study/פילוסופיה/מטאפיזיקה/חופש.md

title, tags

title	tags
רצון חופשי	שנה_ג סמסטר_א פילוסופיה מטאפיזיקה רצון_חופשי

!!! info "מאמרים" O'connor, Ekstrom, Ginet

האם אנחנו שולטים בפעולות שלנו?

תנאי שכולם (כמעט כולם) מסכימים עליו הוא שאני אחראי מוסרית לפעולות שלי רק אם אני שולט בהן. אבל מה זה אומר "לשלוט בהן"?

!!! is-info "הגדרה - הקבעות עצמית - self-determination" אם S שולט בפועלה שלו (קרי, S פועל חופשי), אז הפעולה של S נקבעת (determined by) על ידי מצבי הנפש של S.

אירוע X נקבע על ידי אירוע Y אם ורק אם

\Box[(Y \land L) \supset X]

כאשר X - אירוע מלא

L -תיאור מלא של חוקי הטבע

Y - אירוע קודם

!!! is-info "הגדרה - דטרמיניזם" דטרמיניזם הוא הטענה שאם X הוא המצב הכולל של העולם ברגע t וY הוא המצב הכללי של העולם בכל רגע לפני t אז \Box[(Y \land L) \supset X]

כלומר, מצב העולם ברגע מסוים קובע את מצבי העולם בהמשך - מה ששולל הקבעות עצמית: מצבי הנפש אינם רלוונטיים, אלא רק מצבי העולם.

נניח ואורי בק מכור לסיגריות, רק מרלבורו אדום, שלוש חפיסות ביום. יש לאורי בק דחף פיזי, שמניע אותו לעשן, אבל הוא רוצה להפסיק לעשן.

הפעולה לא נכפית על אורי המעשן בשרשרת, אבל יש לו שני רצונות: רצון מסדר נמוך לעשן, ורצון מסדר גבוה להפסיק לעשן. הניכור מהעצמי הוא זה שמוביל אותנו להגיד שאורי לא בוחר להמשיך לעשן. לכן, מחדדים את ההגדרה -

!!! is-info "הגדרה - הקבעות עצמית משופרת!" אם S שולט בפועלה שלו (קרי, S פועל חופשי), אז הפעולה של S נקבעת (determined by) על ידי מצבי הנפש של S, עמם הוא מזדהה.

מכאן מגיע רעיון נוסף -

!!! is-info "הגדרה - רגישות לטעמים - reason responsiveness" אם S שולט בפעולה שלו (אם S פועל באופן חופשי) אז S מבצע את הפעולה באופן שרגיש לטעמים שיש לו בעד ונגד ביצוע הפעולה.

מה? מה זה טעמים?

מול אורי יש כוס מים רגילה לחלוטין, מלאה במים כבדים¹ . יש לו טעם להימנע מלשתות את המים (הכבדים¹ ). אבל אורי לא יודע שאלו מים כבדים, והוא חושב שאלו סתם מים - הוא לא רגיש לטעמים.

עוד תנאים מקובלים לפעולה חופשית הם חופש בחירה ומקור מוחלט -

!!! is-info "הגדרה - חופש בחירה - Freedom to do otherwise" אם S שולט בפעולה שלו, אז S יכול לפעול בצורה אחרת

!!! is-info "הגדרה - מקור מוחלט - Ultimate origination" אם פעולה היא חופשית, אזי מבצע הפעולה S הוא מקורה המוחלט

לומר שS הוא המקור המוחלט של פעולה, משמע לומר שני דברים:

• S הוא מקור הפעולה

  כלומר , S (בייתכן עם גורמים אחרים) תרם תרומה הכרחית להיקרותה של הפעולה

• שום דבר אחר לא יזם את הפעולה

  שום דבר שמוציא את הסכן מן הפעולה קדם לפעולה

אבל מהי תרומה הכרחית שבגינה סוכן הוא מקור הפעולה? ישנן ארבע אפשרויות:

• קביעת האירוע (event determination)

  סוכנים הם מקורם האחרון של פעולות הודות לעובדה שפעולות אלו נקבעות על ידי האירועים שקדמו להן.

• סיבתיות אירוע בלתי-נקבעת (indeterminist event causation)

  סוכנים הם מקורם המוחלט של פעולות הודות לעובדה שפעולות אלו נגרמות - אך לא נקבעות - על ידי האירועים שקדמו להן.

• גרימת סוכן (agent causation)

  סוכנים הם מקורם המוחלט של פעולות הודות לעובדה שהם גורמים להן בעצמם. הפעולות לא נגרמות ולא נקבעות על ידי האירועים שקדמו להן.

