study/פסיכולוגיה/התפתחותית/סנסומוטורי.md

title, description, published, date, tags, editor, dateCreated

title	description	published	date	tags	editor	dateCreated
השלב הסנסומוטורי		true	2024-05-31T12:38:36.868Z	פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב	markdown	2024-05-31T11:21:14.696Z

מצגת {.is-info}

ז'אן פיאז'ה הגה תיאוריה אדירה ועקבית להתפתתחות הילד, בעלת השפיעה מכריעה עד היום.

פיאז'ה נולד בשוויץ (בחלקה דובר הצרפתית), ופרסם את מאמרו הראשון בגיל 10. פיאז'ה היה ביולוג בהכשרתו¹ , אבל התעניין מאוד בהרבה תחומים, לרבות פסיכולוגיה ופילוסופיה.

פיאז'ה עבר לפריז והצתוות לאלפרד בינה, שם עזר לו לפתח מבחן אינטיליגנציה ממשלתי, שיתגבר על דברים כמו מעמד ומצב כלכלי כדי למיין את הילדים לפי יכולתם האינטלקאוטלית. פיאז'ה במיוחד בתשובות השגויות של ילדים ובדרך שבה ילדים צעירים חושבים.

פיאז'ה ואשתו תיעדו כל דבר שהילדים שלהם עשו - בערך 3,000 שעות תצפית - והוגה באמצעותה את התיאוריה שלו, בספרו The Origin of Intelligence of Children. ב1955, פיאז'ה ייסד את המכון הבינלאומי לגנטיקה אפיסטמולוגית, וחקר כיצד, אצל ילדים, לדעת פירושו לפעול (או לחשוב) - בניית ידע מאינטרקציה עם הסביבה.

סכמה

פיאז'ה טען שתינוקות מגיעים לעולם עם סט בסיסי של רפלקסים, שהם הבסיס לדפוס מאורגן של התייחסות לסביבה. פיאז'ה ראה באינטיליגנציה מנגנון ביולוגי להישרדות, באמצעות בניית סכמה - מבנה קוגניטיבי שמכיל ידע מאורגן על מצבים ואנשים שדרכם מסתגלים על הסביבה - כמו מגירה של מידע במוח.

הסכמות הראשונות הן סכמות סנסומוטוריות, שאפשרות ליילוד לתפוס ולהבין את העולם שלו באמצעות החושים - מציצה, אחיזה, וכו'. ככל שישנה אינטרקציה נוספת עם הסביבה, הסכמות האלו הולכות ומשתכללות, סכמות חדשות נוצרות, והדגש עובר לפעילות מוחית.

תינוקות מפעילים כל הזמן את הסכמות האלה - כך הם צוברים ניסיון: התינוק לופת צעצוע, ובקבוק, ואת אמא, שוב ושוב ושוב, וזה מה שמניע שינוי קוגניטיבי להתרחש. אולם, בשלב מסוים, התינוק יפעיל סכמה ויפגוש מידע חדש, מה שידרוש ממנו לשכלל את הסכמה שלו. איך זה קורה?

שכלול סכימה

הסתגלות

הדרך הראשונה היא הסתגלות - איך אני משפר את התפקוד שלי במצבים מסוימים? אפשרות אחת היא הטמעה - אני לוקח את המצב החדש ומטמיע אותו בסכמה קיימת, מיישם יכולת קיימת למצבים שונים\חדשים, התייחסות למידע חדש במושגים של סכימה קיימת.

ילד מסוים יודע מה זה סוס. פתאום הוא רואה דבר חדש - גמל. ארבע רגליים? גדול? פרסה? עכשיו גם זה סוס - לקחנו את המידע החדש לתוך סכימה קיימת. {.info}

הטמעה מאפשרת לילד להתמודד עם חוויה חדשה באמצעות ידע שכבר יש לו. אבל לפעמים, זה לא יספיק, והילד ידרש להתאמה - שינוי הסכמה או אפילו פיתוח סכימה חדשה כדי להתמודד עם המידע החדש.

קראתי לגמל סוס. אבל הוא לא ממש מסתדר - אין לו רעמה - אז עכשיו אני צריך לתת לו שם אחר - סוס עם בלוטה, או גמל {.info}

המאזן בין הטמעה להתאמה משתנה לפי יציבות החיים - בשנתיים הראשונות, התינוק ייתקל כל הזמן במידע חדש ויידרש והתאמה - לפתח סכימות חדשות ולעדכן סכימות קיימות. ככל שהיציבות עולה, יש לו מספיק סכימות להתמודד עם המצב החדש, תתרחש יותר הטמעה - עד שהסכימות שלו שוב לא יספיקו, וככה הלאה.

