72 lines
7.8 KiB
Markdown
72 lines
7.8 KiB
Markdown
---
|
||
title: זן
|
||
description:
|
||
published: true
|
||
date: 2024-05-02T10:03:17.589Z
|
||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן
|
||
editor: markdown
|
||
dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
|
||
---
|
||
|
||
> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52710#section-0), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2707613)
|
||
{.info}
|
||
|
||
> [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור_1_.pdf)
|
||
{.is-info}
|
||
|
||
# מה זה "זן"?
|
||
|
||
|
||
## המערב פוגש את יפן
|
||
**זן** הוא מונח נפוץ - האדם הסביר מהרחוב כנראה שמע את המילה. אבל מה זה בכלל *זן*? כיצד הוא הפך לכזה מותג במערב?
|
||
|
||
הזן הגיע מחילופי רעיונות בין המערב ליפן, בשלהי המאה ה19~תחילת המאה ה20. עד שנות ה60 של המאה ה19, יפן הייתה מדינת אי סגורה ופרימיטיבית - ברחובות עדיין הלכו עם חרבות ובקימונו. יפן נפתחת למערב בפתאומיות גמורה, ומפנימה במהרה את התרבות המערבית - המדע, הנשק, והרעיונות המערביים. ב1860, ברחובות הולכים סמוראים; ב1905, יפן מביסה את רוסיה, מעצמה מודרנית, במלחמה. תהליך התיעוש שלקח מאות שנים במערב הושלם ביפן בתוך חצי מאה.
|
||
|
||
ההגות היפנית נחשפה בשוק לרעיונות מערביים - שופנהאואר, [הגל](/פילוסופיה/הגל) וכדומה - מבלי שהם מכירים את [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון), וכל שקדם לה. בעיניי היפנים נתפסים פתאום כ*אור*, עליון לא רק טכנולוגית - אלא גם אינטלקטואלית. תופעה זו מוכנה *אוריינטליזם*.
|
||
|
||
## אוריינטליזם ואוקסידנטליזם
|
||
|
||
אולם, היפנים ממהרים לזהות את הבעיות בהגות המערבית.
|
||
|
||
כעת, ביפן ערים לחולשות הפילוסופיה המערבית - אך המערב אינו ער לפילוסופיה של המזרח. ביפן עולה גישה שמבקשת להתגבר על החולשות המערביות - מגמה שנקראת *אוקסידנטליזם*. הפילוסופיה החדשה הזו מכונה **זן** - הגישה שמאחדת את המזרח עם המערב תוך התגברות על החולשה המערבית.
|
||
|
||
במערב, בינתיים, מתחולל משבר. חזון הנאורות, המחשבה האנליטית, מתנדף יחד עם העשן של אאושוויץ. לאור זוועות מלחמות העולם, הנאורות, ההגות והדת כולן נחלשות. מתוך ההיחלשות הזו, צומחת ה[פסיכולוגיה](/פסיכולוגיה) - בהגותם של וואטס, יונג, פרויד וחברים. פסיכולוגים אלו מתחילים להתעניין בתורות המזרח כמקור לחידוש האופק הרוחני המערבי.
|
||
|
||
ומה הם מוצאים שם?
|
||
|
||
זן[^1].
|
||
|
||
## זן והתרבות המודרנית
|
||
בשנות ה50-60 של המאה ה20, הילדים שנולדים אחרי המלחמות מורדים בערכי הורים הבורגנים, במהפכת תרבות-הנגד (Counter-Culture) האמריקנית. לצד פסיכדליה ורוקנרול, האמריקנים הצעירים מוצאים את המזרח, ואת הזן, דרך ספרות[^2] ומסעות במזרח. הספרים מצאו את הרוחנית בפעולות יומיומיות, טמאות לכאורה, כמו נוודות ואחזקת אופנוע. הזן לא מכיר ב*קדוש* ו*טמא*, ובאמצעות שילובו בהגות המערבית, המיזוג הזה מוצא את הרוחניות בדברים חדשים.
|
||
|
||
רובם המכריע של הסופרים האלה לא הכירו את תרבות הזן מעבר לכתביו של סוזוקי[^3] - לא היה להם ידע מעמיק של הרקע התרבותי של הזן[^4].
