5.8 KiB
title, description, published, date, tags, editor, dateCreated
| title | description | published | date | tags | editor | dateCreated |
|---|---|---|---|---|---|---|
| חדשה | Cogito, ergo sum | true | 2024-05-08T17:17:40.328Z | פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה חדשה | markdown | 2023-12-31T11:20:21.862Z |
מודל, סילבוס, מודל (ב), סילבוס (ב) {.info}
מבוא לפילוסופיה חדשה
הקורס יעסוק בפילוספים של העת החדשה, תחילה ברציונליסטים - דקארט, שפינוזה ו- לייבניץ, ואחר כך באימפריציסטים1 - לוק, בארקלי ו- יום, שהתווכחו עד זוב דם על כל דבר קטן, בערך. לבסוף כל זה יתנקז לקודש הקודשים, עמנואל קאנט2 .
המחלקות בין שני הזרמים התגלגלה עד היום - הזרם הרציונליסטי מכונה פילוסופיה קונטיננטלית3 , והאימפריציזם הוא הפילוסופיה האנליטית. הגם שההפרדה הזו מקובלת, היא שרירותית ולא חותכת - ההוגים "זולגים" לעיתים תכופות לעבר הזרם השני - ולרוב, הם מתחוללים במקביל. בין כל ההוגים רץ קו מקביל, אך אין זה נכון לכונן את האחד כהכנה לאחר.
הרציונליסטים נוטים להתחיל בשאלות אפיסטמולוגיות - מה אני יודע - ולהחריף לשאלות אונטולוגיות - האם אלוהים קיים?. לעומתם, האמפריציסטים "נתקעים" על האפיסטומולגיה4 , ולא ממש יוצאים ממנה.
בעוד שכל אחד מהפילוספים הללו הגה שיטה שלמה, המבקשת להבין את המציאות כולה, אנו נתמקד בשני היבטים: תורת ההכרה5 ומטאפיזיקה6 , הניצבים בראש השקפת עולמם המקיפה. עיקר המחלוקת ביניהם היא שאלה אפיסטמית: מהיכן מגיע כל מה שאנחנו יודעים? הרציונליסטים טוענים שאין די בחושים להסביר זאת - ישנה גם ההכרה, הרעיונות המולדים והאל. האימפריציסטים, לעומת, מתעקשים שכל מה שאנחנו יודעים, מגיע רק מהניסיון.
התקופה ה'חדשה' החלה אצל דקארט והגיעה לשיאה עם קאנט והנאורות7 . היא מאופיינת בעיסוק הולך וגובר בכוחה של התבונה, על חשבון התיאלוגיה שהייתה דומיננטית בימי הביניים8 . זהות הפילוסופים משתנה אף היא: מתיאולוגים ואקדמאים באוניברסיטאות ובקתדרלות, לאנשי מקצוע, כעיסוק מקצועי - לייבניץ, דקארט ושפינוזה כולם היו אנשי מקצועות אחרים. המגמה הזו נמשכת עד קאנט, ששוב סוגר את הפילוסופיה להמונים.
-
כולם בריטים - אנגלי, אירי וסקוטי - ולפיכך מכונה הזרם לעיתים האימפריציזם הבריטי. ↩︎
-
יש בעייתיות מסוימת בלימוד ההוגים האלו בתחילת הדרך הפילוסופית, משום שישנה נטייה להשאיר אותם מאחור, פרימיטיביים, אומר דן. אבל, הם אחלה של הוגים, שראוי להתעמק בהם - במיוחד לייבניץ ושפינוזה. ↩︎
-
מקור השם הוא מוצאם של הפילוסופים המשמעותיים בזרם זה, באירופה (לעומת בריטניה, ארה"ב בזרם האנליטי). ↩︎
-
ובגלל זה לכל הכתבים שלהם יש שמות מעצבנים, כמו מסה על שכל האדם, חקירת שכל האדם, שכל האדם? מה הוא יודע? האם הוא יודע דברים?, וכו'. ↩︎
-
אפיסטמולוגיה, והקשר בין הסובייקט ("המכיר") למציאות ("המוכר") ↩︎
-
אונטולוגיה, תורת היש - "חקר היש באשר הוא יש". מאז ומעולם ניצבה המטאפיזיקה בקדמת המדעים, אמר קאנט ↩︎
-
קאנט נחשב לדובר המובהק ביותר של רעיון זה, כפי שניכר בטקסט הקצר שכתב, 'תשובה לשאלה - מהי נאורות?' ↩︎
-
גם ביוון העתיקה העיסוק העיקרי היה בתבונה, ובעיקר בקרב האריסטוקרטיה. הנצרות, דתם של העניים, העבדים והמסכנים, הציגה כנגד מוטיב הפוך - השכל כפוף לחלוטין לאמונה ולאל; מה שבכוחו של השכל לחשוף קטן מאין-שיעור ממה שמכילה האמונה. בעת החדשה ההיפוך הזה מתרחש שוב - השכל אינו כפוף לאמונה, אלא האמונה כפופה לשכל; האמונה הרצויה היא זו הלוגית. אלא שבתקופה החדשה, לראשונה, הפילוסופיה נהפכת לנחלת הכל - לא רק האריסטוקרטיה ואנשי הדת, אלא גם הציבור, והנשים - והספרים נכתבים בשפות שלהם, ולא בלטינית או יוונית. ↩︎