Files
study/פילוסופיה/בודהיזם/זן/אתיקה.md

114 lines
13 KiB
Markdown
Raw Blame History

This file contains ambiguous Unicode characters

This file contains Unicode characters that might be confused with other characters. If you think that this is intentional, you can safely ignore this warning. Use the Escape button to reveal them.

---
title: אתיקה
description:
published: true
date: 2024-07-11T10:47:50.281Z
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן
editor: markdown
dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
---
אם בזן אנחנו שומטים הכל, מה דינו של המוסר? בניגוד לבודהיזם הקלאסי, זן אינו מדגיש במיוחד את הפועל המוסרי.
במסורת מודגש ה*kōan* (公案) - מקרה ציבורי - לרוב מעלליו של מורה עבר. המקרים האלו לרוב לא עובדים לפי חוקי הלוגיקה הרגילה, והתלמידים ההוגים בהם מתבקשים להכניס את עצמם לתסריט המוזר הזה.
> מסופר על [נאן-שואן](https://en.wikipedia.org/wiki/Nanquan_Puyuan), מורו של ג'ושו, שפוגש שתי בנות במנזר שרבות על גור חתולים שמצאו. הוא דורש מהם, *אמרו מימרת זן - ותצילו את החתול*. הנזירים שותקים, ונאן-ושאן חותך את החתול לשניים.
{.is-info}
אלו משחקים מאוד מוזרים, שכופרים בכללי ההיגיון שלנו; תחשבו על זה - מורה זן, שמאמין בטבע-בודהה המתגלם בכל היצורים החיים, *חותך יצור חי במנזר בודהיסטי?* רק כדי להבליט נקודה?
בסיפורים האלו המורים עוברים על ציווים בולטים - הימנעות מאלכוהול, התרועעות עם נשים, וכדומה. איקיו - מורה זן ידוע ונחשב ביפן במאה ה14 - שהיה הולך בגלימת נזיר, באופן קבוע, להשתכר במקום האהוב עליו - בתי זונות.
> כשאינך חושב על טוב ואינך חושב על רע,
> הראה לי את פנייך המקוריים, בטרם נולדו אביך ואימך.
>
> עשרה ימים עסוקים בסידורים במנזר;
> חפשו אותי אם אתום רוצים בבית המרזחי, בית הזונות, או בשוק הדגים
> *איקיו, אנתולוגית ענן משוגע*
בניגוד לבודהיזם הקלאסי, שם הדברים האלו לא יעלו על הדעת, בכתבי הזן יש לו מעט דוגמאות כאלו. הם אפילו לא קשורות לאמיתות ההיסטוריות; בין אם נאן-שואן באמת חתך את החתול או לא, עצם הנוכחות שלהם בכתבים אומרת משהו[^1].
> המוכנות של הזן להפר חוקים נוצלה בעבר עם השלכות הרסניות. נזירים ומורים בכירים שיתפו פעולה באופן מלא עם [השלטון היפני הקיסרי האכזרי](https://en.wikipedia.org/wiki/Empire_of_Japan), שהתעמר באסיה במחצית הראשונה של המאה ה20: אם הורגים בתודעה שלווה, בלי שנאה, אין בעיה להרוג[^2]. ברייאן ויקטוריה כותב על כך בספרו [Zen at War](https://terebess.hu/zen/mesterek/vic.pdf)
{.is-danger}
זו בעיה רווחת: היא קיימת בהיסטוריה, וקיימת בזן, ולעיתים יש לה השלכות איומות. איך אפשר לגשר בין הארה להיעדר מוסר?
# הרקע התרבותי של אתיקת זן
> [מאמר (קאסוליס)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/kasulis_zen_ethic.pdf)
{.is-info}
במאמרו, [תומס קסוליס](https://comparativestudies.osu.edu/people/kasulis.1), בקיא וטבול בתרבות מזרח אסיה, טוען שקשה מאוד להבין את המוסר של מסורת הזן מחוץ להקשרה התרבותי; המערב, הוא סבור, מעוות בשגגה את התפיסה הזו מתוך בורות להקשר התרבותי. אותו עיוות נובע מניסיון לייצא "ערכים" זניים למערב, ובכך לקרוע אותם מהרקע שלהם במערכות האתיקה הסיניות והיפניות, שקדמו לבודהיזם: הבודהיזם השתרש בהן, ונהפך לחלק מהמערכות האלו. ברקע שמתנקים את הזן משם ומנסים להעביר אותו למקום אחר, הדברים משתבשים.