ארגון

ארגון הוא תהליך פנימי - צירוף ואיחוד הסכמות שרכשתי לכדי מבנים יותר מורכבים, ארגון של הקשרים בין הסכימות. הפניית מבט זו סכימה, והושטת יד זו סכימה; בשלב מסוים, התינוק יסיט את המבט וגם יושיט את היד - הטמעה של שני סכימות לסכימה חדשה, משוכללת יותר.

רצף אוניברסלי

פיאז'ה סבור שכל הילדים עוברים דרך אותו רצף של שלבים התפתחותיים. המעבר משלב לשלב הוא דרך תהליך של בשילה, שמאפשר לילד לעבור לשלב הבא. תהליך הבשילה והמעבר מושפע גם מהגנטיקה וגם מהסביבה, שיתבטאו במהירות ובאיכות הביצוע של כל שלב ושלב. השלבים הם היררכיים; כל שלב בונה על הידע וההישגים של השלב הקודם.

פיאז'ה מציג את הרצף בארבעה שלבים:

• השלב הסנסומוטורי
• השלב הפרה-אופרציונלי
• שלב האופרציות הקונקרטיות
• שלב האופרציות הפורמליות

השלב הסנסומוטרי

השלב הסנסומוטורי נמשך מהלידה על גיל שנתיים (24 חודשים)² .

• הילוד חווה את העולם דרך חושיו והפעלותיו המוטוריות
• בשלב זה מתרחשת בנייה של הסכמות הראשונות שלו המשלבות מידע חושי עם פילות מוטורית
• שלב פעיל שבו נוצרת באופן ספונטאני אינטראקציה עם הסביבה, שמפתחת את ההתפתחות הקוגניטיביית

השלב הזה פיזי לחלוטין; הילוד לא יכול לדמיין את הדרך הביתה, או להרהר במשמעות החיים.

בשלב הזה מתפתחת אינטיליגנציה סנסומוטורית³ - יכולת הסתגלות מרבית לסביבה. עיקרי ההישגים של שלב זה -

שלבי מפתח

• קביעות אובייקט ההבנה שהדברים קיימים (רעשן, או אמא) בעולם גם כהילוד לא באינטרקציה איתו. ההישג העיקרי של השלב הסנסומוטורי הוא התפתחות קביעות אובייקט מלאה. קביעות אובייקט היא חיונית לקשר רגשי - אמא הולכת והתינוק מחכה לה בגן; אם מרגע שהיא נעלמת מהאין היא איננה, אין אפשרות לקשר.
• התנהגות מכוונת יש אצבע בפה שלי? איזה כיף! מאיפה זה הופיע? (מציצה) הופך בהדרגה לאני אשים את האצבע הזו בפה שלי - בכוונה.
• שילוב אמצעי-מטרה אני צריך להגיע לבובה הזו, אבל היא ממש שם, אז אני אפנה את המבט, אושיט את היד, ואתפוס אותה - בתכנון מראש.
• משחק - מתבסס בעיקר על הטעמה פיאז'ה רואה במשחק אימון סכמות - לחזור על מה שאני מכיר כדי לבסס סכימות קיימות, עוד ועוד ושוב ושוב.
• חיקוי - מתבסס בעיקר על התאמה פיאז'ה רואה בחיקוי העתקת התנהגות שלא הייתה לי קודם - פיתוח סכימה חדשה.

תגובה מעגלית

תגובה מעגלית היא התנהגות שהתחוללה במקרה, אבל הובילה לתוצאה חושית מעניינת - ולכן התינוק חוזר עליה שוב ושוב ושוב, ובכך מבסס סכימה. ישנן תגובות מעגליות ראשוניות, שניוניות ושלישוניות.

אגוצנטריות

אגוצנטריות היא קושי להבחין בין נקודת המבט שלי לזו של האחר. אני מחזיק משהו ביד, ואתם שם לא יכולים לראות. ילד אגוצנטרי יחשוב שבגלל שהוא רואה, גם אתם רואים. ילדים שמתחבאים מאחורי הידיים שלהם ומשוכנעים שלא רואים אותם זו דוגמה חמודה מאוד לאגוצנטריות.

