219 lines
15 KiB
Markdown
219 lines
15 KiB
Markdown
title: טראומה, דחק ואסונות
|
||
|
||
!!! info "חומר הקורס"
|
||
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=55273), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2798318)
|
||
|
||
|
||
**דחק** הוא אירוע חיצוני שעמו אורגניזם צריך להתמודד. בניגוד להגדרה הנפוצה, דחק הוא *כל* אירוע חיצוני כחלק ממאבקו של אורגניזם לשרוד. חקר דחק הוא בינתחומי, וכולל גם את מדעי הפסיכולוגיה וגם מדעים נוספים.
|
||
|
||
לאבד את המפתחות של האוטו, להתחתן, אירועי חיים משמעותיים, טראומה ולחץ כרוני, כמו ממחלה, כולם מהווים אירועי דחק בעצימות שונה.
|
||
|
||
[פסיכופתולוגיה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה), כמו [PTSD](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/PTSD) ו[דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון), אירועים חיצוניים כמו [מלחמה](/כלליים/מלחמה) וטרוריזם, קשיים בילדות ונסיבות פוליטיות קשות כולם מהווים מקורות נפוצים של דחק.
|
||
|
||
## עולם הדחק
|
||
|
||
!!! info ""
|
||
[מצגת](/פסיכולוגיה/דחק/1.pdf)
|
||
|
||
|
||
!!! warning "תיאור מקרה"
|
||
"מריה", 12, ממוצא אפרו-אמריקני היספני.
|
||
|
||
אביה הביולוגי נהרג בקרב בין כנופיות כשהייתה בת שנתיים.
|
||
|
||
האם עברה למדינה אחרת (בארה"ב).
|
||
|
||
לאם הייתה נטייה למערכות יחסים עם גברים אלימים.
|
||
|
||
הביאה ילד עם אחד מהם. מריה מטפלת בילד.
|
||
|
||
גדלה בסביבה של עוני, פשע וסמים.
|
||
|
||
---
|
||
|
||
מריה סובלת מתסמינים כרוניים חמורים של דיכאון.
|
||
|
||
מחשבות אובדניות וכוונה אובדנית.
|
||
|
||
חוסר שקט, אנהדוניה.
|
||
|
||
ריכוז פגוע וקשיים בלימודים.
|
||
|
||
---
|
||
|
||
במהלך הטיפול הפסיכולוגי, מריה נאלצה לעבור ניתוח פלסטי מסוכן לתיקון בעיה מולדת.
|
||
|
||
נחשד שיש לה גידול, והסבתא שלה חלתה בסרטן ונפטרה.
|
||
|
||
הוא מושעית מבית הספר, והאם נפרדת מבן הזוג שלה.
|
||
|
||
---
|
||
|
||
שנתיים לאחר תחילת הטיפול, מריה עדיין מטופלת.
|
||
|
||
התסמינים הדיכאוניים משתפרים, אך לא נעלמים לגמרי (*אני תמיד מדוכאת*)
|
||
|
||
ציונים טובים בבית הספר. בדרך לקולג'.
|
||
|
||
עדיין מטופלת.
|
||
|
||
מריה כותבת על עצמה לאחר הטיפול:
|
||
|
||
> I would like to describe myself as a person who looks forward to life, needs to change because life is too short and I do not want to look back at my life and say “I wish I did that and I had that”. I describe myself as a funny and open person who sometimes has an attitude and tends to love everybody.
|
||
|
||
אז, מהו דחק?
|
||
|
||
### ההיסטוריה של חקר הדחק
|
||
|
||
!!! success "[מאמר](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/gpr0000137)"
|
||
|
||
*דחק (Stress)* מגיע מלשון *Strictus* בלטינית - להתכווץ, או מצרפתית קלאסית - *Estress* - דיכוי.
|
||
|
||
החוקר William Shaw Mason האירי סיפק תיאור ראשוני של דחק ב1814-19, באומרו כי
|
||
|
||
> העניים, במיוחד הנשים, מתות בצעירותן, ממה שהם קוראים לו דחקות (Stresses), כלומר גלים אלימים מעבודה קשה.
