22 lines
2.3 KiB
Markdown
22 lines
2.3 KiB
Markdown
---
|
|
title: דונלן
|
|
description:
|
|
published: true
|
|
date: 2024-02-11T15:40:02.228Z
|
|
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה של הלשון, דונלן
|
|
editor: markdown
|
|
dateCreated: 2024-02-11T15:17:08.885Z
|
|
---
|
|
|
|
ראסל וסטרוסון חולקים שתי הנחות משותפת ביחס לשמות:
|
|
|
|
- לתיאור מיידע יש משמעות עצמאית מן ההקשר
|
|
- ההנחות הקודמות לתיאור המיידע יכולות להשפיע על ערך האמת שלו
|
|
|
|
על הפסוק *המלך הנוכחי של צרפת הוא קירח*, מנותק מהקשר, יגיד ראסל שהוא שקרי - משום שאין אובייקט כזה בעולם. מנגד, יגיד סטרוסון שלא גלומה בו טענה, ולפיכך אין לו ערך אמת. שניהם מסכימים שערך האמת תלוי בכינונו של אובייקט אחד ויחיד שמספק את התיאור.
|
|
|
|
דונלן חולק על שתי ההנחות האלה, בכך שמציע שימוש נוסף לתיאורים מיידעים - **הפניה**, ולא רק הצבעה. עוד טוען דונלן, כי ייתכן שיעלה בידי לטעון טענה *אמיתית*, מבלי שקיים אובייקט בעולם!
|
|
|
|
נניח, אומר דונלן, וידידנו היקר סמית נרצח באכזריות יוצאת דופן. סמית היה איש מקסים ואהוב על כולם, צדיק עלי אדמות ממש. נוכל להגיד, *הרוצח של סמית הוא מטורף*. מי ירצה לפגוע באיש שכזה? זה אבסורד!
|
|
|
|
אולם, אינני יודע *מיהו* הרוצח של סמית. *מי שהוא לא יהיה*, הוא מטורף, אני אומר. זהו שימוש **תכונתי** (attributive) - אין לי שום אובייקט שאני מצביע עליו, או מנסה להורות עליו - אלא רק אל תכונה מסוימת שיישא אותו האובייקט, יהא אשר יהא. יתרה מכך - ייתכן וסמית כלל לא נרצח - *ועדיין* ההצהרה שלי תהיה נכונה: אילו היה אדם שכזה, הוא בוודאי היה מטורף. גם בהיעדר אובייקט בעולם ובלי כל ניסיון להפנות אליו, עולה בכוחנו, אומר דונלן, לטעון טענה של ממש - ואפילו טענה אמיתית. |