Files
study/פסיכולוגיה/חברתית/השפעה.md

4.9 KiB

title, description, published, date, tags, editor, dateCreated
title description published date tags editor dateCreated
השפעה חברתית true 2024-06-25T09:05:38.793Z פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית markdown 2024-06-25T08:42:17.182Z

השפעה חברתית היא הדרגים השונות בהן אנשים משפיעים על העמדות, האמונות, הרגשות וההתנהגויות של אחרים. {.info}

ישראל כתרבות מערבית טרודה מאוד בעצמי - הגשמה עצמית, גילוי עצמי, למצוא את הדרך שלנו, וכדומה. הייצוג הזה נעשה באמצעות סמלים - דמויות לחיקוי, רעיונות, מוזיקה וכדומה. ולמרות זאת, אנחנו גם יצורים חברתיים, וככאלו מושפעים מאוד גם מן האחר, ונדרשים להתאים את עצמנו לכלל - דחף הנקרא תואמנות.

תואמנות נוכחת מאוד בחיי היומיום שלנו - אנחנו מתאימים את עצמנו לאחרים כל הזמן, גם מבלי לשים לב - בקודי נימוס, בלבוש, וכדומה. לתואמנות יש צדדים חיוביים - השתייכות לקבוצה, התנדבות משותפת ושותפות גורל - וגם צדדים שליליים - כמו עלייתן של תנועות פוליטיות קיצוניות.

אנחנו נהיה טרודים פחות בהשלכות ויותר בתופעה עצמה.

Authority\Explicit Request No Yes
Non-Authority Conformity Compliance
Authority Conformity Obedience
גורם/בקשה מפורשת לא כן
לא סמכותי תואמנות היענות
סמכותי תואמנות ציות

תואמנות היא ציות שלא על פי הוראה מפורשת, בין שהגורם ה"מצווה" הוא סמכותי או לו.

סוגי תואמנות

אוטומטית

חיקוי הוא סוג של תואמנות אוטומטית - כמו תינוק שמחקה אנשים בסביבתו. היא לאו-דווקא מודעת או נשלטת - אנחנו נוטים לאמץ שפת גוף ודיבור של אחרים שאנו מעריכים, שנובעת מיכולתנו ונטייתנו המולדת לחקיינות: בשלבים מאוד מוקדמים, אם מחייכים לתינוק, הוא מחייך חזרה.

James (1890)1 קובע כי עצם המחשבה על פעולה מייצרת התנהגות. הוא קובע כי אפשר לחשוב על המחשבה כהתרמה שמשפיעה על ההתנהגות בגלל עוררות של ייצוג ההתנהגות. מאז התגלו נוירוני המראה - תאי עצב במוח שמעוררים כשאנחנו עושים פעולה מסוימת וגם כשאנחנו צופים במישהו אחר עושה את הפעולה.

Chartrand & Bargh (1999) עמדו על אפקט הזיקית. בניסוי שלהם, שני נבדקים (האחד משתף פעולה) שבו זה לצד זה ותיארו תמונות כחלק (לכאורה) ממחקר ראשוני. משתפי הפעולה התחלפו בין שני חלקי הניסוי, כאשר כל אחד ממשתפי הפעולה עושה פעולה בולטת - שפשוף הפנים או נדנוד הרגל. החוקרים בדקו את מספר הפעמים שהנבדק יחקה את ההתנהגות הזו. הנבדק אכן חיקה את ההתנהגות באופן לא מודע.

Hasler et al (2017) השתמשו במציאות וירטואלית בכדי לבדוק תואמנות אוטומטית. בניסוי השתתפו רק נבדקות, ובהדמיית המחשב הן הוקצו פעם לדמות לבנה ופעם לדמות שחורה, והן הוקצו לאינטרקציה עם דמות אחרת - פעם דמות לבנה ופעם דמות שחורה. הנבדקת (בניסוי השתתפו רק נשים) ובת זוגה הוירטואלית תיארו תמונות יומיומיות שהוצגו להן. בניסוי נספרו התנהגויות של חיקוי - נגיעה בפנים, נגיעה ביד, נגיעה בירך, גירוד מרפק וכו').

החוקרות עמדו על כך שכאשר זהות הדמות האחרת תואמת את זהות הדמות שהוקצתה לנבדקת - נבדקת שקיבלה דמות לבנה נטתה יותר לחקות דמות לבנה אחרת, ונבדקת שקיבלה דמות שחורה נטתה יותר לחקות דמות שחורה אחרת (באופן חזק יותר, שהחוקרים לא שיערו).

אינפורמטיבית

נורמטיבי