|
||
|
||
הפיזיולוג הצרפתי Claude Bernard מתאר תיאוריה של *סביבה פנימית* (קרי: הומיאוסטאזיס), אותה הגוף מנסה לייצב באמצעות רגולציה של נוזלים גופניים.
|
||
|
||
אחריו, הפתולוג הבריטי-קנדי Sir William Osler הציע שהגוף מגיב לתנאי הסביבה בצורה שמשליכה על הבריאות הגופנית בטווח הארוך, בחפשו את הסיבות לתסמיני דחק.
|
||
|
||
הפיזיולוג האמריקני Walter Cannon זיהה שמצוקה עוצרת את ה*תנועה הפריסטלטית*.
|
||
|
||
!!! info "[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=8YNH7nCVrbQ)"
|
||
|
||
### Shell Shock
|
||
|
||
קאנון חקר הלומי קרב (*Shell Shocks*) אחרי מלחמת העולם הראשונה, ועקב אחרי ההשלכות של הטראומה על לחץ דם נמוך.
|
||
|
||
דיבר לראשונה על **הומאוסטאזיס** - שבו הגוף פועל במטריקס אחיד כדי לשמר סביבה פנימית יציבה. הומאוסטאזיס נשמר באמצעות איברי החישה, מערכת העצבים האוטונומית ו - לענייננו - **פחד**.
|
||
|
||
קאנון פרץ את הדרך להבנת התפקיד של הדחק בתחום ה**פסיכוסומטיקה**.
|
||
|
||
קאנון הפריך את תיאוריית הרגש של ג'יימס ולאנגלי.
|
||
|
||
ג'יימס סבור ש"קודם אני בורח מהטורף, **ואז** אני חש פחד". לאנגלי קובע כי הרגשות נוצרים על ידי המערכת הואסומוטורית (זו שאחראית על היקף כלי הדם.)
|
||
|
||
הניסויים של שרינגטון מראים שאפילו כשהמרכז הואסומטורי מושמד, בעלי חיים מביעים תגובות רגשיות.
|
||
|
||
בעקבות זאת עלתה תיאוריות הרגשות של קאנון ובארד - שמזהה מרכזים רגשיים במוח וזיהתי את תגובת ה**Fight or Flight**.
|
||
|
||
### General Adaption Syndrome
|
||
|
||
אחריו, Hans Selye, ביוכימאי אוסטרי-קנדי, הציע את תגובת ה"דחק מול דחק" (Stress vs Stress), וזיהה את תסמונת ההסתגלות הכללית (General Adaptation Syndrome - GAS):
|
||
1. עוררות. הגוף מתכונן להילחם או לברוח.
|
||
2. התנגדות. הגוף מתכונן להתקפה מתמשכת של עקה.
|
||
3. עייפות. ההתנגדות לא יכולה להישמר.
|
||
|
||
סליה זיהה את ההשפעה של דחק על האיזון ההורמונלי ועל תפקידו של ציר הHPA.
|
||
|
||
!!! info "[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=QAeBKRaNri0)"
|
||
|
||
|
||
|
||
זה לא אומר שדחק הוא תמיד דבר רע.
|
||
|
||
Yerkes & Dodson (1908) הגו את חוק ירקס-דודסון, שזיהה קשר בין גירוי מלחיץ למהירות הלמידה - תחילה בעכברים, שלמדו מהר יותר כשנחשפו לגירוי מלחיץ במידה בינונית.
|
||
|
||
|
||
מלחמת העולם השנייה הביאה להתקדמות בחקר הדחק, שסווג תחילה כ'נוירוזיס מלחמה' (War Neurosis), וסווג אחר כך כPTSD. נהגו כמה סולמות לבחינת דחק:
|
||
|
||
- הסולם של Holmes & Rehe
|
||
|
||
- סולם "אירועי היציאה" של Paykel - שסיווגו אירועים שהוציאו אנשים מהמעגל החברתי שלהם.
|
||
|
||
- סולם הערך הדחק של George Brown & Tiril Harris - שהגו שיטות למדידות דחק שלא נשענות על דיווח עצמי (גרוע!).
