3.0 KiB
title, description, published, date, tags, editor, dateCreated
| title | description | published | date | tags | editor | dateCreated |
|---|---|---|---|---|---|---|
| חובת ההוכחה | true | 2024-06-13T11:30:16.991Z | פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת | markdown | 2024-06-13T11:30:16.991Z |
בויכוח על קיום או אי-קיום האלוהים, על מי בדיוק מוטל נטל ההוכחה? זהו ויכוח מטופש לכאורה, אבל הוא בכל זאת לוקח חלק מרכזי בדיון סביב קיום האל. אין כאן הוכחות מוחלטות; זהו משחק של איזון. במשחק הזה, האתאיסט צריך לעבוד הרבה יותר קשה; הוא לא צריך רק להפריך את הראיות לקיום האל, הוא צריך להביא ראיות לאי-קיום-האל. הטענה על קיום האל, לשיטת האתאיסט, די מטורפת - ולכן מוטל עליו להביא טיעון מספיק גרנדיוזי להפיל אותה.
הדיון נשען על (למרבה הצער) חשיבה הסתברותית\בייסיאנית1 - מה הסיכוי שטענה אחת נכונה בהינתן משהו אחר. היחס בין הטענות צריך נקודת התחלה מסוימת - וטיב הנקודה הזו (יש אלוהים\אין אלוהים\אולי יש ואולי אין) הוא גם נושא לויכוח.
למשל: יש לך טענה (גנץ יהיה ראש ממשלה). זוהי נקודת ההתחלה שלך. עכשיו נכנסת ראייה חדשה (סקר כזה או אחר). עד כמה אתה צריך לעדכן את ההאמנה שלך? {.is-info}
Flew חושב שנקודת ההתחלה היא אתאיזם; אין אלוהים עד שלא הוכח אחרת, קצת כמו במשפטים.
פילוסופים אנליטיים אוהבים להגדיר את המונחים שהם משתמשים בהם2 . הרעיון הוא גם להיות ברורים וגם לנטרל את המטען הרגשי של מילים כמו אתאיזם ואלוהים3 . לכן, Flew משחק משחקי מילים מעצבנים. הוא מבחין בין אתאיזם פוזיטיבי (אין אלוהים) לא-תאיזם נגטיבי (לא תאיזם - אפילו לא בהכרח אגנוסטי); אלה הם אתאיזם חזק ואתאיזם חלש4 .