7.7 KiB
title, tags
| title | tags | |||
|---|---|---|---|---|
| פסיכולוגיה של הרגש |
|
!!! info "חומר הקורס" סילבוס, מודל, מצגת
תחושות ליבה
!!! success "ראו גם" אמוציות (מבוא לפסיכולוגיה) !!! info "מצגת"
בעברית, אין הבדל בין אמוציה (Affect) לרגש (Emotion).
!!! is-info "הגדרה" תחושות ליבה (Αffect) היא תחושה בסיסית של ערך (חיובי\שלילי) ועוררות. זהו מצב נוירופסיכולוגי הנגיש למודעות כתחושה פשוטה המערבת ערך ועוררת.
כעס, למשל, יסווג כלא נעים (ערך שלילי) ומעורר.
התחושות האלו:
- נטולות אובייקט (אלא אם הדבר נעשה באופן פעיל - כלפי אובייקט)
- קיימות תמיד
- עשויות להשתנות מנקודת זמן אחת לאחרת - אך לרוב מבלי שנצליח לזהות את הסיבה לשינוי מצב רוח הוא סוג של תחושת ליבה - ממשוכת ונטולת אובייקט
!!! info "דוגמה" חשבו על נסיעה ברכבת. אתם מסתכלים החוצה מהחלון לגבעות באר שבע המוריקות, הגמלים מרקדים בשקיעה. אתם מרגישים משהו, אם כי די ניטרלי - לא מאוד נעים אבל גם לא מאוד לא נעים. אם אגיע ואשאל אתכם, תדעו להגיד - כן, זה די נעים\לא נעים - אבל התחושה לא תפלוש למודעות שלכם סתם ככה; זוהי תחושת ליבה.
מצד שני, תדיימנו שמישהו פתאום מצווח לידכם בטלפון ברכבת. זה כבר רגש - יש לו גירוי מסוים ומודע (*כלפי אובייקט*), וברגע שהוא יוסר הרגש ייעלם.
סולמות תיאור - חד ודו קוטבי
איך אפשר לתאר את תחושות הליבה? ישנם שני סולמות מוצעים:
-
סולם דו-קוטבי (בי-פולרי) נשען על מודל הCircumplex - עובד כמו שתיארנו עד כה: התחושה נעה על ציר בודד בין נעים ללא-נעים.
-
סולם חד-קוטבי (יוני-פולרי) נשען על מודל הbivariate evaluative. נשען על שני צירים - ציר חיובי וציר שלילי, שנעים כל אחד בין תחושה חזקה לתחושה חלשה (אין תחושה נעימה -> תחושה נעימה חזקה, אין תחושה לא-נעימה -> תחושה לא-נעימה חזקה).
הסולם החד-קוטבי קובע שהצירים האלו סותרים (תחושה נעימה חזקה גוררת אין תחושה לא נעימה), אבל החוויה שלנו לאו דווקא תואמת לזה - הרבה פעמים אנחנו מרגישים רגשות חיוביים וגם שליליים כלפי אותו הדבר.
הסולם הדו-קוטבי
ישנן שתי עדויות עיקריות התומכות בסולם הדו-קוטבי -
עדויות תומכות
תלות בין רגש חיובי לשלילי
כשנבדקים מדווחים על ערך באמצעות הסולם החד-קוטבי (חיובי ושלילי נפרדים), נראה שיש מתאם שלילי בין שני הסולמות - ככל שגירוי נתפס כיותר חיובי, הוא נתפס כפחות שלילי - ולהיפך).
המשמעות היא שיש תלות בין רגש חיובי לשלילי, כפי שמניח הסולם הדו-קוטבי (כלומר - למה לפצל?).
שונות מוסברת
שני הממדים (ערך ועוררות) מסבירים בקירוב 70% מהשונות בדיווח בכל מיני מדידות שונות - דוגמת דירוג דמיון בין מילות תואר לרגש, דירוג דימיון בין הבעות פנים (רגשיות) שונות...
אחוז גדול יותר מהשונות מוסבר על ידיד מימד הערך - בערך 50 מתוך ה70.
עדויות נגד
מחקר מסוים1 חשף לנבדקים שתי סוגים של תמונות - תמונות של פטריות לעומת תמונות ארוטיות - וביקש מהן לדרג אותן לפי הסולם הדו-קוטבי. המחקר מצא כי מבחינת הערך, התמונות זהות - שתיהן היו ניטרליות - אבל מבחינת העוררות - התמונות האירוטיות עוררו יותר.
כשהנבדקים ביקשו לדרג את התמונות בסולם החד-קוטבי - נמצא כי הערכים החיוביים והשליליים אכן משתנים בין התמונות, אך נשארים מאוזנים - הנבדקים דירגו את הפטריות כנעים 3 וגם לא נעים 3, אבל את התמונה האירוטית כנעים 5 וגם לא נעים 5 - כלומר, יש הבדלים שהלכו לאיבוד בין הסולמות.
זהו ממצא אינטואיטיבי יותר - למה שתמונות אירוטיות ותמונות של פטריות יעוררו בנו את אותו הרגש?
יתרה מכך - אנשים נוטים לדווח על רגשות מעורבים. אולם, ייתכן וממצא זה תקף רק משום שמדובר בדיווח עצמי.
Kron et al. מדגים את הקשר בין הסולמות: ככל שערך מדורג כיותר חיובי בסולם החד-קוטבי, הוא חיובי יותר גם בסולם הדו-קוטבי, ולהיפך: רגשות שליליים בסולם אחד מתאימים לסולם השני.
מנגד, כשמדברים על עוררות, המצב שונה: בסולם הדו-קוטבי, ככל שעוצמת הערך (חיובי\שלילי) עולה, העוררות עולה - מה שהופך אותה למימד קצת מיותר (אפשר לגזור אותה מערך).
הדפוס הזה חוזר בהרבה מחקרים נוספים.
הסולם החד-קוטבי
עדויות תומכות
לא כל המחקרים מראים שהקשר בין הסולם החד-קוטבי השלילי והחיובי הוא קשר שלילי חזק - יש מחקרים שמראים שלא קיים\לא קיים קשר מורכב יותר מקשר לינארי.
כלומר, אפשר לחוות משהו כמאוד נעים וכמאוד לא נעים - ישנן עדויות לקיומן של רגשות מעורבים, גם במדידה עקיפה שאינה כרוכה בדיווח עצמי (נגיע לזה).
Linear Ballistic Accumulator model
מודל ממודלי צבירת עדויות2 - למעשה, גילוי אותות (מבוסס קריטריון ורגישות) עם מימד של זמן תגובה. המודל מאפשר לנו (באמצעות סטטיסטיקה נבזית) להסיק משתנים לטנטיים - משתנים שאינם נצפים בואפן ישיר בנתונים (כמו זמני תגובה), אלא "חבויים" בנתונים (כמו הקריטריון והרגישות).
-
קשור איכשהו בLang, Bradley & Cuthbert, 1999, Ito, Cacioppo & Lang, 1998 (מופיעים במצגת). ↩︎
-
בשימוש נרחב בתחומים כמו חשיבה וקבלת החלטות. ↩︎