• אין סיבה (Νο cause)

  פעולות שמקורן המוחלט הוא סוכנים לא נגרמות ולא נקבעות על ידי אירועים קודמים, ולא נגרמות בידי הסוכנים עצמם.

מה כל זה אומר? בואו נצלול פנימה.

קביעת האירוע

לא ממש אכפת לנו מקביעת האירוע - גם אלו שמקבלים את קביעת האירוע וחושבים שסוכנים הם מקורם של פעולות מסוימות, נוטים לחשוב שהאירועים שקובעים את הפעולות האלו שמקורן בסוכן הן בעצמן נקבעות על ידי אירועים בזמן קודם, וככה הלאה וככה האלה, עד לזמן שבו לא היו בכלל סוכנים (דטרמיניזם).

אבל אם זה נכון, בגלל שקביעה היא טרנזיטיבית (זה גרם לזה שגרם לזה שגרם לזה...), הפעולות שמקורן בסוכן נקבעות על ידי אירועים שקדמו לאותו הסוכן בעצמו: כלומר, הסוכן הוא לא מקור הפעולה. לכן, מי שמקבל את קביעת האירוע נוטה לדחות את הרעיון של מקור מוחלט.

אבל אנחנו רוצים לבחון את אלו שמקבלים קביעה מוחלטת ושסוכנים הם מקורן של אי-אלו פעולות. נמשיך.

אין סיבה

קארל ג'ינה הוא טוען מרכזי בעד העמדה שאין סיבה. הוא טוען ש-

1. פעולות מורכבות (קרי, לא בסיסיות) הן תצרף מאורגן-סיבתית. לכל אחת יש לפחות חלק אחד שהוא פעולה בסיסית (או פשוטה), שגורם לחלקים האחרים של הפעולה.

2. פעולות בסיסיות הן פעולות מנטליות בלי מבנה סיבתי פנימי (אין חלק שגורם לחלק אחר). פעולות בסיסיות הן בעלות תכונה פנומנלית פעולתית - בביצוע אחת, לסוכן נדמה שהוא מבצעה ישירות.

3. למשל, פעולות גופניות הן פעולות לא-בסיסיות שנגרמות על ידי רצייה (volition) - רציות (רצוניות) להפעיל את הגוף בצורה מסוימת. הנטיות הללו הן פעולות בסיסיות.

4. אם פעולה גופנית היא חופשית, אז יש לה חלק בלתי-נגרם ובלתי נקבע כחלק.

התנגדות

אם הרציות שלי לא נגרמות ולא נקבעות, אז הן אינן נגרמות ואינן נקבעות על ידי. אבל אם הם אינן נגרמות ואינן נקבעות על ידי, אין לי שליטה על ההתרחשות שלהן. כלומר, אני איני מקורן (המוחלט), והן אינן חופשיות.

מישהו רוצה להרים את היד שלו (כדי ללטף את ג'ינג'יסטותאלס, החתול הג'ינג'י בבית הסטודנט, כפי שאני עושה בעת כתיבת שורות אלו ממש). לפי ג'ינה, פעולתו של הסוכן לא נגרמת ולא נקבעת. אבל אז נדמה שהיא מקרית לחלוטין. טענתו של המתנגד היא שמשום שהרצון להרמת היד הוא מקרי, הסוכן (אני) לא יכול להיות מקורה המוחלט של הרצון להרים את היד. אבל זה נשמע מוזר.

סיבתיות אירוע בלתי-נקבעת

לאורה אקסטרום מציעה שם החלטה או פעולה אחרת חופשית באופן ישיר (חופשית שלא בעקבות פעולה חופשית אחרת) אם ורק אם -

1. היא נגרמת באופן ישיר ובאופן לא-נקבע מסיבותיו של הסוכן
2. תנאים סבירים אחרים לפעולה החופשית מתקיימים - הפעולה אינה כפויה ואינה תוצאה של מניפולציה.

סיבתיות כזו דורשת סיבות מסוימות לפעול מצידו של הסוכן. אבל מהי סיבתיות בלתי נגרמת? בשלילה -

c גרם ל e אם ורק אם c הוא סיבתו של e וe אינו נקבע.

ובחיוב?

• הנחה שמנית בלתי-נגרמת (Ιndeterminist nomological subsumption)

  זה שA הוא F הוא סיבה רציפה ישירה שB הוא Q אם ורק אם:

  • B נהפך לQ אחרי, אך ברציפות לכך שA נ

---

1. הכוונה היא לחומר רעיל. אורי דחה את הדוגמה שלי ואני דבק בה. ↩︎