study/פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/זמן.md

---
title: זמן
tags:
  - שנה_ג
  - סמסטר_ב
  - פילוסופיה
  - מטאפיזיקה
  - זמן
---

!!! info "[Haslanger, 2003](./Haslanger_2003.pdf), [Wasserman, 2006](./Wasserman_2006.pdf)"

!!! success "ראו גם"
	[לוגיקה טמפורליות (לוגיקה מתקדמת)](/פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/טמפורלית)

אם נשאל *פיזיקאי*, הוא יעיד שזמן הוא מימד כמו חומר - ממשי, חופשי, ואורתוגונלי. אבל זה לא ממש ככה - אנחנו יכולים לנוע בחלל אבל לא בזמן.


הזמן הוא דטרמיניסטי: כל דקה בזמן כופה עלינו לעבור, דקה אחת בזמן. וכאילו שזה לא מספיק מוזר, הזמן *זורם*. 

בשונה מהתכונה *להיות פה*, שהיא לא מאוד מעניינת, להיות *עכשיו* זו תכונה דינאמית, ומבחינה: להיות עכשיו זה אחרת מלהיות קודם, ולהיות עכשיו זה כל הזמן משתנה. לא המרחב משתנה - *אני* משתנה. *הזמן זורם* זו בעיה פילוסופית מרכזית: מחד, האם הפיזיקה מחמיצה משהו? מצד שני, מה זה בכלל *זרימה*?

בדיון סביב [מודאליות](../מודאליות), שאלנו מה זה *אפשרות והכרח*? איך מסבירים את זה? או שאנחנו מצמצמים אותם, או שאנחנו מרחיבים את האונטולוגיה שלנו.

בדיון סביב הזמן, יש שאלה דומה. הפיזיקה לא מבחינה בין מימדים חלליים לזמניים, אבל החוויה שלנו כן, ולכן - או שמסבירים את התודעה, או שמרחיבים את הפיזיקה.

חידה נוספת. יש עובדות, אבל הן יכולות להיות דברים ש*היו* או ש*יהיו*. אבל באונטולוגיה שלנו אין דבר כזה. איך מכירים בדבר ש*היה* או ש*יהיה*? או שמרחיבים את האונטולוגיה, או שמצמצמים את האופנים החדשים.

## בעיית השינוי


אנו אומרים שדבר *מתקיים* אם הוא מתקיים לאורך *תקופת זמן* (*מה?*). דבר עובר *שינוי* (Alteration)[^1] - כמו בננה ירוקה שהולכת ומצהיבה. 

מתי בננה מצהיבה:

1. **הבדל**
	הבננה הבוסרית ירוקה, והבשלה צהובה.

2. **זהות**
	הבננה הבוסרית זהה לבננה הבשלה. זהו אותו העצם ששרד בזמן.

3. **אי התאמה**

	מה שצהוב הוא לא ירוק.

4. **אי-סתירה**.

	שום דבר לא יכול להיות ירוק וגם לא-ירוק, צהוב וגם לא צהוב.


עד כאן, נהדר. אבל כל הטענות האלו ביחד סתירתיות!

- לפי 1., בננה בוסרית ירוקה ובננה בשלה צהובה.
- לפי 2., הבננה הבוסרית זהה לבננה הבשלה. לכן הבננה גם ירוקה וגם צהובה.
- לפי 3., אם בננה צהובה היא לא ירוקה.
- לפי 4., לא תיתכן בננה ירוקה וגם לא ירוקה. סתירה.


זה נדמה טיעון מתחכם ומטומטם, אומר אורי, משום שזה טיעון מתחכם ומטומטם. אבל גם לטיעונים מתחכמים ומטומטמים צריכים להשיב.

![banana](../banana.jpg)
<small>😈</small>


אורי מחליט לתקוף את 1[^2]. במשפטים דקדוקיים יש *זמן* (Tense). בננה בשלה צהובה, והבננה הבוסרית *הייתה ירוקה* - היא כבר לא עכשיו, ואין מה לדבר עליה. בננה בוסרית ירוקה - ובננה בוסרית *תהיה צהובה* - אבל אין בננה כזו עכשיו, ואין מה לדבר עליה. 

בתמצית - בשפה יומיומית, ולא מ*שפת נצח* פילוסופית מתחכמת, יש תמיד זמן דקדוקי (Tense), והבעיה נופלת. 

## זמן דקדוקי

באנגלית יש הבדל בין *זמן* (Time) ו*זמן דקדוקי* (Tense), שחשוב מאוד כאן. שימו לב למונחים האלה מ-ע-כשיו.

הפתרון של בעיית השינוי הוא שנזכרנו שיש זמן דקדוקי. אבל כשאנחנו משתמשים בזמן תחבירי, ערך האמת שלו משויך למצבים מסוימים בזמן - הבננה *תהיה* צהובה יהיה אמיתי אם הבננה **תהיה** צהובה. אנחנו מניחים שיש מצב עניינים, היות-הבננה-צהובה-*בעתיד* - ומאמינים שהוא אמיתי. עכשיו אנחנו צריכים עוד אופן קיום באונטולוגיה שלנו - מצבי עניינים *עתידיים*. אבל איזו מן חיה זו, *עתידיים*?


