114 lines
13 KiB
Markdown
114 lines
13 KiB
Markdown
---
|
||
title: אתיקה
|
||
description:
|
||
published: true
|
||
date: 2024-07-11T10:47:50.281Z
|
||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן
|
||
editor: markdown
|
||
dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||
---
|
||
|
||
אם בזן אנחנו שומטים הכל, מה דינו של המוסר? בניגוד לבודהיזם הקלאסי, זן אינו מדגיש במיוחד את הפועל המוסרי.
|
||
|
||
במסורת מודגש ה*kōan* (公案) - מקרה ציבורי - לרוב מעלליו של מורה עבר. המקרים האלו לרוב לא עובדים לפי חוקי הלוגיקה הרגילה, והתלמידים ההוגים בהם מתבקשים להכניס את עצמם לתסריט המוזר הזה.
|
||
|
||
|
||
> מסופר על [נאן-שואן](https://en.wikipedia.org/wiki/Nanquan_Puyuan), מורו של ג'ושו, שפוגש שתי בנות במנזר שרבות על גור חתולים שמצאו. הוא דורש מהם, *אמרו מימרת זן - ותצילו את החתול*. הנזירים שותקים, ונאן-ושאן חותך את החתול לשניים.
|
||
{.is-info}
|
||
|
||
אלו משחקים מאוד מוזרים, שכופרים בכללי ההיגיון שלנו; תחשבו על זה - מורה זן, שמאמין בטבע-בודהה המתגלם בכל היצורים החיים, *חותך יצור חי במנזר בודהיסטי?* רק כדי להבליט נקודה?
|
||
|
||
בסיפורים האלו המורים עוברים על ציווים בולטים - הימנעות מאלכוהול, התרועעות עם נשים, וכדומה. איקיו - מורה זן ידוע ונחשב ביפן במאה ה14 - שהיה הולך בגלימת נזיר, באופן קבוע, להשתכר במקום האהוב עליו - בתי זונות.
|
||
|
||
|
||
> כשאינך חושב על טוב ואינך חושב על רע,
|
||
> הראה לי את פנייך המקוריים, בטרם נולדו אביך ואימך.
|
||
>
|
||
> עשרה ימים עסוקים בסידורים במנזר;
|
||
> חפשו אותי אם אתום רוצים בבית המרזחי, בית הזונות, או בשוק הדגים
|
||
> *איקיו, אנתולוגית ענן משוגע*
|
||
|
||
בניגוד לבודהיזם הקלאסי, שם הדברים האלו לא יעלו על הדעת, בכתבי הזן יש לו מעט דוגמאות כאלו. הם אפילו לא קשורות לאמיתות ההיסטוריות; בין אם נאן-שואן באמת חתך את החתול או לא, עצם הנוכחות שלהם בכתבים אומרת משהו[^1].
|
||
|
||
> המוכנות של הזן להפר חוקים נוצלה בעבר עם השלכות הרסניות. נזירים ומורים בכירים שיתפו פעולה באופן מלא עם [השלטון היפני הקיסרי האכזרי](https://en.wikipedia.org/wiki/Empire_of_Japan), שהתעמר באסיה במחצית הראשונה של המאה ה20: אם הורגים בתודעה שלווה, בלי שנאה, אין בעיה להרוג[^2]. ברייאן ויקטוריה כותב על כך בספרו [Zen at War](https://terebess.hu/zen/mesterek/vic.pdf)
|
||
{.is-danger}
|
||
|
||
זו בעיה רווחת: היא קיימת בהיסטוריה, וקיימת בזן, ולעיתים יש לה השלכות איומות. איך אפשר לגשר בין הארה להיעדר מוסר?
|
||
|
||
# הרקע התרבותי של אתיקת זן
|
||
|
||
> [מאמר (קאסוליס)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/kasulis_zen_ethic.pdf)
|
||
{.is-info}
|
||
|
||
במאמרו, [תומס קסוליס](https://comparativestudies.osu.edu/people/kasulis.1), בקיא וטבול בתרבות מזרח אסיה, טוען שקשה מאוד להבין את המוסר של מסורת הזן מחוץ להקשרה התרבותי; המערב, הוא סבור, מעוות בשגגה את התפיסה הזו מתוך בורות להקשר התרבותי. אותו עיוות נובע מניסיון לייצא "ערכים" זניים למערב, ובכך לקרוע אותם מהרקע שלהם במערכות האתיקה הסיניות והיפניות, שקדמו לבודהיזם: הבודהיזם השתרש בהן, ונהפך לחלק מהמערכות האלו. ברקע שמתנקים את הזן משם ומנסים להעביר אותו למקום אחר, הדברים משתבשים.
