28 lines
3.7 KiB
Markdown
28 lines
3.7 KiB
Markdown
---
|
||
title: דנס סקוט
|
||
description:
|
||
published: true
|
||
date: 2024-03-06T15:44:47.726Z
|
||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה נוצרית, ימי הביניים, דנס סקוט, תואר_ראשון, אפלטון
|
||
editor: markdown
|
||
dateCreated: 2024-03-06T15:31:57.670Z
|
||
---
|
||
|
||
|
||
|
||
[**ג'ון דנס סקוט**](https://en.wikipedia.org/wiki/Duns_Scotus) (1265\6-1308) היה פילוסוף סקוטי, שנולד בדרום סקוטלנד וחי את רוב חייו באיטליה ובצרפת. הוא נודע בכתיבתו המסובכת, ובדעותיו הקיצוניות ביחס ליהודים, שהדהדו בתפיסה האנטישמית[^1]. הוא היה ההוגה הראשון שהציב את ה**חופש** כערך עליון, ועוד בצורה עקבית ומנומקת. למהלך הזה הייתה השלכה מעמיקת לכת על ההגות במערב, שנמשכת עד עצם היום הזה.
|
||
|
||
סקוט סבר כי צלם האלוהים שבאדם הוא החופש שלו - והציב אותו מעל השכל, המוסר והמצוות. משום שהחופש הוא היסוד המהותי באדם, סקוט סבר כי מימוש האדם במלואו כרוך בחופש, ולא בידיעה או בחיים מוסריים[^2].
|
||
|
||
מדוע יש לנו בחירה כלל? אריסטו והרמב"ם סבורים שישנן שתי אפשרויות: האחת היא שאיננו יודעים מה מוטב לעשות - *במה כדאי לי להשקיע את כספי הפנסיה שלי?*, והשנייה היא שאיננו שולטים בעצמנו - ואנחנו קרועים בין הדבר הקל לדבר הנכון. משום שהאל יודע מה מוטב לעשות, וכמובן שולט בעצמו, הם סבורים שלאל אין חופש בחירה - הוא אינו זקוק לו. החופש, לשיטתם, אינו מעלה - אלא תוצר של מגרעת, שמוטב היה בלעדיו.
|
||
|
||
עד ימיו של סקוט, הויכוח בחופש נסוב סביב שיטת המשטר הטובה ביותר. אפלטון, ורבים אחריו, סברו כי המשטר הטוב ביותר הוא שלטון של חכמים מעטים על העם כולו, כפי שטען ב[פוליטאה](../יוונית/אפלטון/פוליטאה)[^3]. לעומתו, טענו אחרים, כמו מאקיוולי, שלא בטוח כלל שהמיעוט הוא חכם - אך בהחלט בתוך שהוא מעט; ולכן, מוטב כי החלטות יעברו דרך אנשים רבים ככל האפשר. כל אלו מסכימים, אולם, שישנם תמיד יוצאי דופן.
|
||
|
||
בניגוד לכל אלו, סקוט לא מציב את החופש כאמצעי, או כשאלה של *מה כדאי*, אלא כאמצעי כשלעצמו: **עצם הבחירה חשובה יותר מהבחירה עצמה**. כיצד דומה האדם לאלוהים? *באפשרות לבחור*. גם אם אדם בוחר להרוס את חייו, ולאמלל אותו ואת הסובבים, עצם הבחירה עליון - ואסור להפריע לו[^4].
|
||
|
||
|
||
|
||
[^1]: סקוט סבר כי די בתריסר יהודים, שיחיו באי בודד, לבוא ישו.
|
||
[^2]: התפיסה הזו עוררה כמות אדירה של ביקורת. באנגלית עד היום מקור העלבון Dunce הוא בשמו של דנס סקוט.
|
||
[^3]: אפלטון החזיק בדעה זו במידה רבה לאור ה[אלימות בדמוקרטיה האתונאית](../../כלליים/מלחמה/יוון) שבה חי.
|
||
[^4]: יש אבסורד מסוים לחשוב שהתפיסה הזו, שנוכחת עד היום בעולם המערבי, מגיעה מנזיר פרנציסקני מהמאה ה12, לא? |