מה הופך טענות עם זמן דקדוקי לאמיתיות או שקריות? (כמו ששאלנו במודאליות - מה הופך טענות עם אופנות לאמיתיות או שקריות?)

כלומר, פתרון החידה גובה מאיתנו מחיר מסוים - לכל הטענות שלנו חייב להיות זמן דקדוקי. אבל כדי לתקף אותן, אנחנו צריכים לאפשר את מצבי העניינים האלה, עבר ועתיד.

!!! is-info "טענה תחבירית"
	טענה היא בעלת *זמן תחבירי* כשהיא אומרת כיצד דברים *היו*, *הינם*, או *יהיו*.

זאת בניגוד לטענות של נצח:

- הבננה הייתה בשלה ב7 ביולי, 2014. 

	הטענה אמיתית עכשיו, ותמיד - מה7 ביולי, 2014 ואילך. הטענה נכונה מעתה ועד עולם - זו טענת *זמן* (Time).


לעומת זאת, טענות של זמן דקדוקי: 

- הבננה הייתה בשלה. 

	אם נגיד את זה על בננה ירוקה, זה שקר. אבל אם היא כבר צהובה (או שחורה מריקבון), הטענה אמיתית. **אם ערך האמת של הטענה משתנה לפי הזמן, זו טענה של זמן דקדוקי**.

- הבננה בשלה **עכשיו**.
- הבננה **תהיה** ירוקה.
	אני מסתכל על עץ הבננה שלי, ומצביע על פרח בננה מופרה.

- ביקרתי בראפא-נוי בספטמבר **שעבר**.

כל המילים המודגשות הם *מושגי-A* - מושגים שמתארים נקודת מבט יחסית מסוימת על הזמן. מושגי A בנויות בתוך השפה שלנו, עברית או אנגלית. 

לעומת אלו, טענות *נצחיות* לא מכילות מושגים כאלה, וערך האמת שלהן בינארי - אם הן אמיתיות ברגע אחד, הן אמיתיות תמיד, ולהפך. אם בננה הייתה צהובה, היא הייתה צהובה תמיד.

*הבננה הייתה צהובה בזמן מלחמת העולם הראשונה*. זה נשמע כמו מושג A, אבל זה לא; *הייתה* לא עושה שום עבודה - זה פשוט בגלל שאנחנו מדברים על מלחמת העולם הראשונה. אם היא הייתה צהובה אז, מעתה ועד עולם זה נכון שהיא הייתה צהובה; זו הצבעה נקודתית ולא טענה יחסית.


![rapa-nui](./rapa-nui.jpeg)
<small>ביקרתי בראפא-נוי בספטמבר שעבר, והבננה *הייתה* צהובה. </small>

כשפיזיקאים אומרים שמשהו *קרה בזמן t*, הם נפטרים בדיוק מההיבט הזה, ממושגי הA; לא אכפת להם מנקודת הזמן היחסית. האמת *לא יחסית לנקודת המבט הזמנית של הדובר* - זה לא משנה מתי אמרתי את זה. אלו **מושגי B**.

באופן דומה, *פה* רגיש לנקודת המבט הנוכחית שלי במרחב (מושג A), אבל *ירושלים* (מושג B) לא.

אין חידות מטאפיזיות *נורא* מעניינות על מקומות. *קר פה* (ברכבת, אבל לא ברחובות באר שבע הלוהטים). נו, יופי. החלל מלא במקומות, ואף אחד מהם לא מיוחד (מטאפיזית). אף אחד לא צריך להסביר מה מייחד את הנקודה ה*זו*. *מה מייחד מטאפיזית את הנקודה הזו?* שום דבר. לכל דבר שקורה יש מקום, אבל אנחנו מצמצמים את זה החוצה (איפה זה קרה? איפה שזה קרה; איפה זה קרה לו? איפה שהוא היה; לפרט יש תכונה של מקום; יש דבר שהוא מקום, ויש דבר שהוא פרט, והפרט מתקיים ביחס למקום) כי זה לא מעניין.

אבל *עכשיו*? בואנ'ה, זה דורש הסבר. יש שאיפה להגיע לאותו צמצום. אפשר בכלל?

## למה תואמות טענות עם זמן דקדוקי?

יש תכונה מיוחדת ל*להיות עכשיו*, או לא?


### ביטול הזמן התחבירי 

(מקביל מודאלי - [צמצום לעולמות אפשריים](../מודאליות#צמצום-לעולמות-אפשריים))

Reductionism (*De-Tensing*) אומרת לא לקחת זמן דקדוקי ברצינות. הכל בסדר בפיזיקה - אין הבדל בין חלל לזמן. כמו שאין כזו תכונה, *להיות פה* - זה לא מיוחד מטאפיזית - כך גם הזמן; *עכשיו* לא מיוחד מטאפיזית משום דבר אחר. כל העובדות חסרות זמן תחבירי - מצב עניינים מתקיים ברגע, וזהו.

נקודות בזמן ואזורים בזמן קיימים בדיוק כמו נקודות במרחב ואזורים במרחב, ו ז ה ו[^3].



[^1]: מ[לואיס](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/סיבתיות#תורת-ההשפעה).
[^2]: אני בוחר לתקוף את 2., [בגלל בודהיזם](/פילוסופיה/בודהיזם/מותנית).
[^3]: It is what it is.