|
||
|
||
דיווח עצמי הוא משתנה והפכפך - אדם לוחמני יכול לפרש כל הערה עוקצנית כ"ריב גדול" בעוד שאחר לא; בשורה על היריון תהיה שונה לגמרי לנערה בת 16 ואישה בת 40 בטיפולי פוריות; לדיווח עצמי יש היבט פרטני לא אמין.
|
||
|
||
!!! info ""
|
||
גולן מכנה חוקרים כמו בראון והאריס *עציצים* - שיושבים עם המטופל המון, המון זמן ושואלים אותו אינספור שאלות ולוקחים ממנו אינסוף מדידות. *עציצים*, הוא מוסיף בהערכה, עזרו מאוד לקדם את חקר הדחק בזכות השיטות שהגו להתגבר על הדיווח העצמי.
|
||
|
||
<small>תודה על הכל.</small>
|
||
|
||
### Appraisal Theory
|
||
|
||
Richard Lazarus קובע שסולם הGAS מתעלם של Salye מתעלם מהבדלים אישיים אימתניים.
|
||
|
||
|
||
|
||
לזארוס הגה את **תיאוריית ההערכה** (appraisal theory), התיאוריה הכי משפיעה עד היום. לתיאוריה שתי שכבות:
|
||
|
||
- הערכה ראשונית: *האם המצב הנוכחי מאיים?* (יש שם אריה?)
|
||
- הערכה שניונית:
|
||
- לא מאיים? לא מעניין.
|
||
- מאיים? מה אפשר לעשות לגבי זה? (מעבר ל*Fight or Flight*)
|
||
|
||
המחקר של לזארוס פרץ את הדרך ל**מנגנוני התמודדות** (Coping strategies) - חקר מנגנוני ההגנה מפני הדחק ברמת פתרון-הבעיות והויסות הרגשי.
|
||
|
||
### חוקרים עכשוויים
|
||
|
||
**אהרון אנטונובסקי** פיתח את תיאוריית ה**Salutogenesis** - שקבעה שחקר הדחק צריך להתמקד ב*בריאות* של אנשים, לפני שמתמקדים בפתולוגיה; על מנת להבין מה משתבש, צריך להבין את המצב התקין[^1].
|
||
|
||
אנטונובסקי קובע שאנשים זקוקים ל**תחושת עקביות** (Sense of Coherence), שמבוססת על שלושה צירים עיקריים:
|
||
|
||
- מובנות (Comprehensibility) - אני יכול להבין מה קורה מסביבי בעולם.
|
||
- יכולת ניהול (Μanagabilty) - יכולת לנהל את חיי היומיום ולהתמודד עם העולם.
|
||
- משמעות (Μeaningfulness) - ההתנהלות שלי בעולם ברת-משמעות.
|
||
|
||
**מרטין סליגמן**[^2] הגה את רעיון **למידת חוסר האונים**[^3], והדגים כיצד אנשים, מרגע שהם מפתחים אמונה שלילית, מבצעים לעצמם התנייה קלאסית באמונה שהם לא יכולים להתמודד עם המצבים בעולם, וכך כושלים אפילו בפתרונות שגרתיים - הדחק משתק אותם, משום שהתגובה המותנית שלהם היא של חוסר אונים.
|
||
|
||
סליגמן הציע במקום את שיטת האופטימיזם הנלמד, והתמקד בפסיכולוגיה חיובית - שמטרתן לשבור את ההתנייה ולהחזיר את תחושת המסוגלות.
|
||
|
||
|
||
**סטיבן הובפול** הציע את **תיאוריית שימור המשאבים**, שהמיקוד שלה הוא מוטיבציוני, ולא קוגניטיבי. הוא קובע שלאנשים יש משאבים מסוימים ומוטיבציה חזקה לשמר אותם; דחק הוא איום לאותם משאבים.
|
||
|
||
כלומר, המניע של אנשים הוא שימור אותם משאבים, השקעה במשאבים החיוניים, ורכישת משאבים חדשים.
|
||
|
||
|
||
**ברוס מקאוון** (ΜcEwen), מציע את מושג ה**Αllostatis** - הוא יכולתו של הגוף להסתגל לסביבה משתנה - כמו בניית שריר בסביבות שדורשות כוח פיזי.
