8.2 KiB
title, description, published, date, tags, editor, dateCreated
| title | description | published | date | tags | editor | dateCreated |
|---|---|---|---|---|---|---|
| אתיקה | true | 2024-01-28T12:00:12.939Z | markdown | 2024-01-28T12:00:12.939Z |
שפינוזה תיעב את הסגנון של דקארט. מי אתה, שתכתוב לנו בגוף ראשון?, בוודאי אמר. למה שתשתף אותנו בכל הלבטים שלך?
שפינוזה ביקש לעשות פילוסופיה בצורה טכנית וקרה - תחילה בהגדרות, ומהן להוציא את האתיקה כולה.
האתיקה של שפינוזה היא לא בדיוק מוסר, כפי שראוי לחשוב - אלא איך ראוי לחיות, מתוקף מטאפיזי. ההגדרות הראשון והעיסוק של שלושת הספרים הראשונים הוא בעיקר מטאפיזי אונטולוגי. האתיקה ממש מגיעה רק בחלק הרביעי - אחרי ששפינוזה מוכיח, לשיטתו, את טבע המציאות.
בכתבים של שפינוזה ניכרת ההשפעה של היהדות שלו בכלל והרמב"ם בפרט, ויש האומרים אפילו בודהיזם. שפינוזה איגד מסורות חשיבה שונות לכדי שיטה אחת, שעוררה ויכוח עמוק.
שפינוזה ויתר על יהדותו, והשתלח בדת בחריפות - אולם, אינו היה אתאיסט; הוא האמין באל, אבל באל שונה מאוד מהמקובל. שפינוזה כונה הנסיך של הפילוסופיה, והחקר בהגות שלו הולך ומעמיק במרוצת הזמן, בעולם החילוני יותר שלנו.
על אלוהים
את האתיקה פותח שפינוזה בהגדרה:
- בסיבת עצמו אני מבין את מה שמהותו כוללת קיום, או1 את מה שטבעו אינו יכול להיות מושג אלא כקיים.
ההגדרות של שפינוזה הן מילוניות - שפינוזה לא אומר כאן שיש מן משהו כזה, שאי-קיומו חייב להיות סתירה לוגית. הוא אומר שאילו היה משהו כזה, נכנה אותו סיבת עצמו. {.is-warning}
- באופן אני מבין את הפעלות העצם, או1 את מה שנמצא בתוך דבר אחר, שבאמצעותו הוא גם מושג.
ההגדרה הזו הפוכה מההגדרה השלישית. עצם הוא דבר עצמאי, מובן בזכות עצמו בלבד, בעוד שהאופן אינו נתפס בלעדי העצם, ואינו עצמאי - אלא קשור בהכרח לעצם.
כל קרטיזאני וכל איש דת יקבל את ההגדרות האלה עד כה בלי עוררין. אבל מכאן, ב15 משפטים בלבד, שפינוזה יגרור את ההגדרות האלה לתפיסה הפוכה לחלוטין - למוניזם - וכאן הגאונות של המהפכה שלו.
- באלוהים אני מבין יש אינסופי באופן מוחלט, כלומר, עצם בן אינסוך תארים, שכל אחד מהם מבטא מהות נצחית ואינסופית
ההשפעה של דקארט מורגשת בהגדרה הזו - במיוחד יש אינסופי באופן מוחלט, שנובע מהשלמות שייחס דקארט לאל. הישות האלוהית כוללת בתוכה את השלמויות כולן - הדברים החיוביים: הטוב, והחוכמה, ולא הרע (היעדר הטוב) או הבורות (היעדר החוכמה).
- בתואר אני מבין את מה שהשכל [אינסופי]4 תופס על אודות העצם בתור מה שמכונן את מהותו. זו ההגדרה הנבזית ביותר.
הדברים שקיימים הם עצם ואופן, ולא שום דבר אחר. תואר הוא לא דבר שקיים: כל דבר שנמצא מוכל בתוך עצמו (עצם) או במשהו אחר (אופן); לא יכול להיות שום דבר אחר. אז מה זה תואר?
