4.3 KiB
title, description, published, date, tags, editor, dateCreated
| title | description | published | date | tags | editor | dateCreated |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מסה על שכל האדם | true | 2024-05-06T12:20:22.461Z | פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, לוק, אמפריציזם | markdown | 2024-05-06T11:55:50.188Z |
טקסט (א), טקסט (ב), טקסט (א, אנגלית), טקסט (ב, אנגלית), טקסט (ג, אנגלית), טקסט (ד, אנגלית) {.info}
בבקשו לכונן שיטה חדשה, לוק כותב ב1690 את מסה על שכל האדם1 , שמבקשת להרוס את השיטות הקודמות, השגויות, בכדי לכונן על הריסותיהן משהו חדש.
לוק טוען כי איננו מגיעים עם רעיונות מולדים - כמו ההוכחה האונטולוגית לקיום האל - אלא טאבולה ראסה2 - לוח חלק. זוהי הנקודה המכרעת בין הרציונליסטים לאמפריציסטים: הרציונליסטים טוענים כי אין די בקליטה החושית בכדי להסביר את הידיעה, בעוד שהאפריציסטים מתעקשים שכל הידיעה מגיעה מהקליטה החושית3 .
העמדה שמציג לוק במסה היא ריאליזם נאיבי. ריאליזם, כאשר רילאליזם הוא עמדה מטאפיזית4 המבקשת לכונן את מה שקיים: הרילאיזם טוען שיש דברים מעבר למחשבות שלנו - באמת יש דברים שם בחוץ. הריאליזם של לוק הוא נאיבי, משום שהוא אינו מפקפק במה שקיים - הוא לא מתפתל סביב השאלות האונטולוגיות - האם מה שאני חושב עליו שם בחוץ?, אולי כל זה חלום? - אלא לוקח את מה שמוצג לנו כמובן מאליו, כמו כל אדם לא-מתפלסף5 . אולם, מרוב הניסוחים משתמעת דווקא עמדת תורת הייצוג - שאומרת שאמנם ישנם דברים שם בחוץ, אך הם אינם נתונים לנו באופן בלתי-אמצעי - רק בדימויים, מושגים, ייצוגים6 ; אנחנו לא יכולים לדעת את הדברים כשלעצמם. זו, כמובן, עמדה שונה בתכלית מהריאליזם - ודווקא היא העקבית יותר אצל לוק.
-
ולייבניץ שהוא ממש מעולה לפי דן, הגיב לו בחיבור משלו - מסות חדשות על שכל האדם - סעיף לסעיף. ↩︎
-
וזה אומר - סלט טאבולה, אומר דן ↩︎
-
וזה בעצם מאוד מוזר להיות אידיאליסט אמפריציסט - יש רק רוח, אבל כל מה שאנחנו יודעים מגיע מהחושים. אבל בארקלי כזה. זו התחלה של בדיחה פילוסופית גרועה - מה קורה כשאנגלי, אירי וסקוטי מנסים לעשות פילוסופיה? לא טוב. ↩︎
-
ולא אפיסטמית, כמו רציונליזם ואמפריציזם ↩︎
-
כמו דודה פנינה, שלא מנסה להבין מה יש או אין בעולם. ↩︎
-
אם אני מסתכל על עץ מחוץ לחלון, אני לא רואה את העץ כשלעצמו. דמיינו שהחלון אטום, אבל ישנה מצלמה המצביעה עליו, שאת התמונה שהיא מציגה אנחנו רואים על מסך; כך גם המציאות, נתונה לנו באופן עקיף. ↩︎