Files
study/פילוסופיה/דת/רוע.md

7.1 KiB
Raw Blame History

title, description, published, date, tags, editor, dateCreated
title description published date tags editor dateCreated
בעיית הרוע ראיות לאי קיום אלוהים true 2024-05-30T11:49:49.309Z פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת, בעיית הרוע markdown 2024-05-30T11:15:54.902Z

מצגת, טקסט (Mackie), טקסט (פלנטינגה), טקסט (Rowe), טקסט (Mackie -> Plantinga), הסכת, סרטון {.is-info}

בעיית הרוע היא אפיק מרכזי בהכוחות לאין קיום אלוהים. הוכחות לאי קיום אלוהים מתמקדות בסתירה כלשהי בתכונות של אלוהים, בתכונות של אלוהים ביחס לעולם, ובדבר מה שלא מוסבר על ידי אלוהים. בעיית הרוע משתייכת לקטגוריה השלישית, והיא מטרידה פילוסופית ותיאולוגים מזה מאות שנים, וגם עכשיו.

מהי בדיוק הבעיה?

האם אלוהים מוכן למנוע רוע אך לא מסוגל? אז הוא לא כל יכול, האם הוא יכול אבל לא מוכן? אז הוא רע, האם הוא לא יכול וגם לא מוכן? אז הוא לא אלוהים, האם הוא כן יכול וכן מוכן? לא ייתכן, כי יש רוע בעולם. דוויד יום מצטט את אפיקורוס1 {.is-danger}

הטענה הזו מכוונות בעיקר כנגד אלוהים כל-יכול, טוב אינסופי, ולא בהכרח כנגד אלוהים בכלל (ובאמת, לא לגמרי ברור מאיפה הגיע אלוהים כזה לדת המערבית - זה לא ככה ביוון העתיקה או בהודו, למשל). בעיית הרוע אינה מכוונת כנגד רוע מסוים - בסגנון צדיק ורע לו2 - אלא כנגד רוע בכלל - למה יש בכלל דבר כזה?

הגדרה: אלוהים הוא כל יכול, כל טוב ויודע כל.

  1. הנחה: אם יש אלוהים אז אין רוע
  2. יש רוע. מסקנה: אין אלוהים

זהו טיעון דדוקטיבי - ולכן, התאיסטים השונים חייבים לדחות את אחת ההנחות.

שימו לב - המוקד פה הוא לא בעיות בסגנון הכל לטובה - כמו שטיח מלמטה, העולם נראה לנו כאוטי, אבל מלמעלה הוא מושלם - אלא למה יש רוע מלכתחילה? (אחי, אתה כל יכול - תעשה שטיח יפה! {.is-warning}

אין רוע?

אולי אין רוע - ואנחנו פשוט לא מבינים מה זה רוע? ישנן שתי אפשרויות לטענה הזו -

  • רוע כהיעדר (אוגוסטינוס, הרמב"ם) הרוע הוא היעדר טוב, כמו שחושך זה היעדר אור; זו טענה מוזרה3 , שלא נדמה שממש פותרת את זה (אוקיי, ו?...). אנחנו כנראה מפספסים משהו. פילוסופים לא אוהבים את זה, וזה מעצבן אותם (אין רוע? אתה תלך כל כך רחוק כדי להוכיח שיש אלוהים?)

  • האל כטוב (האדמו"ר מפיאסצ'נה4 )

הטיעון הזה מוביל אותנו לספקנות די קיצונית - בעצם, מה שנדמה לי כרוע הוא לא באמת כזה - אולי בעצם אני לא מבין את העולם כמו שאני חושב. ההשלכות האתיות של זה מאוד קשות...

הפתרון של לייבניץ

אלוהים ברא את העולם הזה, אך העולם הזה איננו העולם האפשרי היחיד. מן האפשר היה שאלוהים יברא עולם אחר. מותר לבטא את העניין גם כך: כשאלוהים ברא את העולם, היו לפני עיניו כביכול כל העולמות האפשריים. עולמות אלה היו אפשריים, מכיוון שאצל כולם שלטו ללא סתירה האמיתות הנצחיות. וההבדל ביניהם היו 'האמיתות העובדתיות' הקיימות בכל אחד מן העולמות האלה... אלוהים היה צריך לבחור בין העולמות האפשריים האלה ולהחליט , איזה מהם יברא. אך בחירה זו היתה צריכה להתבסס על 'טעם מספיק' ואין טעם מספיק אחר שהיה יכול לקבוע את רצונו של האל בבריאתו את העולם אלא זה, שהוא ברא את העולם הטוב ביותר בין כל העולמות האפשריים. הבחירה בין העולמות האפשריים השונים מועמדת לפני לייבניץ בצורת בעיה של 'מאכסימום כמו שאנו מוצאים אותה במאתימאטיקה. ברגמן, תולדות הפילוסופיה, 411

לייבניץ דוגל בעיקרון הטוב ביותר, שטוען בתמצית - מתוך כל העולמות האפשריים, שבהם אין סתירות לוגיות, אלוהים בחר לברוא את הטוב ביותר. הוא מתאר את זה כבחירה מושכלת ביחס מסוים - אולי אם היינו מוסיפים עוד קצת טוב, היה הרבה הרבה יותר רע; אלוהים מצא את העולם שבו יש כמה שיותר שלמות בהיעדר סתירה לוגית.

הטיעון הזה מסייג קצת מהיכולת של אלוהים - הוא לא כל יכול לחלוטין, אלא עדיין כפוף לחוקי הלוגיקה. שלילה של חוקי הלוגיקה היא עמדה ספקנית מאוד קיצונית (שמלכתחילה מבטל גם את הרוע וגם את הטוב), שמאפשר אפילו לאלו שלא מתלהבים מהרעיון של של אלוהים לא לגמרי כל יכול לבלוע את הגלולה (מה אלוהים אמור לעשות? לבנות משולשים מרובעים? לבנות רווקים נשואים? זה שטויות).


  1. משום מה, המסורת היהודית רואה בו ככופר. ↩︎

  2. בדת, לעומת זאת, זהו המיקוד העיקרי. ↩︎

  3. דקארט מאמץ את הרעיון הזה ביתר שאת. ↩︎

  4. אדמו"ר שנקטל בשואה - כתביו, פסיכולוגיים יותר מפילוסופיים, נמצאו טמונים בכד איפושהו אחרי השואה. ↩︎