|
||
|
||
**אלוסטאזיס נבדל מהומאוסטאזיס**, שהודגש במחקרים הקודמים - בעיקר בכך שהומאוסטאזיס מתמקד בטמפרטורת הגוף, בעוד שאלוסטאזיס מתמקד בקצב הלב. דחק משמעותי נקודתי טוב לאלוסטאזיס - הוא משפר את יכולת הגוף להסתגל - אך דחק כרוני גובה מחיר כבר מהגוף.
|
||
|
||
!!! success "[אלוזסטזיס - סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=YPNOUC0ybvQ)"
|
||
|
||
|
||
מצבים נקודתיים (נמר!) מובילים לדחק נקודתי , עד שהם נגמרים והגוף חוזר למצב תקין, בעוד שדחק כרוני הוא מצב של דחק מתמשך שלא נרגע - הגוף נשאר בעקה לזמן ממושך.
|
||
|
||
|
||
מצב שבו הדחק מוביל לתוצאות חיוביות נקרא **Εustress** - מצב שבו האלוסטאזיס במצב דחק מוביל להסתגלות מוצלחת (נמר! רוץ!).
|
||
|
||
|
||
|
||
<small>רוץ!</small>
|
||
### מודל ארבע הגורמים
|
||
|
||
דחק מורכב מארבע גורמים:
|
||
|
||
- הדחק עצמו - המצב המלחיץ
|
||
- התגובה לדחק
|
||
- גורמי סיכון
|
||
- גורמים מגנים
|
||
|
||
לב חקר הדחק הוא חקר הקשר הסיבתי בין המצב המלחיץ לתגובה הנובעת ממנו. כמובן שזה לא כזה פשוט - הקשר עובד גם בכיוון ההפוך.
|
||
|
||
גורמי הסיכון והגורמים המגנים הם גורמים ממתנים על הקשר הזה - גורמי סיכון מקצינים אותו, וגורמים מגנים מרככים אותו.
|
||
|
||
#### גורמים מעוררי דחק
|
||
|
||
טרחות היומיום (פקקים, חדשות), אירועי חיים דרמטיים, טראומה ואסונות ודחק כרוני הם כולם מעוררי דחק משמעותיים. באופן לא מפתיע, כל אלו מנבאים תגובות דחק - [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון), [חרדה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה), ושאר ירקות.
|
||
|
||
טרחות יומיומיות ואירועי חיים מרכזיים הם נורמטיביים, אבל טראומה - שמוגדרת כמצב של חרדה ממשית לשלמות הגוף והמשכיות החיים - היא אירוע חריג. כמובן שישנה גם אינטרקציה בין מצבים כאלו ואירועי חיים מרכזיים - חשבו על אנשים שחיים בצל המלחמה, כמונו.
|
||
|
||
דחק כרוני נבחן מהאחרים בכך, שבניגוד לאחרים, אין לו נקודת יציאה - האירוע לא בא והולך אלא מתמשך למשך זמן עמום; חשבו על נישואים גרועים או על עוני - לא ברור מתי זה התחיל ומתי זה ייגמר, אם בכלל.
|
||
|
||
#### תגובות מרכזיות לדחק
|
||
|
||
דחק מעורר תגובות כמו מחלות, הפרעות מצב-רוח ו[אובדנות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות), [PTSD](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/PTSD) ואלימות.
|
||
|
||
#### גורמי סיכון
|
||
|
||
גנטיקה, [אישיות](/פסיכולוגיה/אישיות), עוני, גורמים חברתיים ודפוסי מחשבה כולם מהווים גורמי סיכון לדחק. כמובן שישנה גם אינטרקציה - עוני גם מעורר מחלות פיזיות, ואלו בתורן מעוררות דחק, וזה בתורו מגביר את העוני, וכו'
|
||
|
||
|
||
#### גורמים מגינים
|
||
|
||
רווחה חומרית, [אינטיליגנציה](/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה), גנטיקה, תמיכה חברתית, אסטרטגיות התמודדות ודפוסי מחשבה חיוביים כולם יכולים להגן מהשלכות הדחק ולהיטיב את ההתמודדות עמו.
|
||
|
||
|
||
|
||
[^1]: וזה עוד לפני כל הטרנד של פסיכולוגיה חיובית. |