12 KiB
title, description, published, date, tags, editor, dateCreated
| title | description | published | date | tags | editor | dateCreated |
|---|---|---|---|---|---|---|
| דיכאון חד-קוטבי | true | 2024-01-28T13:37:21.488Z | פסיכולוגיה, סמסטר א, פסיכולוגיה אבנורמלית, שנה ב, דיכאון, דיכאון חד-קוטבי, דיכאון מג'ורי | markdown | 2024-01-28T12:21:54.904Z |
דיכאון חד-קוטבי
דיכאון חד-קוטבי (Unipolar Depression; Major Depressive Disorder) הוא מצב קיצוני של עצב מתמשך.
חד-קוטבי ניצב בניגוד לדו-קוטבי - קרי, מאניה-דפרסיה, או הפרעה דו-קוטבית. בדיכאון חד-קוטבי אין מצבים מאנים או היפו-מאניים. האבחנה הזו חשובה, משום שהטיפול בדיכאון חד-קוטבי שונה במהותו מטיפול בדיכאון דו-קוטבי1 . {.is-warning}
כולנו חשים עצב לפעמים. חוסר הצלחה בהשגת מטרה (הקשר תפקודי) או בעיות בקשרים החברתיים שלנו (הקשר חברתי) עלולים להעלות תחושות עגמומיות. המאפיין של הרגש הזה הוא מצב-רוח שלילי, או קהות רגשית.
עצב הוא רגש נורמלי וטבעי, ואפילו פונקציונלי - הוא גורם לנו להאט, להתמודד, ולחשוב על דברים לעומק - ומגייס את הסביבה לעזרתנו.
מצב רוח שלילי אינו בהכרח שווה ערך לדיכאון. תסמינים הקשורים באירועים בחיים, שנמשכים על גבי תקופה מצומצמת יחסית, הם תגובה נורמטיבית. לכן, הקריטריון הראשון לדיכאון הוא תסמינים המתמשכים לפחות שבועיים. גם אז, ניתן לקלינאי שיקול דעת לאבחון בין מצב עצב אבנורמלי לבין מצב עצב פתולוגי.
זאת משום ש,למשל, לאחר אובדן של אדם קרוב, אנשים עלולים להפגין תסמינים דיכאוניים חמורים בתקופה של בין חודשיים לשישה חודשים - בלי ללקות בהכרח בדיכאון.
דיכאון כונה בעבר "הפרעת מצב-רוח", אך המונח הזה מפספס הרבה - דיכאון הוא מצב עמוק שבו אין שמחת-חיים, אין רצון, אין תקווה. אנשים עם דיכאון של ממש לא לוקים רק במצב רוח ירוד, אלא מתקשים לתפקד בכל תחומי החיים. הדיכאון כרוך בסבל רב והשלכות מחיקות לכת, לרבות אובדן עבודה, גירושין, מחלות פיזיות, ואובדנות.
סימפטומים של אפיזודה דיכאונית
ר' רשימת תסמינים במבוא לפסיכולוגיה התסמינים נחלקים לארבע "משפחות"
-
רגש רגשות כמו אשמה, חרדה2 , השטחה רגשית
-
קוגניציה ערך עצמי נמוך, ביקורת עצמית, פסימיות (המשולש הקוגניטיבי - תוכן מחשבות מאוד שלילי.
-
מוטיבציה3 שיתוק של הרצון, אנהדוני, שעמום, קושי ליזום.
-
פיזיולוגיה שינויים בשינה4 , באכילה5 , והאטה פסיכומוטורית (דיבור איטי, הליכה איטית, חוסר בהבעות) או חוסר שקט, קושי בעוררות מינית. עלולים להופיע גם תסמינים סומטיים - מערכת חיסונית מוחלשת, כאבי ראש, חששות בריאות קשים.
לא כל התסמינים במשקל שווה: עצב ואנהדוניה הכרחיים, יחד עם ההשפעה השלילית על התפקוד, או מצוקה קלינית משמעותית - השאר לעיתים מופיעים ולעיתים לא. מכאן מגיעים מקרים של 'דיכאון מתפקד' - אדם המתפקד במלואו כלפי חוץ, אך עדיין סובל בדיכאון. התסמינים חייבים גם להיות שינוי לעומת המצב הרגיל.
