6.5 KiB
!!! info "" מצגת
!!! success "" ר' גם - PTSD (פסיכופתולוגיה)
PTSD, או הפרעת דחק פוסט-טראומית, היא אחת ההפרעות שקשורות באופן ההדוק ביותר לגורם האטיולוגי שלה - הסכנות שאורבות לנו בחוץ. PTSD נובע מסכנה ממשית לעצמנו ולאחר, וכרוך בניסיון להחזיר את היציבות שאבדה בעקבות המקרה הטראומטי שסיכן אותנו או את הקרובים לנו.
תסמינים
תסמינים מוכללים לשלוש קבוצות - מחשבות טורדניות (אינטרוזיות), תסמיני הימנעות, ועוררות:
-
מחשבות טורדניות
המשותף לכל התסמינים האלו הוא שהם "פולשים" לתודעה של המטופלים, מבלי שאלו מזמינים אותם או רוצים בהם.
- היזכרות מטרידה
- סיוטים
- פלאשבקים - חוויה מחדש הולכת וחוזרת של המקרה הטראומטי
- מועקה פסיכולוגית בעקבות סימנים שמזכירים את הטראומה ("טריגרים")
- תגובתיות פיזיולוגית לסימני הטראומה
-
הימנעות
- הימנעות ממחשבות או תחושות הקשורות לטראומה
- הימנעות מסימנים חיצוניים שמזכירים את הטראומה
-
עוררות
הגוף נמצא בדריכות מתמדת לקראת הישנותה של הטראומה.
- רגזנות, התנהגות תוקפנית
- קושי בהתרכזות
- עוררות מוגזמת (נבהלים בקלות)
- דריכות מוגזמת (Ηypervigilance)
- הפרעות בשינה
- התנהגות הרס-עצמי פזיזה
לכל אלו נוספים:
- קושי בהיזכרות במאפייני מפתח של הטראומה
- אמונה שלילית כלפי העצמי, והעולם
- אשמה מעוותת של העצמי ואחרים
- רגשות שליליים עקביים הקשורים בטראומה
- תחושה של דחייה (alienated)
- מבע רגשי מצומצם (constricted affect)
הטראומה פוגעת בקישוריות בין הקורטקס הפרה-פרונטלי למערכת הלימבית, מה שפוגע במידתיות התגובות והרגש.
מהלך
Rothbaum et al., 1992 מדגימים את אופי התחלואה וההתאוששות מPTSD.
בתקופה שמיד לאחר הטראומה, 94% מהנפגעים מפגינים תסמיני PTSD. לאחר 3 חודשים המספר צונח ל47%, אחרי שנה ל30% ומשם ל25-15%; באחוזים האחרונים האלו, ההחלמה קשה והתסמינים עקביים ועיקשים.
Κessler, 1995 מראה שPTSD נוכח ביתר שאת באירועים שקשורים בפעולות האדם - אונס, קרב, ותקיפה הם גורמים חזקים בהרבה להפרעה לעומת תאונות או אסונות טבע.
PTSD פוגע בצורה קשה באיכות החיים. אחוזים גבוהים מהנפגעים לא עובדים, סובלים מבריאות לא-טובה ורווחה נפשית לא טובה, מגבלות פיזיות ונטייה להתנהגות אלימה.
האחוזים של ניסיונות אובדניים, אשפוז בבתי חולים והתמכרות לאלכוהול נוסקים בקרב הלוקים בPTSD (Warshaw et al, 1993).
היסטוריית אבחון PTSD
- DSM I: Gross Stress Reaction.
- DSM II: Transient Situational Disturbance.
- DSM III: PTSD (under anxiety disorders).
- DSM III-R: Identification of the three dimensions of symptoms.
- DSM-IV: Largely the same as DSM III-R.
- DSM-V: PTSD is moved out of anxiety disorders, and into trauma and stress disorder category, adding a dissociative1 subtype.
התחלה מושהית
בPTSD משמעותי (Αcute), התסמינים נמשכים פחות משלושה חודשים. מעבר לשלושה חודשים. PTSD מסווג ככרוני.
לרוב, התסמינים מופיעים תוך 3 חודשים מהחשיפה לטראומה, אבל לפעמים ישנה התחלה מושהית של חודשים ואפילו שנים לאחר האירוע.
בהתחלה מיידית, התגובתיות לטיפול היא טובה יותר, הפרוגנוזה טובה יותר (כלומר, התסמינים יהיו פחות חמורים), ויהיו פחות תסמינים וסיבוכים; לרוב התסמינים ייעלמו לאחר 6 חודשים.
במקרים של התחלה מושהית, התסמינים מתחילים לאחר 6 חודשים או יותר מהחשיפה לטראומה. התסמינים בסיכוי גבוה לההיפך לכרוניים, ועלולים לכלול זכרונות מודחקים. הפרוגנזה גרועה יותר.
cPTSD
הפרעת דחק פוסט-טראומטית מורכבת (Complex PTSD) היא מקרה שבו ההפרעה מתחרשת מוקדם מאוד ומעצבת את אישיות האדם באופן בלתי הפיך.
לרוב, cPTSD עולה בעקבות חשיפה למספר טראומות (לעומת טראומה יחידה בPTSD "פשוט"). הטראומה מתרחשת בגילאים צעירים (בין 14-26), ומעצבת את ההתפתחות הפסיכולוגית של הנפגעים.
cPTSD כרוכה ב7 קבוצות תסמינים:
- רגש ודחפים: כעס ותוקפתנות, פגיעה עצמית, מחשבות אובדניות
- ריכוז ותשומת לב: דיסוציאציה, אמנזיה (שיכחה), דה-פרסונליזציה (סוג של דיסוציאציה - חוסר היכרות עם העצמי)
- תפיסה עצמית שכרוכה בחוסר אונים, אשמה, בושה
- אידיאליזציה של התוקף או רצון לנקום
- בעיות ביחסים בינאישיים - התבודדות, חוסר אמון, התקרבנות של העצמי ושל האחרים.
- סומטיזציה - כאב כרוני
- שינויים חדים במערכת הערכים: ייאוש, חוסר תקווה, ערעור אמונות חזקות קודמות.
-
דיסוציאציה היא הפרדה של תהליכים מנטליים שמחוברים באופן תקין. ↩︎