29 lines
3.1 KiB
Markdown
29 lines
3.1 KiB
Markdown
---
|
||
title: קאנט
|
||
description:
|
||
published: true
|
||
date: 2024-07-08T11:42:31.492Z
|
||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, קאנט
|
||
editor: markdown
|
||
dateCreated: 2024-06-30T11:03:04.676Z
|
||
---
|
||
|
||
[**עמנואל קאנט**](https://en.wikipedia.org/wiki/Immanuel_Kant) מתיימר לעשות למטאפיזיקה מה שקופרניקוס עשה למדעים. [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) הגיע למסקנה ש[הקשר הסיבתי הוא ברוח ולא במושאים](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#בעיית-האינדוקציה); קאנט אומר, לעומתו, שהקשר הסיבתי הוא ברוח *ולכן* במושאים: עצם התפיסה שלי מכוננת את עולם התופעות.
|
||
|
||
קאנט הואשם [באידיאליזם ברקליאני כזה](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות), אבל זה לא מה שהוא טוען: הדברים *באמת* קיימים שם בחוץ, אבל האופן שהם *מופיעים* תלויים באופי ההכרה של התופס. את כל זאת הוא טוען במסה הפילוסופית האדירה שלו, [ביקורת התבונה הטהורה](ביקורת_מבוא.md).
|
||
|
||
קאנט, שלא כמו [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) למשל, אינו מבקש להרחיב על הקודמים בו, אלא לעשות בהם סדר: קאנט *הרבה* יותר מפורט מקודמיו האמפריציסטים, ומצייר תמונה עשירה יותר. קאנט סבור ש**התבונה** היא רק *כושר אחד מני רבים* של ההכרה, ומופיע רק בעומק ה*ביקורת*, ולא מילה נרדפת כמי שראו אותה האמפריציסטים. קאנט מפריד בין ה*שכל* והה*הסתכלות*, וקובע כי כדי לענות ליום באופן מלא, הוא זקוק רק לשני הכישורים האלו. אולם אחריהם, הביקורת לא נגמרת - נהפוכו: היא רק מתחילה. *התשובה ליום היא לא נושא הספר*: מטרתו היא חקירת כושר התבונה, ובכך הוא חורג מההיקף של כל קודמיו.
|
||
|
||
קאנט שואל -
|
||
|
||
1. מה אוכל לדעת?
|
||
2. מה עליי לעשות?
|
||
3. למה אוכל לקוות?
|
||
|
||
|
||
קאנט היה היחיד מבין ההוגים שדיברנו עליהם עד כה שהיה אקדמאי - הוא לימד פילוסופיה, והיה בקיא מאוד בכל תחומיה. אפילו יש תגלית באסטרופיזיקה על שמו, עד היום. קאנט נודע בהיותו אדם משעמם - קארל פרידריך מוריץ (אני חושב), ליצן גרמני, נהג ללעוג לו על כך.
|
||
|
||
הכתיבה של קאנט דחוסה, טכנית וקשה, ופילוסופים אחריו החלו לחקות את המודל הזה - מאז קאנט השתרשה התפיסה ש*ככה עושים פילוסופיה*, ודרדרה אותנו לכתיבה איומה כזו[^1] עד עצם היום הזה.
|
||
|
||
|
||
[^1]: כולל שופנהאואר, לדאבונו של דן. |