8.9 KiB
title, tags
| title | tags | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הדדוקציה הטרנסנדנטאלית |
|
זהו החלק הכי נידון בפילוסופיה התיאורטית של קאנט - יערות שלמים הושמדו בברזיל, אומר עידו, בגלל הדדוקציה הטרנסנדנטאלית.
קאנט מצהיר זהו החלק הכי קשה, ששינה הכי הרבה במהדורה השנייה1 .
אינני מכיר חקירות חשובות יותר [...] וכפי שאני מקווה, לא לשווא.
Αxvi
אשר למהדורה שנייה זו [...] לפסיכולוגיה הרציונלית
Bxxxvii - xxxviii
הדדוקציה היא שיטת חשיבה קריטית לשיטה הקנטיאנית, ולכן היא משחקת תפקיד כה מרכזי: קאנט כל הזמן יתעסק בה בצורה כזו או אחרת.
אז, מה זה?
חכמי המשפט, בדברם על זכויות [...] המצדיק את הזכות להשתמש בהם.
B116-117
חשבו על פרה. נטייל באחו המוריק (איפה שהיו היערות הברזילאים) ונגיד, הנה פרה - אף אחד לא יבקש מאיתנו, מה? תראה לי דדוקציה. ומצד שני, יש מושגים כמו מזל או גורל, שכן דורשים הסבר - יש בכלל דבר כזה? באיזו זכות אנחנו משתמשים בזה? לא ברור שיש להם תוקף: אין להם יסוד משפטי או תבונתי ברור.
קאנט שואל את הדדוקציה מעולם המשפט2 .
ברם, בין ריבוי המושגים המהווים את המרקם המעורב של ההכרה האנושית [...] איך המושג נעשה לקנייננו.
B117
חלק מהמושגים האלו לא ניתנים להצדקה אמפירית - כמו סיבתיות (או גורל). במקרה האמפירי - הכל נפלא, אין בעיה: המושג שלך מוצדק לגמרי. אבל במושגים שלא ניתן להצדיק אמפירית, מושגים אפריורים, אנחנו נדרשים לסוג אחר של הצדקה כדי ש"ייעשה קנייננו" - למה שנוכל להחיל אותם על הניסיון?
!!! success "ראה גם" Henrich, 1989 - על הדדוקציה של קאנט
הנריך מרגיש שהמונח מורה כאן לא על המושג הלוגי של הדדוקציה, אלא על מושג משפטי נפוץ בעת החדשה. דדקוציות היו כתבים משפטיים שביקשו לבסס בעכלות או זכות שימוש, בעיקר על שטחים: הייתה להם חשיבות גדולה בדיפלומטיה בין שליטים.
דדוקציה מחייבת חזרה אל עובדה או פעולה שהן המקור שאמור לבסס את הזכות או החזקה (למשל: קבלה בירושה). במקרה לפנינו, תידרש התחקות אחר המקור האפריורי של הקטגוריות בשכל הטהור, ואחר האחדות הטרנסנדנטלית של האפרצפציה3
ההתחקות הזו היא צעד הכרחי בביסוס הזכות לעשות שימוש בקטגוריות על מושאי הניסיון - הדדוקציה מתיימרת להראות שמותר לנו להשתמש בקטגוריות על קרקע הניסיון.
!!! warning "הדדוקציה של קאנט, שלא כמו דדוקציה משפטית, מתמקדת במימד ה"משפטי" בלבד (פילוסופי), ולא האמפירי."
ולמה צריך בכלל דדוקציה טרנסנדנטאלית?
בשלב של מושגי השכל הטהורים מתעורר צורך לא נמנע [...] ויחזור אל אי הידיעה שממנה יצא.
B120-121
קאנט הראה שבהכרח אנחנו חושבים על מושאי הניסיון באמצעות מושגי השכל הטהורים. זה מה שהשיגה הדדוקציה המטפיזית של מושגי השכל הטהורים. אך האם אמנם יש למושגים תוקף לגבי המושאים הללו? זכרו שדדוקציה מבקשת לבסס את הלגיטימיות של התביעה. האם לקטגוריות תביעה לגיטימית לגבי מה שנתון לחושים? איך מקשרים בין שני מקורות ההכרה של קאנט - אנחנו (החלל, הזמן, הקטגוריות), והניסיון האמפירי?
