריך את [הראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות), הוא צריך להביא ראיות ל*אי-קיום-האל*. הטענה על קיום האל, לשיטת האתאיסט, די מטורפת - ולכן מוטל עליו להביא טיעון מספיק גרנדיוזי להפיל אותה.
|
||
|
||
הדיון נשען על (למרבה הצער) חשיבה הסתברותית\בייסיאנית[^1] - מה הסיכוי שטענה אחת נכונה בהינתן משהו אחר. היחס בין הטענות צריך נקודת התחלה מסוימת - וטיב הנקודה הזו (יש אלוהים\אין אלוהים\אולי יש ואולי אין) הוא גם נושא לויכוח.
|
||
|
||
> למשל: יש לך טענה (גנץ יהיה ראש ממשלה). זוהי נקודת ההתחלה שלך. עכשיו נכנסת ראייה חדשה (סקר כזה או אחר). עד כמה אתה צריך לעדכן את ההאמנה שלך?
|
||
{.is-info}
|
||
|
||
[Antony Flew](https://en.wikipedia.org/wiki/Antony_Flew) חושב שנקודת ההתחלה היא אתאיזם; אין אלוהים עד שלא הוכח אחרת, קצת כמו במשפטים.
|
||
|
||
פילוסופים אנליטיים אוהבים להגדיר את המונחים שהם משתמשים בהם[^2]. הרעיון הוא גם להיות ברורים וגם לנטרל את המטען הרגשי של מילים כמו *אתאיזם* ו*אלוהים*[^3]. לכן, Flew משחק משחקי מילים מעצבנים. הוא מבחין בין אתאיזם פוזיטיבי (אין אלוהים) ל**א-תאיזם**[^4] נגטיבי (לא תאיזם - אפילו לא בהכרח אגנוסטי); אלה הם *אתאיזם חזק* ו*אתאיזם חלש*.
|
||
|
||
הוא מצדיק את העמדה שלו כך:
|
||
|
||
1. המוציא חברו עליו הראיה - אם אדם א' טוען טענה ואדם ב' לא, אדם א' זה צריך להסביר למה הוא טוען את הטענה הזו.
|
||
2. אם המטרה של האמונה היא לכונן ידע, אז בכדי שאמונה אמיתית מוימת תהיה ידע, היא צריכה להיות מבוססת על ראיות.
|
||
3. אנלוגיה בין חזקת החפות לחזק האתאיזם.
|
||
אבל, בחזקת החפות אנחנו מחזיקים כי חשוב לנו יותר שאדם חף מפשע יישאר חופשי מאשר ההיפך. בקשר לאלוהים, אין לנו סיבה לאנלוגיה הזו.
|
||
|
||
כמו כן, *אתאיזם* (פוזיטיבי) הוא טענה חיובית, בדיוק כמו תאיזם - ולכן, גם הוא צריך טענה חיובית, ולא רק ספקנות כמו *א-תאיזם* (שלילי).
|
||
|
||
|
||
# התער של אוקאם
|
||
התער של [אוקאם](/פילוסופיה/נוצרית/אוקהם), עיקרון מפתח באפיסטמולוגיה, קובע -
|
||
|
||
> אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך
|
||
{.warning}
|
||
|
||
מה שאומר, *אל תאמינו בדברים שלא לצורך* - לא לבחור בהסבר המסובך יותר בלי הצדקה.
|
||
|
||
> כאשר האסטרונום פייר-סימון לפלס הסביר את התיאוריה שלו על היווצרות מערכות השמש לנפוליאון, הלה שאל אותו - *אבל מר לפלס, מה בדבר האלוהים*, ולפלס משיב: *אין לי צורך בהיפותזה הזו*[^5].
|
||
|
||
התער של אוקאם הוא עיקרון די מקובל, גם בקרב הפילוסופים וגם בקרב המדענים.
|
||
|
||
אבל, האם אנחנו בכלל במצב להשתמש בתער של אוקאם - תיקו ראייתי כזה? הרי, אם אחת מהעמדות עם ראיות חזקות יותר, התער של אוקאם לא רלוונטי.
|
||
|
||
# היעדר ראיות כראיה להיעדר?
|
||
> [מאמר (Van Inwagen)](/פילוסופיה/דת/van_inwagen_-_russells_teapot.pdf)
|
||
{.is-info}
|
||
|
||
כנגד התער של אוקאם עולה *קנקן התה של ראסל*[^6]. ראסל אומר,
|
||
> If I were to suggest that between the Earth and Mars there is a China teapot revolving about the sun in an elliptical orbit, nobody would be able to disprove my assertion provided I were careful to add that the teapot is too small to be revealed even by our most powerful telescopes. But if I were to go on to say that, since my assertion cannot be disproved, it is intolerable presumption on the part of human reason to doubt it, I should rightly be thought to be talking nonsense. If, however, the existence of such a teapot were affirmed in ancient books, taught as the sacred truth every Sunday, and instilled into the minds of children at school, hesitation to believe in its existence would become a mark of eccentricity and entitle the doubter to the attentions of the psychiatrist in an enlightened age or of the Inquisitor in an earlier time
|
||
|
||
|
||
בגדול,
|
||
|
||
1. ההסתברות לקיומו של קומקום סיני בין כדור הארץ למאדים היא אפסית.
|
||
2. אלוהים הוא כמו קומקום סיני בין כדור הארץ למאדים לעניין זה.
|
||
3. לכן, ההסתברות לקיומו של אלוהים אפסית.
|
||
|
||
אבל, למה לקבל את 1? ואם כבר מקבלים את את 1, מה ההצדקה ל2?
|
||
|
||
|
||
|
||
|
||
אם נקבל את *התער של אוקאם*, ונצליח להצדיק את הדברים כפי שהם *בלי לגרור פנימה את אלוהים* - הרי שעלינו לבחור באתאיזם.
|
||
[^1]: הסקה בייסיאנית היא הטרנד הלוהט החדש באפיסטמולוגיה עכשיו (איחס).
|
||
[^2]: תראו כמה פרגה [שונא את השפה הטבעית](/פילוסופיה/לשון/פרגה)
|
||
[^3]: תחשבו כמה ה[אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) הייתה פחות מעצבנת בלי המילה *אלוהים*.
|
||
[^4]: *א-* במובן היווני. האם לאכול פיצה זה מוסרי? זה *א-מוסרי* - לא לא מוסרי, אלא לא שאלת מוסר בכלל.
|
||
[^5]: דוגמה נוספת - התיאוריה של קופרניקוס הייתה בעלת ערך ניבוי חלש יותר מזו שקדמה לה - אבל היא הייתה כל כך הרבה יותר פשוטה, שהיא שכנעה את כולם טוב יותר.
|
||
[^6]: הטיעון הזה פופולרי במיוחד בקרב אנשי [מפלצת הספגטי המעופפת](https://en.wikipedia.org/wiki/Flying_Spaghetti_Monster)/ |