5.0 KiB
title, description, published, date, tags, editor, dateCreated
| title | description | published | date | tags | editor | dateCreated |
|---|---|---|---|---|---|---|
| הסיניפיקציה של הבודהיזם | true | 2024-05-16T10:48:10.667Z | פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן | markdown | 2024-05-16T10:28:46.925Z |
הזן הגיע לסין באיזור המאה ה6-7 לפנה"ס, ושם עבר תהליך שנקרא סיניפיקציה. הבודהיזם שממנו צמח הזן הוא לא אותו הזן שהגיע לסין - אלא בודהיזם שעבר התמרה1 . הגעת הבודהיזם לסין התמירה הן את סין, והן את הבודהיזם.
בהתאם לרוח הסינית, הבודהיזם נהפך למעיין דרך חיים מחייבת2 - הם לא מקבלים את הרעיון של הקיום ככלא שיש להשתחרר ממנו, אלא כפילוסופיה מחייבת-עולם - העולם טוב, וככה כדאי לחיות בתוכו. הזן ירש את התפיסה הזו - ותופס את העולם כדבר טוב במהותו.
הבודהיסטים ההודים הקודמים הלכו להסתגף ביער - כי הוא מקום אכזר, וקשה, ומחשל. לעומתו, הבודהיסטים הסינים הלכו להרים, ולטבע - כי זה מקום יפה, שאפשר ליצור בו.
הזן נוצר מהצלבה של כמה תפיסות: בודהיזם המהייאנה (הריקות, טבע-בודהה, הככות), הקונפיוציוניזם (טיפוח עצמי, דפוסים פורמליים), והדאויזם (הטבעיות, ההתנהגות בהתאם לטבע), יחד עם תפיסות נוספות. כל אלו התגבשו לכדי תפיסת עולום סינית אחת, פעפוע של התורות האלו יחד - היא הזן.
דאו
דאו (או דו) אומרת דרך - במובן המילולי ביותר (כמו שביל, או כביש 6). בדומה לפילוסופיה היוונית הקדומה, הסינים חיפשו דרך חיים לנהוג לפיה - לרבות קונפיוציוניזם, דאויזם, לגליזם (Legalism) ומויזם (Moism). ההוגים של כל תפיסה כזו הגיעו בתורם לשליט, וטענו בפניו - אם נתנהל לפי התפיסה הזו, הכל יהיה טוב יותר.
קונפוציוס
קונפוציוס - בערך בן זמנו של הבודהה, כתב את המאמרות, שם טווה דרך חיים שמבוססת על כמה מונחים עיקריים:
- אנושיות - 3 Ren - 仁, היעדר אנוכיות: צדק, סגידה-הורית, אמון, נאנמנות, וכדומה.
- מנהג, טקס - לי - 禮 - טיפוח האישיות באמצעות מנהגים, שמהווים כמעיין התנייה התנהגותית4 , היררכיה ברורה5 .
ין יואל שאל (את קונ') על האנושיות. אמר המורה: ךגבור על עצמך ולשוב אל כללי הטקסים, זה מימוש האנושיות. מי שיכול לגבור על עצמו ולשוב אל כללי הטקסים ליום אחד יהיה אנושי בעיני העולם כולו....
אמר המורה: מה שחורג מכללי הטקסים - אל תסתכל בו; מה שחורג מכללי הטקסים - אל תאמר אותו; מה שחורג מכללי הטקסים - אל תעשה אותו" מאמרות, 12:1
דוגמה לתפיסה הזו היא קליגרפיה - האומנות הנעלית בכל מזרח אסיה. אם נלך לאיש מקצוע, הוא ילמד עלינו באמצעות הכתב שלנו. באסיה, עושים הפוך - כותבים לפי התבנית האידיאלית, ובכך מתאמנים על הדברים כיצד שהם צריכים להיות - אתה משנה את עצמך ומתאמן מעצם למידת התבנית. איש המעלה הקונפיוציוניסטי יכתוב יפה; מי שאינו כותב יפה - אינו איש המעלה; טקסים יומיומיים פשוטים - איך אוכלים, הולכים, מתלבשים, כותבים - הם ההתקדמות הרוחנית ממש.
-
ארז מקביל את התהליך הזה להתנצרות האימפריה הרומית ↩︎
-
הכוונה לחיובי ↩︎
-
שימו לב לסימנייה - צידה השמאלי אומר אדם, והימני - שניים; הטענה היא שהאדם, במהותו, הוא תמיד בשניים - הוא תמיד חברתי. ↩︎
-
באסיה, למשל, מתאבלים על ההורים שלוש שנים - ויהי מה. ↩︎
-
מה שמתבטא בדקדוק ממש של השפות האסייתיות, לרבות סינית, קוריאנית, יפנית - יש הטייות הפועל כשמדברים אל אדם בהיררכיה אחת או אחרת, ומשלבים שלמים לפי ההיררכיה של בן השיח - יש אני לעומת הבוס או ההורים, אני לחברים שווי מעמד ואני לילדים קטנים, נמוכים ממני. ↩︎