|
||
|
||
כאמור, זן קשור ב[קונפוציוניזם](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה#קונפוציוניזם) - היחס לנורמות החברתיות, וה[דאויזם](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה#דאויזם) - היחס למקום, לבריאה.
|
||
|
||
**קונפוציוניזם** דוגל ב**רן** 仁 - אנושיות - לפיה אנשים תמיד נמצאים בקשר, ואותה רשת קשרים - הורים, אחים וחברים - צריכה לחול על כל החברה, ולהשליט בה סדר: השליט מתייחס לנתין כמו שאב מתייחס לבנו, ולהיפך. התפיסה הזו צורמת למערב לפעמים - בין חברים, למשל, מצפים לכנות, אבל בין מעמדות שונים - תלמיד ומורה, מעסיק ועובד - מה פתאום! מי אתה שתגיד מה אתה חושב? אתה צריך להיות נאמן, מכבד ומשרת, והם צריכים להיות צודקים, לדאוג לך ולחנך אותך.
|
||
|
||
**דאויזם** אומר בדיוק הפוך: בואו נפנה אל הטבע: האם בעלי חיים פועלים בהיררכיה כזו מורכבת? לא? אז למה אתה מכניס את זה לפה? זה רק עושה נזק. הדאויזם לא מנסה לכונן חברה - אפילו להיפך. הדאו הוא קודם כל אישי, ומבקש להסתכל על הטבע, ללמוד מבעלי החיים, מהנהרות - כיצד הנהר זורם במקום עם הכי פחות התנגדות; לא איך אתה *ביחס* לאנשים אחרים, אלא איך *אתה*. הוא לא מחפש את האנושיות, אלא את ה**דרך** 道.
|
||
|
||
שלא כמו ב[הודו](/פילוסופיה/בודהיזם), הזן לא התחרה במסורות הקודמות, אלא השתלב בהן. הבודהיזם לא מתחרה בפילוסופיות האלה: הוא [משתלב בהן](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה): הוא מקבל את המבנה הקונפוציאני, את הטבע הדאויסטי, ומוסיף עליהן את התודעה. ההתמרה הזו ארוכה ונוכחת: זן מופיע במאה ה8, מאות שנים אחרי תחילת הבודהיזם: אף אחד לא צריך להסביר לסינים מה זה בודהיסט.
|
||
|
||
ביפן, הבודהיזם התחבר גם ל[שינטו](https://en.wikipedia.org/wiki/Shinto) 神道, וכמו במקומות האחרים, שאב ממנו והתמיר אותו. קונפוציוניזם נהפך לנאו-קונפוציוניזם, ששואב הרבה מהזן, כמו השינטו, ולהפך.
|
||
|
||
על כל הרקע הזה, אומר קאסוליס, אף אחד לא מדבר - למרות שזה מאוד מהותי לזן.
|
||
|
||
> הזן לא נטול אתיקה, כפי שפירשו אותו במערב, אומר קאסוליס - הוא לא נאלץ לפתח אתיקה, משום שכבר הייתה לו תשתית אתית קיימת, שקיבלה אותו והוא קיבל אותה. זכרו, הדאו והקונפוציוניזם היו *עתיקים* בעיניים סיניות: הבודהיזם לא בעט בדלת והתיימר לחנך אותם.
|
||
{.is-success}
|
||
|
||
# מוסר בודהיסטי
|
||
|
||
## Sīla
|
||
|
||
התפיסה כלפי אנשי היומיום. היא כוללת חמישה חוקים:
|
||
|
||
1. אני מתקבל את ההתחייבות לא להרוג
|
||
2. אני מתקבל את ההתחייבות לא לגנוב
|
||
3. אני מתקבל את ההתחייבות לא לפגוע מינית
|
||
4. אני מתקבל את ההתחייבות לא לפעול בחוסר כנות
|
||
5. אני מתקבל את ההתחייבות לא לצרוך אלכוהול וסמים
|
||
|
||
אלו לא ציווים במובן הדתי, אלא כללים שאני בוחר לדבוק בהם לחיים טובים יותר - כמו לעשות דיאטה: אף אחד לא מצמיד לך אקדח לרכה כדי שלא תאכל פחמימות - זה משהו שאתה רוצה לעשות כדי להיות בריא יותר. אנשי היומיום מחפשים תודעה טהורה יותר וקארמה טובה יותר, ולכן מתחייבים ל*שילה*. **מוטב להתחייב לחוקים האלה ולהפר אותם מאפשר לא להתחייב אליהם כלל** - עדיף לחטוא בגלידונית בדיאטה מאשר לא להיות בדיאטה בכלל.
