34 lines
3.9 KiB
Markdown
34 lines
3.9 KiB
Markdown
---
|
||
title: שפה דתית
|
||
description:
|
||
published: true
|
||
date: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת
|
||
editor: markdown
|
||
dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||
---
|
||
|
||
|
||
> [מצגת](/פילוסופיה/דת/__פילוסופיה_של_השפה_הדתית_-_שיעור_ראשון_-_פוזיטיביזם_לוגי.pptx), [מאמר (קרנפ)](/פילוסופיה/דת/חובת_קריאה_-_רודולף_קרנפ_-_סילוק_המטאפיזיקה.pdf), [טקסט (ויטגנשטיין)](/פילוסופיה/דת/wittgenstein_lectures_and_conversations_on_aesthetics_psychology_and_religious_by_ludwig_wittgenstein.pdf)
|
||
|
||
|
||
|
||
# ראשיתה של הפילוסופיה האנליטית
|
||
|
||
הלוגיקה הייתה נערצת בראשית הפילוסופיה, והתחילה אצל [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), המשיכה דרך הסטואיקנים, ונתקעה שם. [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) כתב ב[ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת) ש*הלוגיקה לא התקדמה מאז ימי אריסטו והיא לא צריכה*. ואז הגיע [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה), שפיתח את [תחשיב הפרדיקטים](/פילוסופיה/לוגיקה/פרדיקטים) - מה שהוביל לעידן חדש בלוגיקה. משם פרחו זרמים שמאסו בכתיבה הפילוסופית המברברת, וביקשו להצריך פילוסופיה בצורה אנליטית מתמטית.
|
||
|
||
## ויטגנשטיין
|
||
|
||
[לודוויג ויטגנשטיין](https://en.wikipedia.org/wiki/Ludwig_Wittgenstein) הוא טיפוס מגניב רצח. הוא נולד בוינה למשפחה עשירה מאוד, למד עם היטלר בכיתה א'[^1], והלך ללמוד הנדסת אוויר. הוא מתאהב שם במתמטיקה, ומתחיל ללמוד את היסודות שלה. הוא נוסע לפרגה, שמציע לו ללמוד אצל ראסל, וכך הוא עושה - הוא מתפלח לקיימברידג' ולומד עם ראסל (ששואל אותו *מי אתה? אתה בקושי מדבר אנגלית בכלל. מה אתה רוצה?*). ראסל מבקש ממנו לכתוב משהו, ויטנגשטיין שולח לו משהו, וראסל מכריז עליו כפילוסוף הגדול הבא.
|
||
|
||
ויטגנשטיין מצטרף לצבא גרמניה במלחמת העולם הראשונה ומתנדב במקומות הכי מסוכנים כדי לחוות חווית סף-מוות (הוא בחור הזוי). בשמירות בעמדות הכי מסוכנות הוא כתב את ה*טרקטטוס*, שאף אחד לא מוכן לפרסם כי הוא הזוי עד שראסל (סופרסטאר) מוסיף הקדמה, ובספר שם קובע את מות הפילוסופיה - כי כל שאלה פילוסופית אפשר או להמיר לשאלה מדעית, או שהיא חסרת משמעות.
|
||
|
||
קיימברידג' מעניקים לו דוקטורט על הספר (אין לו תואר ראשון), והוא מתפטר. הוא הופך להיות גנן בוינה, מפוטר (הוא הרביץ לילדים, יותר מהשאר), עד שכל המי-ומי - כולל אנשטיין - מצליחים לשכנע אותו לחזור לפילוסופיה. הוא חוזר לקיימברידג' ומתחיל את הפילוסופיה מההתחלה בספרו השני, *חקירות פילוסופיות* (שם הוא יורד על כולם, כולל עצמו). הוא מחליט להיפטר מכל הכסף שלו כי הכסף משחית (אבל לא לעניים, כי הנפש שלהם לא מושחתת), תורם אותו לעשירים, וממשיך בקיימברידג' כעני מרוד.
|
||
|
||
|
||
|
||
|
||
|
||
|
||
|
||
[^1]: הוא היה שלושת-רבעי יהודי, וגם אנטישמי, והיטלר אולי לא סבל אותו. |