5.8 KiB
title, description, published, date, tags, editor, dateCreated
| title | description | published | date | tags | editor | dateCreated |
|---|---|---|---|---|---|---|
| ראיות לקיום האל | true | 2024-05-09T11:53:44.219Z | פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת | markdown | 2024-05-09T11:27:06.000Z |
טקסט (אנסלם - פרוסלוגיון, טקסט (אקוונוס - חמשת הדרכים) {.is-info}
הרבה הוגים פילוסופים מתעקשרים לדון בהוכחות לקיום או אי-קיום האל. דקארט, אנסלם, אקווינוס ורבים אחרים מככבים בתחום - כאשר שתי הראיות העיקריות הן הראייה הקוסמולוגית והראייה האונתולוגית.
יש כמה דרכים להוכיח את קיום האל:
- טיעונים דדוקטיביים - מהכלל אל הפרט
- טיעונים אינדוקטיביים - מהפרט אל הכלל
- טיעונים אבדוקטיביים1 - המסקנה היא ההסבר הטוב ביותר
ככלל, רוב הטיעונים בפילוסופיה בכלל ובפילוסופיה של הדת בפרט הם אינדוקטיביים או אבדוקטיביים.
המסקנה - קיום האל - היא לרוב לא הוכחה, אלא ראייה - לא מסקנה מעבר לכל צל של ספק, אלא ההסבר הכי סביר, שהכי קל לקבל.
מה הן מראות? מי זה ומה זה אלוהים? בגדול, יש שני סוגים - אלוהים פילוסופי, או אלוהים מקראי. תיאולוגים ופילוסופיים אולם חולקים את המונח אל, אבל יש פער בינו לבין האל התאולוגי. חשוב לשים לב בכל ראיה - על איזה מן אלוהים אנחנו מדברים.
חלק מההוכחות מניחות אל מסוים, בהגדרה, ואז מנסות לאשרר אותה, ואחרות יתבססו על ראיות ויגזרו מהן את קיום האל2 .
יש בדיון אי-הוגנות מובנית. איך מוכיחים שקיים ברבור שחור? מצביעים על אחד ואומרים, הנה!. איך מוכיחים שלא קיים ברבור ורוד? לא מספיק שלא ראית כזה - לך תוכיח!
לכן, כמו שאמרנו, קשה יותר בהרבה להוכיח שאין אלוהים, ויש פחות הוכחות כאלה.
ועכשיו, צוללים.
הראייה הקוסמולוגית
הוגים כמו אריסטו, אקווינוס, לייבניץ (הבולט מביניהם בתחום) וויליאם ראו (Rowe)3 .
הגרסא הגרועה
גרסא פשוטה ודבילית של הטיעון:
- לכל דבר יש סיבה (עקרון הטעם המספיק - יש סיבה שכך הוא ולא אחרת)
- העולם קיים והוא דבר (ההנחה האמפירית הזולה של הטיעון הזה)
- לכן, יש סיבה לעולם בום, יש אלוהים.
גרוע! יש פה הנחה סמויה שהסיבה היא אלוהים, וגם - מה הסיבה לאלוהים? למה עצרנו פה? {.is-danger}
אוקיי, אבל רגע. בואו נשכלל.
-
לא יכולות להיות שרשראות סיבתיות אינסופית או מעגלית. הרי כל שרשרת חייבת להתחיל מאיפושהו - אחרת הכל תלוי באוויר.
-
לכן, יש סיבה ראשונית.
אבל רגע! אמרנו שלכל דבר יש סיבה, ואז אנחנו מגיעים לסיבה ראשונית - סיבה בלי סיבה? צולע! הטיעון אכל את עצמו! {.is-danger}
איך אפשר להימנע מהמסקנה הצלועה הזו, ולפתור את הבעיה?
הגרסא הלא-גרועה
ישנן שתי סוגים של עובדות - עובדות קונטינגטניות (אולי הברבור הזה שחור, אולי ורוד), ועובדות הכרחיות (כל רווק הוא לא נשוי - אתה לא יכול לפגוש רווק נשוי במכולת). אי אפשר לשאול למה רווק הוא לא נשוי - הוא פשוט לא - לא צריך להסביר את זה.
את ההנחה הראשונה ננסח כ:
- לכל דבר קונטינגנטי יש סיבה
- קיום העולם הוא קונטינגנטי
- חייבת להיות לכך סיבה
- שרשרת סיבתיות קונטינגנטית אינה יכולה להיות אינסופית בשרשרת קונטינגנטית - השרשרת עצמה צריכה הסבר - הסבר הכרחי שמתחיל אותה.
- וההסבר הזה? גבירותיי ורבותיי, אלוהים.
-
תחשבו על זה כמו בלשים - בהינתן בראיות האלו והאלו, ההסבר הכי טוב למה שקרה זה זה (הוא הרוצח!). ↩︎
-
דמיינו שאתם חושבים על איזו חיה עם כל מיני מאפיינים - הוא ככה וככה והוא ירוק והוא נובח - ואז אתם הולכים לחפש כזה. מצד שני, אפשר למצוא עקבות של משהו, ואז לנסות להתחקות עליהם ולהבין מה זה. ↩︎
-
ורבי יצחק, בגרסא מאוד מטופשת שלה - נועם מסיר אחריות ↩︎