כאמור, זן קשור ב[קונפוציוניזם](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה#קונפוציוניזם) - היחס לנורמות החברתיות, וה[דאויזם](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה#דאויזם) - היחס למקום, לבריאה.
**קונפוציוניזם** דוגל ב**רן** 仁 - אנושיות - לפיה אנשים תמיד נמצאים בקשר, ואותה רשת קשרים - הורים, אחים וחברים - צריכה לחול על כל החברה, ולהשליט בה סדר: השליט מתייחס לנתין כמו שאב מתייחס לבנו, ולהיפך. התפיסה הזו צורמת למערב לפעמים - בין חברים, למשל, מצפים לכנות, אבל בין מעמדות שונים - תלמיד ומורה, מעסיק ועובד - מה פתאום! מי אתה שתגיד מה אתה חושב? אתה צריך להיות נאמן, מכבד ומשרת, והם צריכים להיות צודקים, לדאוג לך ולחנך אותך.
**דאויזם** אומר בדיוק הפוך: בואו נפנה אל הטבע: האם בעלי חיים פועלים בהיררכיה כזו מורכבת? לא? אז למה אתה מכניס את זה לפה? זה רק עושה נזק. הדאויזם לא מנסה לכונן חברה - אפילו להיפך. הדאו הוא קודם כל אישי, ומבקש להסתכל על הטבע, ללמוד מבעלי החיים, מהנהרות - כיצד הנהר זורם במקום עם הכי פחות התנגדות; לא איך אתה *ביחס* לאנשים אחרים, אלא איך *אתה*. הוא לא מחפש את האנושיות, אלא את ה**דרך** 道.
שלא כמו ב[הודו](/פילוסופיה/בודהיזם), הזן לא התחרה במסורות הקודמות, אלא השתלב בהן. הבודהיזם לא מתחרה בפילוסופיות האלה: הוא [משתלב בהן](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה): הוא מקבל את המבנה הקונפוציאני, את הטבע הדאויסטי, ומוסיף עליהן את התודעה. ההתמרה הזו ארוכה ונוכחת: זן מופיע במאה ה8, מאות שנים אחרי תחילת הבודהיזם: אף אחד לא צריך להסביר לסינים מה זה בודהיסט.
ביפן, הבודהיזם התחבר גם ל[שינטו](https://en.wikipedia.org/wiki/Shinto) 神道, וכמו במקומות האחרים, שאב ממנו והתמיר אותו. קונפוציוניזם נהפך לנאו-קונפוציוניזם, ששואב הרבה מהזן, כמו השינטו, ולהפך.
על כל הרקע הזה, אומר קאסוליס, אף אחד לא מדבר - למרות שזה מאוד מהותי לזן.
> הזן לא נטול אתיקה, כפי שפירשו אותו במערב, אומר קאסוליס - הוא לא נאלץ לפתח אתיקה, משום שכבר הייתה לו תשתית אתית קיימת, שקיבלה אותו והוא קיבל אותה. זכרו, הדאו והקונפוציוניזם היו *עתיקים* בעיניים סיניות: הבודהיזם לא בעט בדלת והתיימר לחנך אותם.
{.is-success}
# מוסר בודהיסטי
## Sīla
התפיסה כלפי אנשי היומיום. היא כוללת חמישה חוקים:
1. אני מתקבל את ההתחייבות לא להרוג
2. אני מתקבל את ההתחייבות לא לגנוב
3. אני מתקבל את ההתחייבות לא לפגוע מינית
4. אני מתקבל את ההתחייבות לא לפעול בחוסר כנות
5. אני מתקבל את ההתחייבות לא לצרוך אלכוהול וסמים
אלו לא ציווים במובן הדתי, אלא כללים שאני בוחר לדבוק בהם לחיים טובים יותר - כמו לעשות דיאטה: אף אחד לא מצמיד לך אקדח לרכה כדי שלא תאכל פחמימות - זה משהו שאתה רוצה לעשות כדי להיות בריא יותר. אנשי היומיום מחפשים תודעה טהורה יותר וקארמה טובה יותר, ולכן מתחייבים ל*שילה*. **מוטב להתחייב לחוקים האלה ולהפר אותם מאפשר לא להתחייב אליהם כלל** - עדיף לחטוא בגלידונית בדיאטה מאשר לא להיות בדיאטה בכלל.
