142 lines
10 KiB
Markdown
142 lines
10 KiB
Markdown
---
|
||
title: תפיסה
|
||
description: מבוא לתפיסה, בדגש על תפיסה חזותית
|
||
published: true
|
||
date: 2024-05-17T16:16:06.243Z
|
||
tags: פסיכולוגיה, שנה א, סמסטר א, תפיסה
|
||
editor: markdown
|
||
dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z
|
||
---
|
||
|
||
!!! success ""
|
||
ר' גם: קורס [תפיסה](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה)
|
||
## מהי תפיסה?
|
||
!!! info ""
|
||
[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה-יסודות_6.1.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_6_-_תפיסה_לסטודנטים_2022.pptx)
|
||
|
||
**תפיסה** היא התהליך שבו אנו מזהים מה מיוצג על ידי המידע המסופק מאיברי החוש שלנו. התהליך הזה הוא שמאפשר לנו תפיסה אחידה ורציפה - כשאנו מסתכלים על חפץ ממרחקים שונים או מזוויות שונות, למשל, אנחנו מסוגלים להבין שמדובר באותו החפץ - למרות שהמידע החושי שונה. זוהי, בתמצית, התפיסה.
|
||
|
||
חוקרים חלוקים ביניהם על ההפרדה המדויקת בין התפיסה לחישה - הפרדה לעיתים שרירותית.
|
||
לאור חשיבותה העליונה של הראייה לעומת חושים אחרים, עיקר העיסוק בעולם התפיסה הוא חזותי.
|
||
|
||
ניתן לחלק את הגירוי שאנו תופסים לשלוש קטגוריות גסות:
|
||
|
||
- הגירוי הדיסטלי - הגירוי כפי שהוא בעולם
|
||
- הגירוי הפרוקסימלי - הגירוי כפי שהוא מופיע על איבר החוש
|
||
- הגירוי הנתפס - החוויה שאנו חווים כשאנו תופסים את הגירוי
|
||
|
||
## גישות בחקר התפיסה
|
||
ישנן שלוש גישות עיקריות כשזה מגיע לחקר התפיסה:
|
||
- **הגישה האקולוגית** - הטוענת כי בגירוי יש מידע מספיק, ואין צורך להניח קיומם של תהליכים קוגניטיביים מורכבים. גישה זו אינה פופולרית במיוחד היום.
|
||
- **הגישה ההרכבית** (קונסטרוקציונית) - הטוענת כי הגירוי בעולם אינו מכיל די מידע כדי לאפשר תפיסה, ועל המוח לבצע חישובים נוספים.
|
||
|
||
- גישת שלושת השלבים של מאר - פיתוח של הגישה ההרכבית שמניח קיומן של שלוש רמות ניתוח:
|
||
- - **הרמה החישובית** - *מהי הבעיה שהמח אמור לפתור, ומדוע?*
|
||
- - **הרמה האלגוריתמית** - *מהם הייצוגים שמעורבים ומהם התהליכים שיוצרים ומשנים את התהליכים האלו?*
|
||
- - **רמת היישום** - מה קורה ברמה המוחית, כיצד באים לביטוי האלגוריתמים במח ובפעילותו.
|
||
|
||
## תפיסת צורה (היכר)
|
||
הבסיס להיכר הוא תפיסת **תכוניות** (Features) - קווים, זוויות, גופים בסיסיים (geons).
|
||
|
||
עקרונות הצורה (Gestalt) מנחים אותנו כיצד המוח תופס צורות שונות.
|
||
- **עיקרון הצורה** עוזר לנו להבחין בין הרקע לגוף, גם שאין גבול ברור.
|
||
|
||
|
||
^עיקרון^ ^הצורה^
|
||
|
||
- **עיקרון ההצמדה** - המוח יצמיד רכיבים בודדים לכדי צורה
|
||
|
||
|
||
^עיקרון^ ^ההצמדה^
|
||
|
||
- **עיקרון הסמיכות** המוח תופס רכיבים סמוכים כחלק מאותה הצורה
|
||
|
||
^עיקרון^ ^הסמיכות^
|
||
- **עיקרון הדימיון** - המוח תופס רכיבים דומים כחלק מאותה הצורה
|
||
|
||
^עיקרון^ ^הדימיון^
|
||
- **עיקרון ההמשכיות** - המוח תופס רכיבים המשכיים כחלק מאותה הצורה
|
||
|
||
^עיקרון^ ^ההמשכיות^
|
||
- **עיקרון הסגירה** - המוח ישלים את הגבולות בצורות בהן הוא חסר כדי לייצר הבדלה ברורה.
|
||
|
||
|
||
^עיקרון^ ^הסגירה^
|
||
|
||
### דגמים לגילוי תכוניות
|
||
בעוד שהסברים מסוימים טוענים כי המוח תופס עצמים באמצעות *תבניות* (Templates) או *דוגמאות* (Prototypes), הגישה המובילה כיום היא **גילוי תכוניות** (Feature Detection). חוקרים שונים הרכיבו דגמים (Model) שונים לתאר גילוי זה.
|
||
|
||
גילוי התכוניות טוען כי מערכת הראייה מקודדת תבניות דומות לפי **מאפיינים מבחינים** (Distinctive Features) - מאפיינים פיזיים שמציינים מספר פרטים.
|
||
|
||
### תהליכי Top-Down
|
||
משום שהתפיסה שלנו מתרחשת כמעט תמיד בתנאים שאינם מיטביים (בתאורה\זווית גרועים וכדומה), המוח נעזר בהקשר על מנת לבצע תפיסה בתהליכים שנקראים **תהליכי Top Down** - שבהם המוח מסיק קיומם של גירויים מסוימים בהתבסס על מידע קודם.