דמיינו שישנו עצם המבטא את עצמו בדרך מסוימת - פועל. ה"צינור" שדרכו העצם מבטא את עצמו הוא התואר. התואר אינו סובייקטיבי ואינו שייך לנו - אלא פרספקטיבה כפי שנתפסת בידי שכל אינסופי. אנחנו, שאיננו שכל אינסופי, יכולים לתפוס רק היבט צר מתוך התואר הכולל.
- חופשי נקרא אותו דבר, הקייפ מתוך הכרח טבעו בלבד, והנקבע לפעול על ידי עצמו בלבד; ואילו הכרחי, או מוטב לומר כפוי, נקרא אותו בדר, הנקבע על ידי אחר להתקיים ולפעול בדרך קבועה ומסויימת.
החופש של שפינוזה אינו חופש שלילי, כמו שנהוג לחשוב - לא היעדר כבלים. החופש של שפינוזה הוא חיובי - מה שפועל רק מתוך תוכו ובהיעדר כוחות חיצוניים.
- בנצח אני מבין את הקיום עצמו, כל עוד משיגים אותו כנובע באופן הכרחי מתוך הגדרתו בלבד של דבר נצחי5 .
יש קשר עמוק בין נצחי - חייב להיות סיבת עצמו - עצם וחופש - רק העצם הנצחי הוא חופשי לגמרי.
משפט 14: חוץ מאלוהים שום עצם אינו יכול להימצא ולא להיות מושג.
אלוהים קיים, מוכיח שפינוזה במשפט 11. אבל למה שיהיה רק אלוהים? למה שלא יהיו כמה עצמים?
אלוהים מוגדר כאינסופי באופן מוחלט - ולכן לא יכול להיות עצם אחר. כי אם יש שני עצמים, יש שלב שאחד מפסיק, ואחר מתחיל; אם אין סוף, הרי שלא יכול להיות עוד עצם!
אלוהים הוא יש אינסופי באופן מוחלט לא רק מסוגו - אפילו היקום אינו אינסופי כמו אלוהים. התובנה הזו היא ליבה הפועם של התפיסה המוניסטית של שפינוזה, בניגוד לדואליזם הקרטזיאני: אין שני דברים - גוף ונפש - אלא דבר אחד ויחיד, ולא יכול להיות שום דבר אחר.
הגוף והנפש, לפי שפינוזה, הם רק אופנים של העצם היחיד - האלוהים. הגל מושל את האופנים לגלים בים: ביטוי של הטבע, אבל לא חלק מהים.
משפט 6 15: כל מה שנמצא, נמצא באלוהים, ובלי אלוהים שום דבר אינו יכול להימצא ולא להיות מושג.
אנו בסך הכל ביטוי של האלוהים; איננו חלק, כמו פיסת עוגה מתוך העוגה, אלא אופן - ביטוי - לדבר היחיד שיש.
האלוהים השפינוזי, בניגוד לקרטזיאני, אינו טוב; טוב נובע מהבריאה, אבל אלוהים של שפינוזה אינו בורא, ואינו בעל טוב או רע; אלוהים הוא הטבע, מה שיש - ולטבע אין ערך טוב או לא טוב.
מתוך אלוהים, ינבעו דברים אינסופיים - למשל, פני היקום כולו הם אופן אינסופי. אנחנו גלים בים - אופן סופי - שתופסים רק חלק מסוים.
-
האו הזה אינו דיסיונקציה לוגית - הוא מגיע מהמילה cive בלטינית, שמשמעותה כלומר, או במילים אחרות... ↩︎
-
in sed בלטינית - כשלעצמו (יש להיזהר - קאנט יעלוב בהגדרה הזו) ↩︎
-
קרי, נתפס, מובן - concieved ↩︎
-
התוספת הזו חוסכת "מאות שנים", לפי ארנון. ↩︎
-
"אלוהים אדירים, כמה קשה להבין את זה". ↩︎
-
משפט זה מכונה משפט הפאן-תאיזם - זיהוי של האל והטבע כאותו הדבר. ↩︎