מהלך
ברוב המקרים, דיכאון מופיע באופן פתאומי, בהחמרה מהירה לצד החלמה איטית.
לרוב, תקופה דיכאונית חולפת מעצמה גם ללא טיפול כעבור כ6 חודשים בממוצע. ובכל זאת, אנחנו רוצים לטפל כדי למנוע אובדנות, ולהקל על הסבל.
למרבה המזל, יש תקווה: 90% מהאנשים שחוו תקופה דיכאונית יוצאים ממנה, בסופו של דבר. {.success}
במיעוט המקרים - 10~20% - התסמינים מתמשכים לתקופה ארוכה - שנתיים או יותר.
לאחר תקופה דיכאונית, יש סיכוי משמעותי לחזרה של דיכאון בשלב כלשהו - מחקרים מעריכים בין 33-75%. השפעות סביבתיות משחקות כמובן תפקיד בסיכון לחזרה של תקופה דיכאונית. טיפול תרופתי מקטין את הסיכון לחזרה של הדיכאון, וטיפול פסיכולוגי נותן למטופל את הכלים לזהות את הדיכאון לפני שהוא מחמיר, ולהתמודד או לשוב לטיפול.
גורמי סיכון
גורמי סיכון לתקופות דיכאוניות חוזרות:
- המטופל חווה יותר תקופות דיכאוניות בעבר
- יש יותר אבחנות נוספות (קו מורבידיות עם הפרעות כמו חרדה, פוסט-טראומה, או הפרעות בריאותיות)
- המטופל סובל מהפרעת אישיות
- נשים ורווקים
- אירועי חיים שליליים חמורים (אובדן, מחלה, עוני, אובדן, פגיעה מינית)
- פסימיות (כתכונה אישיותית)
רווחים בין תקופות דיכאוניות
לרוב, אנשים שחווים תקופות דיכאוניות חוזרות יסבלו מהן בערך אחת לשנתיים. אולם, ככל שהמטופל חווה יותר תקופות דיכאוניות, הרווחים בין תקופה לתקופה מתקצרים.
גורמי חוסן
גורמים המגנים מתקופות דיכאוניות כוללים:
- תמיכה חברתית (בייחוד לאחר אירועים שליליים)
- התקשרות בטוחה (במיוחד יחד עם PTSD) בקרב מתבגרים:
- מערכת יחסים טובה עם ההורים (בקרב נשים שחוו אובדן6 ):
- מערכת יחסים אינטימית עם בן זוג
- עבודה מחוץ לבית
- פחות מ3 ילדים בבית
- מחויבות דתית\רוחנית משמעותית
בין-תקופות
בין תקופות דיכאוניות, יש אנשים שעדיין חווים תסמינים דיכאוניים - אך כאלו שעוצמתם אינם עולה לכדי דיכאון (מכונה גם דיכאון רזידואלי - שאריות).
דיכאון ואובדנות
דיכאון ואובדנות קשורים קשר חזק מאוד, שנובע בעיקר מאובדן התקווה.
טיפול
הטיפול בדיכאון מקצר את משך התקופה הדכאונית הנוכחית וגם דוחה את הופעת התקופה הבאה.
מתוך אינספור טיפולים שנחקרו לדיכאון, הטיפולים הבאים זכו לתמיכה מחקרית:
-
CBT (Cognitive Behavior Therapy)
-
טיפול דינמי קצר-מועד\ארוך-מועד טיפול פסיכודינאמי, בין שלזמן קצר וקצוב ובין שמתמשך
-
IPT (Interpersonal Therapy) טיפול העוסק בקשרים חברתיים ומיומנות חברתית
-
EFT (Emotional Focus Therapy) טיפול ברגש הראשוני מאחורי רגשות שניוניים מזיקים
-
בוננות, קשיבות (Mindfulness) היכולת להיות ערים בקשב פעיל למה שקורה כאן ועכשיו, בהיעדר שיפוטיות.
