7.2 KiB
title, description, published, date, tags, editor, dateCreated
| title | description | published | date | tags | editor | dateCreated |
|---|---|---|---|---|---|---|
| תפיסה וקוגניציה | true | 2024-05-01T12:40:26.684Z | פסיכולוגיה, תפיסה, סמסטר ב, שנה ב | markdown | 2024-05-01T11:07:55.647Z |
מצגת {.is-info}
תפיסה היא איך מה שקורה בחוץ נקלט במה שקורה בפנים - בין שבפסיכולוגיה, פסיכופיזיקה או בעולם התפיסה.
ר' גם: תפיסה במבוא לפסיכולוגיה {.success}
תפיסה: כיצד העולם החושי מתורגם לייצוג פנימי בעל משמעות {.info}
בין השניים תמיד יהיה פער, והפער הזה הוא מושא מחקרה של התפיסה. תחת התפיסה נופלים תפקודים בסיסיים מאוד - כמו ראייה ושמיעה - וגם תפקודים מתקדמים יותר, כמו פרשנויות מודעות של המצב, מוזיקה וכדומה.
אנחנו לא תופסים רק את המידע הפיזי שנופל על החושים; אנחנו תופסים את מה שצריך להיות שם בחוץ. המוח משלים את המידע ש"חסר" בחוץ - לרוב השלמות מזעריות, אבל במצבי קיצון גם השלמות גדולות, כמו באשליות תפיסתיות1 .
תפיסה כתהליך עיבוד מידע
תהליך התפיסה נראה בערך ככה:
עולם חיצוני -> חישה -> תפיסה -> זיכרון -> פעולה {.is-info}
אולם, התהליך הזה לא תמיד בסדר הזה - בתהליכי 2 Top-Down: תהליכים גבוהים "מפרשנים" את הרעש במציאות ומשפיעים על התהליכים הפשוטים יותר. לתפיסת Top-Down יש גם מחיר - אנחנו עלולים לטעות באשליות. זו מעין היוריסטיקה של תפיסה - אנחנו כמעט תמיד צודקים בה, אבל לא תמיד.
כיצד חוקרים תפיסה?
ישנן שתי גישות עיקריות:
התפיסה הפיזיולוגית
גישה זו מתבססת על הקלטת מידע פיזיולגי, בכמה שיטות:
הקלטת נוירונים בודדים
הקלטתם של נוירונים בודדים (Single cell recordings), ניתן באמצעות אלקטרוניקה רגישה למדוד את התדרים החשמליים בנוירון אחד, קבוצה של נוירונים או גיבוב גדול שלהם. ככל שהגירוי שאליו רגיש הנוירון3 מתגבר, תדר הירי שלו עולה- ואת הירייה הזו ניתן למדוד.
אם היינו יוכלים למדוד ככה את כל הנוירוני, היינו מבינים את כל הנוירונים. לרוע המזל, מדידת נוירונים מוגבלת למספר קטן של נוירונים, והיא תוך-גולגלתית, ולכן שמורה למקרים קיצוניים - כמו לפני ניתוחי מוח, או בבעלי חיים.
ERP
ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים חיצוניים בלתי פולשניים (דוגמת EEG), שבניגוד להקלטת הנוירונים אינה פולשנית, יכולה להקליט אוכלוסיות גדולות של נוירונים ונותנת הפרדה (רזולוציה) גדולה בזמן. החסרון הוא שרזולוצית המיקום של ERP נמוכה בהרבה - יש הרבה "רעש" מאזורים מוחיים אחרים.
הדמייה מוחית
הפתרון הוא הfMRI, שמאפשר באמצעות השראה מגנטית גדולה לעקוב אחרי נוירונים מופעלים באמצעות מעקב אחרי חמצון מולקולות מים במוח. לfMRI יש רזולוציה מרחבית נהדרת - מילימטר או פחות - אבל רזולוציה גרועה בזמן - שנייה או יותר (נצח במושגי תפיסה).
באמצעות הfMRI ניתן לראות עוררות באזורים מסוימים בזמן אמת בהתאם לגירוי - מציגים לנבדקים גירוי ורואים אילו איזורים במוח "זוהרים" בfMRI (ר' מחקר במצגת).
פגיעות מוחיות
פגיעות מוחיות הן כלי יקר ערך להבנת מנגנוני המוח - ברגע שאלו כושלים בעקבות פגיעה כזו או אחרת.
פגיעות מוחיות מובילות לעיתים לדיסוציאציה - פגיעה ביכולת מסוימת (א') אך לא ביכולת רלוונטית אחרת (ב'). למשל, עיוורון צבעים - הפוגע ביכולת לתפוס אורך גל מסוים אך לא אורך גל אחר, או במצב של פרוסופגנוזיה - פגיעה ביכולת זיהוי פרצופים אך לא בזיהוי שאר האובייקטים. דיסוציאציה כזו מכונה דיסוציאציה פשוטה.
ישנה גם דיסוציאציה כפולה - שבה שני חולים נפגעים פגיעות שונות הן תמונת מראה זו של זו - למשל, אם נמצא חולה שמזהה רק פרצופים, אך לא אובייקטים, הרי ששניהם יחד - החולה שמזהה רק פרצופים והחולה שמזהה כל חוץ מפרצופים - הם שניהם יחד מקרה של דיסוציאציה כפולה.
-
ר' אשליות במצגת - באשליה הראשונה, המוח מכהה את הריבוע העליון בציפייה שהאור מכה בו יותר חזק, והופך אותו לבהיר יותר מכפי שהוא באמת. המוח מנסה לקלוט את הצבע האמיתי, בלי השפעה של מאפיינים סביבתיים מקריים כמו תאורה, ולכן מכהה את אחד הריבועים. באשליה השנייה, הקו הימני, העמוק, נראה ארוך יותר מהקו השמאלי, למרות שאורך הקווים זהה. המוח מזהה שאורך שני הקווים זהה, אבל מבין מהרמזים שהוא רחוק יותר, ולכן "מגדיל" אותו - אם אובייקט רחוק נתפס באותו הגודל כמו אובייקט קרוב, הרי שהוא גדול בהרבה. ↩︎
-
ר' אשליה שלישית במצגת - בצד ימין במרכז יש כלב דלמטי רוכן קדימה. מרגע שנראה אותו בפעם הראשונה, נראה אותו בכל פעם שנסתכל בתמונה מיד - משום שאנחנו זוכרים שיש שם כלב; תהליך גבוה (זיכרון) משפיע על תהליך נמוך (תפיסה) ↩︎
-
הגירויים האלו ספציפיים להחריד - במצגת יש שקף של נוירון שיורה רק למראה הפרצוף של ג'ניפר אניסטון מחברים. ↩︎