57 lines
5.0 KiB
Markdown
57 lines
5.0 KiB
Markdown
---
|
||
title: תיאוריית הפסיכואנליזה הבינאישית של סאליבן
|
||
---
|
||
**[הארי סטאק סאליבן](https://en.wikipedia.org/wiki/Harry_Stack_Sullivan)**, פסיכיאטר בהכשרתו, הגה תיאוריה מהפכנית שכפרה ברעיון של האדם כ"מערכת סגורה" – קרי, **האישיות היא במהותה בינאישית, דפוסי היחסים הבינאישיים** - ולכן קבע שאפשר לטפל באנשים עם הפרעות פסיכיאטריות קשות, ושראוי לשים במוקד את הקשרים הבינאישיים. בניגוד גמור לעמדה הפרויאידיאנית-קלאסית, המטפל אינו לוח חלק כדי למצוא דחפים פנימיים, אלא שותף פעיל לחקירה של הדפוסים הבינאישיים בניסיון למצוא דפוסי יחסים.
|
||
|
||
|
||
## השדה הבינאישי
|
||
|
||
האדם הוא יצור חברתי במהותו, וחותר לקשר עם האחר: ההורים רוצים למלא את הצרכים של התינוק. לתינוק יש צרכים -
|
||
|
||
- **פיזיולוגיים** - חום, מזון, שינה
|
||
|
||
- **פסיכולוגיים** – ביטחון, רכות, מגע
|
||
|
||
### נטיות משלימות וחרדה
|
||
|
||
להורה, בעצמו יצור חברתי, יש **נטיות משלימות** למלא את הצרכים האלה – להאכיל, לחבק וכו’ – וכך שני הצדדים מפיקים הנאה מהקשר.
|
||
|
||
!!! success "ראו גם"
|
||
[התקשרות (פסיכולוגיה התפתחותית)](../התפתחותית/התקשרות)
|
||
|
||
|
||
ההורים והילדים נעים בין **חרדה** ל**רוגע** - שביעות רצון של התינוק תשמח את ההורים, וחרדה של התינוק תלחיץ את ההורים, ולהיפך – זוהי **הדבקה רגשית**. ההדדיות הזו בין הילדים להורים היא מולדת, ותלווה אותם לכל החיים - אבל במהלך התפתחות תקין, הילדים כבר לא יהיו *תלויים* בהורים שלהם.
|
||
|
||
חרדה גוררת חוויה *מפרקת* - קושי באכילה, שינה, למידה, וביטחון בכלל.
|
||
|
||
### חרדה, האחר והעצמי
|
||
|
||
בשלב הראשון, התינוק מבחין בין חרדה לרוגע ותו לא, בדומה לתיאוריה של [קליין](קליין); אין מנעד רגשי מעבר לזה.
|
||
|
||
בהמשך, מגיעים ניבוי והתניות - אם אעשה ככה, אמא תעשה כזה - ובהתאם לניבויים ולהתניות נוצר **עצמי טוב** ו**עצמי רע**, ומולו בצידו השני של הקשר **אם טובה** ו**אם רעה**.
|
||
|
||
אם אני עושה מעשה טוב (אוכל, מתנהל עצמאית) אמא היא **אם טובה**, כלפיי, ואני לומד שאני **עצמי טוב**, ולהיפך: אם אני עושה מעשה רע (אני מלכלך, אני תלותי) אמא היא **אם רעה** כלפיי ואני לומד שאני **עצמי רע**.
|
||
|
||
אם טובה מעוררת רוגע, ואם רעה מעוררת **חרדה**. כשיש _יותר מדי חרדה_, בעקבות תגובה קשה מאוד של האם, נוצר ***לא-אני*** – התכחשות עצמית מוחלטת, ניתוק של העצמי מהעצמי[^1].
|
||
|
||
## מערכת העצמי
|
||
|
||
!!! is-info "הגדרה - מערכת העצמי"
|
||
**מערכת העצמי** (self-system) היא אוסף התהליכים, הלא-מודעים ברובים, שמייצרים את הדפוסים הבינאישיים שלי בניסיון שארגיש בטוח ורגוע, להפחית חרדה בעצמי ובאחר (בהדבקה רגשית).
|
||
|
||
|
||
הדפוסים הבינאישיים שלי - קרי, *אני* - מתבססים על חוויות העבר שלי, שבאמצעותם המערכת מייצרת **פעולות ביטחון** (security operations) – מעשים שמפחיתים חרדה בי ובאחר.
|
||
|
||
במצבים של חרדה נמוכה ובמצבי מעבר - כמו גיל ההתבגרות, ומעברים בין שלבי חיים - המערכת פתוחה לשינויים, והעבר לא מעפיל עליה: אני פתוח להתנסויות חדשות, וצובר באמצעותן חוויות שמאפשרות לי למטב את פעולות הביטחון שלי.
|
||
|
||
לעומת זאת, בעיתות משבר, אני נשען על דפוסי העבר בכך שאני משתמש בפעולות הביטחון שכבר יש לי להפחתת החרדה.
|
||
|
||
## טיפול
|
||
|
||
המטפל אצל סאליבן הוא חוקר הדפוסים הבינאישיים בעבר בחתירה מתמדת להבנת האדם (ש**הוא** דפוסים בינאישיים) בהווה. המטרה היא לשוחח באופן מודע וביחד עם המטופל על הדפוסים האלו, לפתח יחד איתו מומחיות בהם, ובכך לחשוב עמו יחד איך למטב אותם.
|
||
|
||
|
||
[^1]: למשל, במקרים של הומוסקסואלים שמדחיקים את הנטייה המינית שלהם עד לכדי הומופוביה.
|
||
|
||
|