אגוצנטריות קשורה בקביעות אובייקט - דברים קיימים שם בחוץ גם בלי שאני רואה אותם ישירות, עכשיו.

תתי-שלבים

• סכמות של רפלקסים (0-1 חודשים² ) בחודש הראשון לחיים. פיאז'ה התעניין במיוחד ברפלקסים שמשתנים עם הניסיון (אחיזה, מציצה). אין עדיין קביעות אובייקט, ויש אגוצנטריות סנסומוטורית.

• תגובה מעגלית (1-4 חודשים) הפעלה חוזרת של סכמות הקשורות לגוף התנוק - חזרה על התנהגות מקרית, שוב ושוב ושוב. האצבע נכנסה במקרה לפה, ויש מציצה, עד שהשרירים מתעייפים - ואז התינוק ינסה שוב⁴ . התינוק ינסה לתפוס בעלות על דבר מקרי. סכימות קטנות - אחיזה, מציצה, הפניית מבט, שמיעה - מתארגנות לכדי סכימות מורכבות יותר - התינוק שומע משהו ומפנה את המבט; התינוק רעב וכשהוא רואה את אמא הוא מבין שהאוכל מגיע, וקצת נרגע. עדיין אין קביעות אובייקט.

• תגובה מעגלית שניונית (4-8 חודשים) פעילות מכוונת יותר כלפי אובייקטים, גם מחוץ לגוף שלהם - התינוק מתחיל ללמוד את הקשר בין סיבה לתוצאה - הוא בועט ברעשן שמישהו השאיר שם במקרה, הגיע רעש מעניין, ואז הוא ימשיך לעשות את זה שוב - בכל פעם שאני אבעט יהיה רעש מעניין. הוא לא יכול לתכנן את זה, אבל הוא יכול להבין שבעיטה תוביל לצליל. מתפתחת קביעות אובייקט חלקית - אם נסתיר חלק מהאובייקט, התינוק יבין שזה עדיין אותו אובייקט, אבל אם נעלים את כולו - הוא איננו.

• תיאום בין תגובות מעגליות שניוניות וההשלכות שלהן על מצבים חדשים (8-12 חודשים) שלב מאוד דרמטי - שילוב של הסכמות שנרכשו עד עכשיו לרצף של פעולות מתוכננות מראש כלפי מטרה מסוימת. מגיעה קביעות אובייקט חלקית - לוקחים מתינוק אובייקט בשיא ההנאה, ומחביאים מתחת למפית; התינוק יושיט את היד, ירים את המפית וייקח את החפץ. אולם, אם נחביא את החפץ מתחת למפית אחרת - מול העיניים של התינוק - התינוק יחפש אותו שוב מתחת למפית הראשונה; הקביעות שקיימת היא קביעות פעולתית (כינון האובייקט) - מה שגרם לאובייקט להופיע שוב הוא הפעולה של התינוק. טעות זו נקראת טעות A not B.

• תגובה מעגלית שלישונית (12-18 חודשים) התינוק באופן מכוון ושיטתי משנה את ההתנהגות שלו בשביל גירויים מעניינים - התינוק כמדען סקרן; התינוק עשה משהו במקרה, קיבל משהו מעניין, וחושב - איך אני יכול לשנות את זה?, ניסוי וטעייה בסיסיים. תגובה מעגלית שניונית היא, למשל, להפיל כפית שוב ושוב על הרצפה כדי לשמוע את הצליל המעניין. תגובה מעגלית שלישונית היא לזרוק על הרצפה, ואז על הקיר, ואז על הצלחת... קביעות אובייקט משופרת אבל עדיין לא מלאה; לא תהיה טעות A not B כשמחביאים בגלוי, אבל היא כן תתרחש כשמחביאים בסמוי; התינוק מבין מה קורה אם הוא רואה את זה, אבל לא מסוגל לדמיין מה קורה מחוץ לטווח הראייה שלו.

• כוונות של אמצעים חדשים דרך צירופים מנטחיים (18-24 חודשים) מציאת אמצעים חדשים בשילוב מנטלי של סכמות. מתחילה חשיבה ייצוגית - מילים ראשונות, מחוות ראשונות, פתרון בעיות עם מחשבה, ולא בהכרח עם פעולה. פיאז'ה מתאר את בתו נתקעת עם עגלת משחק בקיר; העגלה נתקעת, היא מתסכלת, והולכת לדחוף את העגלה מהצד השני. היא לא ניסתה שוב ושוב ושוב - אלא נתקלה בבעיה ופתרה אותה. יש משחקי כאילו וחיקוי מושהה; הטמעת התנהגות לא מיד, אלא מאוחר יותר. מתפתחת קביעות אובייקט מלאה.