-
ACT (Acceptment and Commitment Therapy) נגזרת של בוננות - בתמצית, ביטול המחשבות על מחשבות - קבלת הרגשות מבלי שיפוט
-
טיפול תרופתי יש הנוטלים נוגדי-דיכאון רק בתקופות דיכאוניות, ויש כאלו הנוטלים אותם באופן קבוע. כנגד נוגדי-דיכאון יש האשמה שקשה מאוד להיגמל מהם, אך נדמה כי זה לא תרחיש טיפוסי.
מציינים
ישנם אנשים העומדים בתנאים ומראים דפוסי תסמינים מסוימים משמעותיים, כמו:
- עם מאפיינים מלנכוליים מטופלים עם אנהדוניה חזקה במיוחד - חוסר תגובה לכל אירוע מהנה. אנשים אלו סובלים גם מ3 מתוך התסמינים:
-
- יקיצות מוקדמות
-
- החמרה בשעות הבוקר
-
- ירידה מוטורית
-
- ירידה משמעותית בתיאבון ובמשקל
-
- תחושת אשם מוגזמת
-
- מצב-רוח מדוכא, ייאוש וריקנות
מטופלים עם דיכאון מסוג זה מאופיינים בגנטיקה מסוימת, טראומה בילדות, ותגובה טובה יותר לטיפול תרופתי.
-
עם מאפיינים פסיכוטים במקביל לדיכאון, מופיעים תסמינים פסיכוטיים - אובדן בוחן מציאות, כמו הזיות או אשליות7
-
עם דפוס עונתי
-
- לפחות 2 תקופות בשנתיים האחרונות, שהתרחשו באותה העונה (לרוב סתיו או חורף)
-
לקראת או אחרי לידה
-
- מתחילה בזמן ההיריון או בשבועות שלאחר הלידה
-
- לפחות8 3%-6% מהיולדות יחוו דיכאון שיתחיל לקראת הלידה או בשבועות שלאחריה
-
עם מאפיינים מעורבים
-
עם מצוקה חרדתית
שכיחות
השכיחות של דיכאון עולה לצד העלייה באיכות החיים. אנשים שנולדו לאחר 1975 (אוי לא, זה גם אני) נתונים לסיכון גבוה פי עשר לסבול מדיכאון. פערים באיכות החיים לאורך זמן או במקומות שונים משפיעים גם הם על השכיחות הדיכאון: בעוד שאיכות החיים הכוללת בעלייה, איכות החיים של הפרט נמצאת בירידה.
המלצה: דור הפרוזאק ("עתיק עתיק עתיק, אבל מהמם") {.is-success}
-
תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI-ים למיניהם, עלולות לעורר התקף מאני. ↩︎
-
לחרדה יש קו-מורבידיות גבוהה עם דיכאון ↩︎
-
המונח המדויק יותר הוא הנעה - לא חוסר רצון, אלא חוסר היכולת לממש אותו ↩︎
-
ברוב המקרים, אינסומניה - קשיים בשינה - שמובילה לעיתים תכופות להיפוך בין היום ללילה, ופגיעה בתפקוד בהתאם. התסמין הזה עלול לגרור תסמינים נוספים, בעקבות המחסור באור שמש, שגרה, ואינטרקציה עם אחרים. בשאר המקרים, יש היפרסומניה - שנת יתר - עד כדי 14-16 שעות ביממה. ↩︎
-
דיכאון קל מאובחן באכילת יתר; דיכאון בינוני וקשה מאופיין בתת-אכילה, ובירידה מובהקת במשקל ↩︎
-
Brown & Harris, 1978 ↩︎
-
מובחן מסכיזופרניה, משום שהתסמינים ממוקדים ותואמי מצב רוח. האנשים האלו לא פרנואידים או לא עקביים, אלא קשורים בדיכאון עצמו - תחושה שהגוף נרקב, קול פנימי עוין, וכו' ↩︎
-
גורמים רבים מעריכים שזו הערכת חסר ↩︎