מסתתרות כאן שתי טענות על אודות כל פרט חושב וכל עצם נחשב:
- בהכרח, כל פרט מתנסה בעצם (אובייקט) באמצעות הקטגוריות.
- בהכרח, כל עצם ניסיון של סובייקט מדגים את הקטגוריות (או: הקטגוריות חלות עליו, מכוננות אותו)
איך ייתכן שתאים סובייקטיבים של החשיבה יהיו בעלי תוקף אובייקטיבי [...] שמא מדובר במושג ריק שאין לו שום מושא בקרב התופעות [...]
מי שחושב להתחמק מיגיעתן של חקירות אלה [...] אם יעסקו בהם כבתוצרים אמפיריים בלבד.
B123-124
יום חיפש, ובצדק לא מצא, הצדקה לשימוש במושגים אפריוריים, כמו סיבתיות, אומר קאנט: הוא מצא סיבתיות רק במונחה האמפירי - מונחה האפריורי הוא "הזייה שטווה מוחנו"4 .
המעבר מ"מושג של איזה מושא" ל"מושגים של מושגים בכלל" נדמה בעייתי. זה דבר אחד לומר שאנחנו מתנסים בדברים גם באמצעות מושגים ודבר אחר לומר שיש מושגים של מושאים בכלל. הטענה היא שאם יש מושגים אפריוריים, אז הם חייבים להיות כאלה שחלים על מושאים בכלל, שהרים הם חלים על מושאים לפני כל ניסיון - הם מושגים שרק באמצעותם אפשר לחשוב מושא של הניסיון.
המושג כלב חל כתלות במה נתון לפניי: אולי זה כלב, ואולי זה לא כלב. אבל מושגים אפריוריים צריכים להיות מושגים של מושאים בכלל - הם לא יכולים להיות תלויים אמפירית, אלא חייבים להיות בעלי אוניברסאליות חמורה. בהיותך אובייקט, המושג האפריורי חל עליך ב ה כ ר ח - אני יכול לקרוא לכלב כלב כי הוא מתאים אמפירית לכלב, אבל אני לא צריך - ולא יכול! - להצדיק באותו האופן סיבה ותוצאה: כל דבר, בהיותו דבר, הופיע מסיבה מסוימת - סיבתיות היא מושג אפריורי.
לדדוקציה הטרנסנדטאלית של כל המושגים האפריורים [...] לא יהיה אפשר להבין את יחסם לאובייקט כלשהו.
B126-127
לוק המפורסם, כיוון שהזניח שיקול זה [...] ומופרכת אפוא על ידי העובדה.
הראשון משני אישים אלה [...] ועם זאת להשאיר פתוח את שדה פעילותה התכליתית.
B127-128
יום הבחין נכון שאי אפשר להחיל מושגים כמו סיבתיות בהכרחיות חמורה בלא הצדקה כלשהי. אולם שלא כמו יום, קאנט אינו ספקן: הוא אינו מטיל ספק בניסיון או בחוקי הטבע, אלא מנסה להתחקות אחריהם. המדע הטהור - כמו הגיאומטריה - דוחה בעיניו ספק כזה; במובן מסוים, קאנט יוצא מתוך הנחת האפריוריות הזו, כמו של הגיאומטריה5 . בתמצית, קאנט מקבל את המדע של היום ("היום" של קאנט, לא היום היום) כאפריורי, ורק אז מבקש להבין מאיפה היא מגיעה.
-
למרות שהוא טוען בתוקף שלא שינה כלום - לקאנט יש נטייה כזו לאין חדש תחת השמש, רק בטעות שיכתבתי הכל, אופסי. ↩︎
-
קאנט מרבה להשתמש בדימויים משפטיים (כמובן). ↩︎
-
שם מעולה לבן בכור. עידו מספר שהתלבט אבל בחר במשהו אחר. ↩︎
-
קאנט אוהב את הביטויים האלה, קצת כמו נסראללה, אומר עידו. ↩︎
-
קאנט האמין באמת ובתמים שדברים כמו הפיזיקה הם אמנם אמפיריים, אבל כבר לא יופרכו - בהיותם אמיתות של הטבע. אולם היום דברים כמו גיאומטריות לא-אוקלידיות ופיזיקת קוונטים מערערים על הקו הזה. נקרא לזה שריד היסטורי. ↩︎