גישות חלופיות

לגישה של פיאז'ה אין מתחרים בהיקף - היא אגדית. עם זאת, יש גם ביקורת עליה.

אחת הביקורות היא שהפרשנויות שלו שגויות - הממצאים אמנם נכונים (יש למשל טעות A not B - אף אחד לא מערער על זה), אבל הפרשנות לא לוקחת בחשבון מושגים כמו זיכרון, קשב ותפקודים מנהלתיים. לעיתים, תינוקות מפגינים יכולות מתקדמות בהרבה ממה שפיאז'ה טוען, ברגע שבודקים זאת אחרת.

גישת הידע הגרעיני

גישה טוענת שתינוקות שזה עתה נולדו מגיעים עם הרבה יותר יכולות ממה שפיאז'ה מתאר - לרבות חיקוי וקביעות אובייקט בסיסית - ומייחסת את הממצאים לשיטת הבדיקה של פיאז'ה. לפי הגישה הזו, הרבה מהיכולות האלו הן יכולות גרעיניות חיוניות להישרדות שלנו, ולכן מופיעות מוקדם מאוד. מחקרים (דוגמת Spelke, 2000, Baillargeon & DeVos, 1991, Baillargeon, 1986) עומדים על היכולות הגרעיניות האלו בחודשי החיים הראשונים של התינוק, ומייחסים את היעדר התצפיות אצל פיאז'ה לכך שהניסויים מעמיסים על התינוקות. הם מפתחים את שיטת הפרת הציפייה -

1. מרגילים את התינוק למצב מסוים -

• מצב אפשרי: מצב שעובד על פי חוק פיזיקלי ידוע
• מצב בלתי אפשרי - מצב שבו מוכר לכאורה חוק פיזיקלי

משווים את משך המבט של התינוק בכל מצב בכדי לבדוק אם הוא מבין שמשהו לא בסדר.

סרטון (Baillargeon, 1986) {.is-success}

את הפער בין הממצאים החוקרים מייחסים לשלל הסברים חלופיים לטעות A not B -

• זיכרון עבודה התינוק יודע איפה האובייקט; אבל אין לו זיכרון, והוא לא זוכר. תינוקות לא נופלים בטעות A not B כשנותנים להם לחפש מיד - השנייה של ההשהייה מספיקה כדי שהתינוק ישכח.

• יכולת עיכוב של תגובה שכבר חוזקה בטעות A not B, התינוקות אולם מחפשים מתחת למפית A, אבל מסתכלים על מפית B. התינוק הולך על A משום שזו פעולה מוטורית שכבר חוזקה - ולא משום שהוא לא יודע שהחפץ מתחת למפית B.

• יכולת תכנון וביצוע של רצף של פעולות מוטוריות

• עמימות המטלה לתינוקות מחקר נוסף חזר על הניסוי של פיאז'ה בשלושה תנאים - תנאי תקשורתי (שבו הנסיין נוכח ומתקשר עם התינוק), תנאי לא תקשורתי (הנסיין נוכח אבל לא מדבר עם התינוק) ותנאי לא אנושי (הכל מתבצע מאחורי וילון - התינוק לא רואה נסיין). התינוקות טועים הרבה פחות בתנאי הלא-אנושי; ברגע שנוכח מישהו אחר, התינוק מנסה ללמוד ולפרשן את המצב, ולא ממהר להגיב.

---

1. ולכן בתיאוריה שלו מונכחים הרבה מושגים ביולוגיים. ↩︎

2. הגילאים בתיאוריה של פיאז'ה הם אומדן, ולא אמת מוחלטת; חלק מהילדים יגיעו קצת קודם, חלק קצת אחרי, ואלו עם בעיות התפתחותיות כאלו ואחרות עלולים בכלל לא להגיע לחלק מהשלבים, ולעצור קודם. ↩︎

3. שפיאז'ה מציין שיש גם לבעלי חיים. ↩︎

4. רק בגירויים מעניינים ונעימים - תינוקות יכניסו לפעמים אצבע לעין, אבל לא ינסו לעשות את זה שוב. ↩︎