|
||
|
||
הזן מחלחל גם לתרבות הצריכה - במוצרים, בעיצוב, ובכל מה שצריך בשביל למכור; הוא נתפס כמתוחכם, כפשטני. הזן מחלחל לאדריכלות, למותגים, ולמוזיקה[^5].
|
||
|
||
במערב קמים מנזרי זן של ממש, מרכזי תרגול רציניים - שבהם נזירים מערביים שפועלים בדיוק כמו הנזירים ביפן ובסין. הזרם הזה קם בנפרד ובמנותק לזן כפי שהוא מיובא למערב[^6].
|
||
|
||
> זוהי דוגמה ל*אפקט הפיצה* - כאשר המהגרים האיטלקים הגיעו לארצות הברית, הם הביאו איתם את הפיצה, ושינו אותה לחלוטין - הפיצה שאוכלים עכשיו בארה"ב שונה לחלוטין מהפיצה האיטלקית המקורית. ופתאום, אחרי שהפיצה כבשה את ארה"ב, האיטלקים ניכסו אותה בחזרה לאיטליה - והפיצה האמריקנית נהפכה לפופולרית באיטליה.
|
||
ככה גם הזן - הוא חוזר ליפן בסופו של דבר, אחרי התמורות שלו במערב.
|
||
{.is-info}
|
||
|
||
|
||
# מקורות הזן
|
||
|
||
**זן** היא הגייה יפנית למילה *צ'אן* הסינית, שמגיעה מה*דהאייהנה (ג'האנה)* בסנסקריט (והגיעה ליפן מקוריאה כ*סאון* או *טיאן*).
|
||
|
||
הזן הוא זרם בודהיסטי מזרם המהייאנה שהופיע לראשונה בסין של המאה ה6 והתגבש ככתנועה בעלת זהות עצמאית במאות 9-10. כשאנחנו מדברים על *פילוסופיית הזן*, אנחנו מדברים על המסורת הזו.
|
||
|
||
נזירי הזן ביקשו לבדל את עצמם משאר הבודהיסטים בכך שסירבו להתעסק בסוטרות ובטקסים, וביקשו להעביר את החוויה המדיטטיבית באופן ישיר וטהור - מהבודהה, עד לתלמידים כיום. הזן ביקש להעביר, ממורה לתלמיד, את האיכות הבסיסית של *מה זה להיות בודהה*.
|
||
|
||
הזן נהפכה לזרם הדומינטי בסין של המאה ה10, ונהפכה לדומיננטית גם ביפן עד לפחות המאה ה17.
|
||
|
||
אולם, זן לא ייחודית בסוגה בתוך הבודהיזם, ולא בקנה המידה של ההשפעה שהשיגה - ישנם זרמים נוספים שהגיעו להשפעה כבירה, למרות שאף פעם לא שמענו עליהן. אז מה הופך את הזן למיוחד? מדוע דווקא הזן השפיע ככה על המחשבה המערבית?
|
||
|
||
לא מספיק לומר שההוגים היפנים, כמו זקני ציון כאלה, רקחו את הנוסחא המושלמת להיקלט במערב - משהו בזן דיבר לתנאים ולנסיבות שנוצרו במערב.
|
||
|
||
[^1]: יונג אפילו כתב את ההקדמה לכתביו של סוזוקי (ר' מודל), ליבה של פילוסופיית הזן.
|
||
[^2]: ובמיוחד ספרים כמו *The Dharma Bums* (קרואק), *Zen and the Art of Motorcycle Maintenance* (פירסיג) ו*I Celebrate Myself* (גינסברג).
|
||
[^3]: שזה בעיקר מה שהיה אז. חלקם גם למדו אצל סוזוקי, שלימד באוניברסיטת קולמביה כעשור.
|
||
[^4]: אך לא כולם - וואטס וסניידר, למשל, הכירו את הזן הרבה יותר לעומק.
|
||
[^5]: כמו המלחין ג'ון קייג', ולאונרד כהן.
|
||
[^6]: בחוף המערבי של ארה"ב למשל קמים מנזרי זן שמיועדים ליפניים - כמו שאנחנו הולכים לבתי כנסת, ולא כחלק מהמיתוג מחדש של הזן. |