4.3 KiB
title, description, published, date, tags, editor, dateCreated
| title | description | published | date | tags | editor | dateCreated |
|---|---|---|---|---|---|---|
| ברקלי | true | 2024-05-27T11:47:52.046Z | פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, ברקלי | markdown | 2024-05-27T11:31:17.180Z |
התורה של לוק היא יצוגית: הוא מניח שמה שיש ברוח מייצג משהו מחוץ לגוף. ג'ורג' ברקלי (1685-1753) לעומתו, דוחה את הייצוג וקובע אותה כמוחלט: מה שיש ברוח הוא לא ייצוג - הוא מה שיש.
ברקלי יותר עקבי מלוק, במיוחד סביב מושג העצם.
הוא מקבל עליו את עמדת השכל הישר - לפיה מה שנתון לנו מגיע מקליטה שכלית, אבל דוחה את מעמדה כייצוג.
העמדה הלוקיאנית
לוק נדרש לא מעט במהלך הדיון לטיעונים פסיכולוגיסטיים - המתבססים על הדרך האמפירית שבה אנו צוברים ניסיון, ולא על ניתוח מחשבתי, לוגי טהור. התורה של לוק מחזיקה לעיתים במושגים פסיכולוגיים שאינם עומדים במבחן אפיסטמי, משום שאיננו מסוגלים לוותר עליהם. לפי לוק והאמפריציסטים,
מושג לגיטימי הוא כזה שקדמה לו קליטה חושית {.info}
לשיטתם, רק מושג מהקליטה החושית הוא לגיטימי, וכל מושג לגיטימי נובע מהקליטה החושית. אם אני לא מצליח לשרשר קליטה חושית למושג, משמע - המושג אינו לגיטימי; לא יכול להיות למושג מקור אלא קליטה חושית. מושג שנופל מהרף הזו הוא ג'יבריש, הוא בלה בלה בלה.
חשבו על מושג מופשט - אדם, שהוא ככזה אדם - כללי; הוא חל על הרבה מאוד דברים, וכללי משום שהוא מופשט. הוא חסר כל אפיון כזה או אחר, וכך ביכולתו לחול על פרטים רבים, שהם שונים זה מזה. אנחנו זונחים את ההבדלים האלו ומייצרים מושגים מופשטים, משום ש, לפי לוק, יש לנו את כוח ההפשטה, שמייחד אותנו כבני אדם. חיות לא יכולות לחשוב במושגים כלליים - רק אנחנו - ולכן רק אנחנו עושים מדע.
מצג אחד, יש לנו מושגים פרטניים, ומצד שני, מושגים כלליים - כמו עצם, שהם בהכרח מופשטים.
אני יכול להצדיק מושג כמו אדם. ראיתי מלא כאלו, חלקם נופלים על סקייטבורד והפשטתי אותם לכדי מושג.
אבל מה זה עצם? איך הגענו אליו מהחושים? מאיפה זה הגיע? אם אנחנו מבינים את המושג, והוא לא בלה בלה, אנחנו חייבים לשרשר אותו לחושים - לא מאלוהים או משהו כזה. אבל לוק לא מצליח להצדיק את המושג הזה; הוא עצמו אומר שלפי תורת ההכרה שלו מושג העצם אינו לגיטימי מבחינה פילוסופית - אך הוא מסרב לוותר עליו, מטעמים פסיכולוגיים.
חשבו על תפוח. הוא אדום, ומתוק, ועגול; אילו הן איכויות, והן איכויות של התפוח - בהיותו תפוח. התפוח הוא זה, וגם זה, וגם זה, אבל יותר מכל אלה; התפוח מחבר אותן יחד, באובייקט אחד. כדי שכל הדברים האלו לא סתם יירחפו בחלל, ולא ירכיבו כלום, חייב להיות מצע שמחבר אותן - עצם. הוא מה שנמצא מתחת לכל האיכויות, ונושא אותן עליו - ולכן אנחנו לעולם לא נוכל לקלוט אותו בחושים שלנו, שקולטים רק איכויות. למרות שאני לעולם לא אוכל לראות את העצם, לוק מתעקש שהוא שם.
זה בדיוק מה שברקלי עושה; הוא מוותר עליו.