|
||
זאת בניגוד ל**תהליכי Bottom Up** - שבהם התפיסה נבנית מן הרכיבים.
|
||
|
||
|
||
^דוגמה^ ^לתהליך^ ^Top-Down^ ^-^ ^החשיפה^ ^להקשר^ ^(מטבח)^ ^תסייע^ ^בתפיסת^ ^העצם.^
|
||
|
||
#### דגם זיהוי המילים של רומלהרט ומקללנד
|
||
דוגמא נהדרת לתהליכי Top Down הוא דגם זיהוי המילים של החוקרים רומלהרט ומקללנד. דגם זה מפצל את זיהוי המילים לשלוש שכבות:
|
||
|
||
- שכבת המילים
|
||
- שכבת האותיות
|
||
- שכבת התכוניות
|
||
|
||
|
||
^דגם^ ^זיהוי^ ^המילים^
|
||
|
||
המסרים המעורבים בזיהוי מילים יכולים להיות **מסרים מעוררים** או **מסרים מעכבים**.
|
||
|
||
|
||
|
||
## תפיסת עומק, מיקום ומרחק
|
||
תפיסת עומק, מיקום ומרחק נעשית באמצעות שני סוגים של 'רמזים':
|
||
- **רמזים דו עיניים** (Binocular)
|
||
- **רמזים חד-עיניים** (Monocular)
|
||
|
||
### רמזים דו-עיניים
|
||
הרמזים הדו-עיניים מתקבלים באמצעות **התכנסות** - המוח מסיט את העיניים כך ששתיהן מתמקדות על אותה נקודה במרחב.
|
||
|
||
כאשר נקודה זו קרובה מאוד, נוצר **פער דו-עיני** (Retinal disparity) - ההיטל הפיזי של מושא המבט שלנו ייפול על נקודות בלתי תואמות ברשתית של כל עין.
|
||
|
||
!!! danger ""
|
||
מהו *היסט דו עיני*, מהו *סטראופסיס* - ואיך הם משתלבים כאן?
|
||
|
||
### רמזים חד-עיניים
|
||
רמזים חד עיניים נחלקים לשני קטוגריות *עם תנועה* ו*ללא תנועה*.
|
||
|
||
#### רמזים חד-עיניים ללא תנועה
|
||
- **הסתרה** (Interposition)
|
||
- נקודת מבט (Perspective)
|
||
- גודל יחסי
|
||
- מרקם (Texture gradient)
|
||
- הצללה
|
||
- עומק
|
||
|
||
#### רמזים חד-עיניים בתנועה
|
||
- [שינוי בתנועה](https://youtu.be/Y8FG7tEs4GM) (Motion Parallax^1^) - עצמים הקרובים אלינו 'זזים' מהר יותר מעצמים רחוקים יותר
|
||
|
||
!!! info ""
|
||
הדגמה: התמקד בחפץ קרוב והזז את הראש מצד לצד - הרקע יזוז קדימה ואחורה מאחורי החפץ. עכשיו, התמקד ברקע והזז את הראש קדימה ואחורה - החפץ יזוז קדימה ואחורה לעומת הרקע.
|
||
|
||
- [נקודת מבט בתנועה](https://youtu.be/rXKt0qhFN-Y) - קווי נקודת המבט המשתנים תוך כדי תנועה
|
||
|
||
^1^ - מהמילה היוונית *Parallax* - שינוי
|
||
|
||
## קביעות בתפיסה חזותית
|
||
הסביבה החזותית משתנה ללא הרף - בתנועה, בהצללה, בזווית המבט ובאינספור דברים אחרים - אך אנחנו עדיין חווים קביעות תפיסתית. כיצד הדבר מתאפשר?
|
||
|
||
|
||
### קביעות הבהירות
|
||
אם נחזיק דף לבן בצהריי היום ובשקיעה, נדע שמדובר בדף לבן למרות הבהירות המשתנה של ההיטל על הרשתית שלנו, ובדומה - נוכל לדעת על דף אפור שהוא אפור בשני המצבים. קביעות זו נקראת **קביעות הבהירות** (Brightness Constancy)
|
||
|
||
### קביעות הצורה והגודל
|
||
כשאנו מתקרבים לחפץ או כשהוא מתקרב אלינו, אנחנו לא תופסים אותו כגדול יותר למרות שההיטל שלו על הרשתית גדל. תופעה זו נקראת **קביעות הצורה** (Form Constancy), הכוללת בתוכה את הגודל. החוקר *הרמן וון הלמהולץ* הסיק במאה ה19 שקביעות זו הושגה באמצעות **הסקה בלתי מודעת**, חישוב קוגנטיבי שמתבצע כשאנו צופים בחפץ מסוים. ניסויים מרמזים שגם היכרות מוקדמת קשורה בקביעות זו: תרבויות ללא חלונות מרובעים, למשל, לא יצליחו לזהות נכונה שמדובר באותו החפץ שיוצג להם בשתי זוויות שונות.
|
||
|
||
#### חוק אמרט
|
||
החוקר *אמיל אמרט* ניסח ב1881 את **חוק אמרט** לקביעות הצורה.
|
||
|
||
!!! is-success ""
|
||
חוק אמרט: **גודל נתפס** = **גודל רשתי** \* **מרחק נתפס**
|
||
|
||
## תפיסת תנועה |