54 lines
4.2 KiB
Markdown
54 lines
4.2 KiB
Markdown
---
|
||
title: הגל
|
||
description:
|
||
published: true
|
||
date: 2024-05-22T08:14:36.620Z
|
||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, הגל, תואר_ראשון, אפלטון, אריסטו
|
||
editor: markdown
|
||
dateCreated: 2024-05-22T08:14:34.540Z
|
||
---
|
||
|
||
!!! info ""
|
||
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=51959#section-0), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2694130)
|
||
|
||
|
||
!!! info ""
|
||
[מצגת](assets/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_1_לאתר.pptx), [הקדמה (עברית)](assets/הקדמה_לפנומנולוגיה_של_הרוח_עברית.pdf)
|
||
|
||
[**גיאורג וילהלם פרידריך הגל**](https://en.wikipedia.org/wiki/Georg_Wilhelm_Friedrich_Hegel) (1770-1831) נולד בשטוטגרט שבווירטמברג, דרום-מערב גרמניה. הגל התחנך בסמינר של הכנסייה הפרוטסטנטית בטובינגן, ולימד כמורה פרטי בברן ובפרנקפורט.
|
||
|
||
1801: עבר ליֶנָה וחי בה עד כיבוש העיר בידי נפולאון ב-1806
|
||
1808-1815: מורה בגימנסיה בנירמברג
|
||
1816-1818: מורה באוניברסיטת היידלברג
|
||
1818-1831: מורה באוניבסיטת ברלין
|
||
|
||
## כתבים עיקריים
|
||
* פנומנולוגיה של הרוח 1807
|
||
- מדע הלוגיקה 1812-1816
|
||
- אנציקלופדיה של המדעים הפילוסופיים, 1830-1817, מחולק לשלוש חטיבות עיקריות:
|
||
- - לוגיקה ("הלוגיקה הקטנה")
|
||
- - פילוסופיה של הטבע
|
||
- - פילוסופיה של הרוח
|
||
- פילוסופיה של המשפט 1821
|
||
- הרצאות על אסתטיקה
|
||
- הרצאות על הפילוסופיה של ההיסטוריה העולמית
|
||
- הרצאות על ההיסטוריה של הפילוסופיה
|
||
- הרצאות על הפילוסופיה של הדת
|
||
- מבוא לתולדות-הפילוסופיה
|
||
|
||
[**הפנמנולוגיה של הרוח**](רוח) היא ספרו החשוב הראשון של הגל, והמשפיע ביותר שלו. לפנמנולוגיה הייתה השפעה עצומה, יש האומרים שוות ערך לזו של [אפלטון](../../יוונית/אפלטון) ו[אריסטו](../../יוונית/אריסטו).
|
||
|
||
|
||
בתוך כתביו של הגל, נכתב על הפנמנולוגיה ש
|
||
> התהוות זו של המדע בכלל, או של הדעת, היא מה שבאה להציג פנמנולוגיה זו של הרוח
|
||
|
||
> *הקדמה, פסקה 32*
|
||
|
||
אבל מהו אותו מדע? מהי אותה הדעת? הפסוק החידתי הזה לא עוזר לנו להבין היכן ניצבת הפנמנולוגיה.
|
||
|
||
> אין להתבונן בחקיקה בכלל ובקביעותיה המיוחדות בבידוד ובאורח מופשט, אלא יש אל-נכון לראות בהן מומנט תלוי של כוליות אחת, בהקשר של כל שאר הקביעות המרכיבות את אופיין של אומה ושל תקופה; בהקשר הזה הן מקבלות את משמעותן האמיתית, ועל-כן גם את צידוקן.
|
||
|
||
> *פילוסופיה של המשפט, סעיף 3*
|
||
|
||
>ואפשר היה להאמין, כי תולדות-הפילוסופיה כתיאור היסטורי אינן מדע במובן המדויק של המלה. שהרי במבט ראשון נדמה לנו, שההיסטוריה אינה אלא שורה מקרית של תופעות פרטיות, אינה אלא מניין של מאורעות; וכל מאורע כזה עומד מבודד בשביל עצמו, ללא כל קשר בינו לבין מאורעות אחרים זולת ה"לפני-כן", ה"אחרי-כן" וה"בעת ובעונה אחת", או הזמן. אך גם בהיסטוריה הפוליטית אנו כבר מבקשים קשר הכרחי כלשהו, והודות לו מוקנות לתופעות הבודדות עמדה מהותית והתייחסות אל תכלית כלשהי, אל מטרה כלשהי, ובעקבות זה -- משמעות לגבי משהו כללי, לגבי משהו שלם; כי באורח כללי משמעות פירושה: קשר למשהו כללי, זיקה לשלם כלשהו, לאידיאה כלשהי.
|
||
> *מבוא לתולדות הפילוסופיה.* |