59 lines
4.1 KiB
Markdown
59 lines
4.1 KiB
Markdown
---
|
||
title: לוגיקה פאראקוניסטנטית
|
||
tags:
|
||
- שנה_ג
|
||
- סמסטר_א
|
||
- פילוסופיה
|
||
- לוגיקה
|
||
- לוגיקה_מתקדמת
|
||
- לוגיקה_פאראקונסיסטנטית
|
||
---
|
||
ב[לוגיקה קלאסית](../../לוגיקה) למדנו ש -
|
||
|
||
$$A, \not Α \vdash B$$
|
||
|
||
יכול להנביע כל פסוק (כלומר, [*מסתירה נובע כל דבר*](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#חוק-הסתירה)), ודי התעלמנו מזה, למרות שזה מוזר.
|
||
|
||
אבל יש עם הדבר המוזר הזה כמה בעיות:
|
||
|
||
1. **תוכן** - לא חייב להיות קשר בין התוכן של A וB. ובכל זאת אנחנו מקבלים "בחינם" את התוכן של B, וזה סותר את האינטואיציה הטבעית.
|
||
2. **הצדקה** - אנחנו חושבים שאם יש לנו טיעון תקף, אנחנו מוצדקים להאמין למסקנה שלו - אבל נדמה שהסתירה מפרה את זה.
|
||
3. **אי-יעילות** - זו בעיה מעולם מדעי המחשב. חשבו על מצבי אסון; מגיע מיד הרבה מידע סותר על אותו הדבר. לאן המחשב צריך לשלוח תגובה? אם יש הרבה מידע סותר, הוא *יתפוצץ*.
|
||
|
||
לא ברור שאנחנו שונים מהמחשב. גם אנחנו עלולים להאמין בדברים עם סתירה פנימית. ובכל זאת אנחנו לא מסיקים *כל פסוק* - לא לוגית, ולא פסיכולוגית.
|
||
|
||
אז איך שומרים על ההגדרה הכללית של תקפות - *אם כל ההנחות אמיתיות אז המסקנה חייבת להיות אמיתית* - ודוחים את $A, \not Α \vdash B$? הדרך היא, באיזשהו מובן, לתאר *סתירות אמיתיות*, כמו ההאמנות הסותרות שלנו.
|
||
|
||
העמדה הפילוסופית הזו מכונה **Dialetheism**[^1] - **העמדה לפיה יש סתירות אמיתיות**.
|
||
|
||
|
||
!!! is-success "ראו גם"
|
||
[Graham Priest - *What is so Bad about Contradictions?*](./contradictions.pdf)
|
||
|
||
|
||
פריסט לא מנסה, כמו [לוגיקה אינטואיציוניסטית](../אינטואיציוניסטית), לשנות את החשיבה מהיסוד: הוא רוצה לשלם את המחיר המינימלי בסתירות אמיתיות ולהמשיך הלאה.
|
||
|
||
יש כמובן טענות נגד דיאלתאיזם:
|
||
|
||
1. סתירות גוררות הכל וזה רע.
|
||
|
||
נטפל בזה בהמשך.
|
||
|
||
2. סתירות לא יכולות להיות אמיתיות כי הן חסרות המשמעות, ומה שאין לא משמעות הוא לא אמיתי.
|
||
3. אי אפשר להאמין בסתירות בצורה רציונלית.
|
||
|
||
**זה לא נכון!**
|
||
|
||
נניח וכתבתי ספר. אני חושב שכל מה שכתבתי נכון. עם זאת, אני יוצר סופי, וסביר להניח שטעיתי איפושהו. אני מאמין שטעיתי איפושהו, אבל בו בזמן אני מאמין ששמה שכתבתי נכון. לוגית, זו סתירה סתירתית לגמרי, בקטע סתירתי. אבל האם זה לא רציונלי? מרגיש לנו הפוך: זה *הכי* רציונלי!
|
||
|
||
|
||
דוגמה נוספת - פריסט היה אדם נוצרי דתי. בנצרות יש בעיה תיאולוגית קשה - בדמות [השילוש הקדוש](/פילוסופיה/נוצרית#השילוש-הקדוש) - איך שלוש נהיים אחד? זוהי בעיה שפריסט ניסה לפתור. זה דוגמה של פרדוקס השקרן -
|
||
|
||
> 1. (1.) הוא משפט שקרי.
|
||
|
||
זו סתירה רצינית.
|
||
|
||
|
||
[לוגיקה פאראקונסיסטנית](https://plato.stanford.edu/entries/logic-paraconsistent/)
|
||
|
||
[^1]: את העמדה הזו הגה [Graham Priest](https://en.wikipedia.org/wiki/Graham_Priest)- זו דוגמה קלאסית לאדם (*מעניין*, מוסיפים רע ואורי) שבוחר עמדה מופרכת לחלוטין, ומגן עליה בעקביות, בלהט ובחירוף נפש, עד שהיא נכנסת לספרות הפילוסופית. |