## Vinaya
התפיסה כלפי הנזירים. זוהי מערכת חוקים מאוד מאוד מורכבת (277-311 חוקים בערך), שהם ציווים מחמירים - עבירה עליהם גוררת עונש. מתוקף ההתחייבות שלך כנזיר - וזה שלקחת את הביגוד, את האוכל ואת הלינה - אתה מתחייב לחוקים האלה, כמו מקום עבודה. החוקים האלו קשורים גם במקום ובמדינה שבה המנזר פועל - כמו חוקי הבית.
## 戒律 Jielu
זן בודהיזם איחדו את שני החלקים האלה לכדי אתיקה מוסרית - *Virtue-Ethics* - שהופכים אותם גם לקונפוציוניסטים ודאויסטים טובים יותר: הבודהיזם שואב מהמסורות האלו באופן פעיל הרבה מהחוקים שלהן.
# קאסוליס
ומה קרה במערב? הדברים האלו נתלשו מהקשרם, ופתאום משמשים ל*המרדה* בנורמות הקיימות - כמו הנצרות והממסד - ונהפך לתרבות נגד! [*תהרוג את הבודהה*](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות)? במערב לוקחים את זה *פשוטו כמשמעו* - **תהרוג את הבודהה!**[^3]
ומהו התפקיד של הזן בחברה המודרנית, שואל קאסוליס? האם הוא באמת עומד כנגד, או שהוא גם יכול לחזק ערכים קיימים, כפי שעשה בסין?
קאסוליס מציג שתי הבנות תרבותיות של אתיקה:
## יושרה
זוהי האתיקה המערבית.
היא ממקודת ביחסים אתיים חיצוניים בין העצמי לאחר - כמו ה[צו הקטגורי](/פילוסופיה/אתיקה#הצו-הקטגורי). החוקים בינינו הם כלליים, מופשטים, וכך הלאה. זה לא משנה מי האני ומי האחר: לחוקים יש כסות מוחלטת. אפשר לשפוט דברים באופן אובייקטיבי מבלי להיות מעורב בהם.
ככה אנו גוזרים חוקים, זכויות, נורמות וכדומה.
## אינטימיות
זוהי האתיקה הסינית, ובעיקר של ה[המהייאנה](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה).
האינטימיות מדגישה יחסים פנימיים, ולא חיצוניים - יחסי גומלין ותלות הדדית בין העצמי לאחרים, שאינו מסתכם באינטרקציה בין שתי ישויות עצמאיות. ההנחה היא שכשאני פועל על אחר, אני פועל במידת-מה גם על עצמי. האושר שלי לא יכול להתקיים אלא בהתאמה מסוימת לאושרו של האחר; פגיעה באחר היא גם פגיעה בעצמי.
הפעולה לא מונחית מטוב ורע, אסור או מותר, אלא מתוך מושכל ולא-מושכל (האם זה יביא טוב בעולם?).
> נגיד וקראתם את [ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת) עד 12 בלילה, חיות רעות שכמותכם, ועכשיו אתם נחים קצת מנוחת לוחמים - אתם גולשים באינטרנט ו, אוי לא, מישהו אמר משהו מטופש (אנשים הם מעצבנים). יש לי הרבה מה להגיד - זה מגניב, זה מצחיק, זה יספק אותי. אבל *האם זה מועיל?* האם זה יעשה משהו טוב בעולם? כנראה שלא. אנחנו לא מפרים שום חוק - נהפוכו, זו אפילו הנורמה - אבל אולי בכל זאת לא כדאי.
{.is-info}
המוסר האינטימי מונחה מחמלה, ולא מציות; היא לא חד-חד ערכית, אלא מצבית ורבת שאלות. היא דורשת מאיתנו היענות למצב - לא *מה נכון לעשות*, אלא *מה נכון לעשות **עכשיו**?*.
[^1]: כמו שבהרבה סיפורים חסידיים, הדמויות לעיתים חוטאות ברמה של חילול השם.
[^2]: דוגמאות נוספות מהמערב - *The Dharma Bums, Beat Zen Square Zen and Zen*, ואפילו ניצול מיני - *Zen Predator of the Upper East Side*
[^3]: במזרח אסיה, לעצמי אין מעמד - הרעיון הוא החברה, הקהילה, החברה; ה[אין אני](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן#אנאטמן) משתלב שם נהדר. ופתאום במערב הזן משתרבב פנימה ככלי ל*חיזוק האני*, שזן מנסה כל כך לפרק! *אני* המואר! *אני* חוויתי את התעוררות!