|
||
|
||
## Vinaya
|
||
|
||
התפיסה כלפי הנזירים. זוהי מערכת חוקים מאוד מאוד מורכבת (277-311 חוקים בערך), שהם ציווים מחמירים - עבירה עליהם גוררת עונש. מתוקף ההתחייבות שלך כנזיר - וזה שלקחת את הביגוד, את האוכל ואת הלינה - אתה מתחייב לחוקים האלה, כמו מקום עבודה. החוקים האלו קשורים גם במקום ובמדינה שבה המנזר פועל - כמו חוקי הבית.
|
||
|
||
## 戒律 Jielu
|
||
|
||
זן בודהיזם איחדו את שני החלקים האלה לכדי אתיקה מוסרית - *Virtue-Ethics* - שהופכים אותם גם לקונפוציוניסטים ודאויסטים טובים יותר: הבודהיזם שואב מהמסורות האלו באופן פעיל הרבה מהחוקים שלהן.
|
||
|
||
# קאסוליס
|
||
|
||
ומה קרה במערב? הדברים האלו נתלשו מהקשרם, ופתאום משמשים ל*המרדה* בנורמות הקיימות - כמו הנצרות והממסד - ונהפך לתרבות נגד! [*תהרוג את הבודהה*](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות)? במערב לוקחים את זה *פשוטו כמשמעו* - **תהרוג את הבודהה!**[^3]
|
||
|
||
ומהו התפקיד של הזן בחברה המודרנית, שואל קאסוליס? האם הוא באמת עומד כנגד, או שהוא גם יכול לחזק ערכים קיימים, כפי שעשה בסין?
|
||
|
||
קאסוליס מציג שתי הבנות תרבותיות של אתיקה:
|
||
|
||
## יושרה
|
||
|
||
זוהי האתיקה המערבית.
|
||
|
||
היא ממקודת ביחסים אתיים חיצוניים בין העצמי לאחר - כמו ה[צו הקטגורי](/פילוסופיה/אתיקה#הצו-הקטגורי). החוקים בינינו הם כלליים, מופשטים, וכך הלאה. זה לא משנה מי האני ומי האחר: לחוקים יש כסות מוחלטת. אפשר לשפוט דברים באופן אובייקטיבי מבלי להיות מעורב בהם.
|
||
|
||
ככה אנו גוזרים חוקים, זכויות, נורמות וכדומה.
|
||
|
||
## אינטימיות
|
||
|
||
זוהי האתיקה הסינית, ובעיקר של ה[המהייאנה](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה).
|
||
|
||
האינטימיות מדגישה יחסים פנימיים, ולא חיצוניים - יחסי גומלין ותלות הדדית בין העצמי לאחרים, שאינו מסתכם באינטרקציה בין שתי ישויות עצמאיות. ההנחה היא שכשאני פועל על אחר, אני פועל במידת-מה גם על עצמי. האושר שלי לא יכול להתקיים אלא בהתאמה מסוימת לאושרו של האחר; פגיעה באחר היא גם פגיעה בעצמי.
|
||
|
||
הפעולה לא מונחית מטוב ורע, אסור או מותר, אלא מתוך מושכל ולא-מושכל (האם זה יביא טוב בעולם?).
|
||
|
||
> נגיד וקראתם את [ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת) עד 12 בלילה, חיות רעות שכמותכם, ועכשיו אתם נחים קצת מנוחת לוחמים - אתם גולשים באינטרנט ו, אוי לא, מישהו אמר משהו מטופש (אנשים הם מעצבנים). יש לי הרבה מה להגיד - זה מגניב, זה מצחיק, זה יספק אותי. אבל *האם זה מועיל?* האם זה יעשה משהו טוב בעולם? כנראה שלא. אנחנו לא מפרים שום חוק - נהפוכו, זו אפילו הנורמה - אבל אולי בכל זאת לא כדאי.
|
||
{.is-info}
|
||
|
||
המוסר האינטימי מונחה מחמלה, ולא מציות; היא לא חד-חד ערכית, אלא מצבית ורבת שאלות. היא דורשת מאיתנו היענות למצב - לא *מה נכון לעשות*, אלא *מה נכון לעשות **עכשיו**?*.
|
||
|
||
[^1]: כמו שבהרבה סיפורים חסידיים, הדמויות לעיתים חוטאות ברמה של חילול השם.
|
||
[^2]: דוגמאות נוספות מהמערב - *The Dharma Bums, Beat Zen Square Zen and Zen*, ואפילו ניצול מיני - *Zen Predator of the Upper East Side*
|
||
[^3]: במזרח אסיה, לעצמי אין מעמד - הרעיון הוא החברה, הקהילה, החברה; ה[אין אני](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן#אנאטמן) משתלב שם נהדר. ופתאום במערב הזן משתרבב פנימה ככלי ל*חיזוק האני*, שזן מנסה כל כך לפרק! *אני* המואר! *אני* חוויתי את התעוררות!
|