5.8 KiB
title, description, published, date, tags, editor, dateCreated
| title | description | published | date | tags | editor | dateCreated |
|---|---|---|---|---|---|---|
| קבוצות | true | 2024-07-02T09:02:25.442Z | markdown | 2024-07-02T08:28:17.256Z |
האם החלטה קבוצתית טובה יותר מהחלטה של יחידים? האם לומדים טוב יותר לבד או בקבוצה? האם התרומה לקבוצה עולה או יורדת ככל שהקבוצה גדולה יותר? האם יש דברים שעושים רק בקבוצה ולא לבד?
פסיכולוגיה חברתית שואלת שאלות כאלו כמו אלו סביב הקבוצה -
קבוצה היא אוסף של יחידים המקיימים ביניהם מערכת יחסים שהופכת אותם לתלויים אחד בשני במידה מסוימת Cartwright and Zander, 1968
המידה שבה מספר אנשים יוצרים קבוצה או תות נעה על רצף - מחבורה של זרים על רציף הרכבת ועד למשפחה. התלות הזו היא דינאמית: יש זרים ברכבת שקושרים ביניהם קשרי גורל, ובני משפחה שלא מדברים כל חייהם.
קבלת החלטות בקבוצה
האם כדאי לקבל החלטות בקבוצה? בקבוצה יש מערכות יחסים, עימותים, ניגודי אינטרסים, תרבות, חשש מנידוי, רצון להרשים, ועוד כל מיני הטיות שעלולות להשפיע על ההחלטה.
אולם, בקבוצה יש יותר משאבים (דעות, מומחיות), יותר פעולה (מחויבות, יכולת להזיז דברים). יתרה מכך, מחקרים מצביעים על כך שבנושאים שבהם יש תשובה עובדתית אחת, ההחלטה הקבוצתית יותר מדויקת מזו של היחיד.
חשיבה קבוצתית
אולם, לקבלת החלטות בקבוצה יש צדדים שליליים יותר - ובמיוחד התופעה המכונה חשיבה קבצותית (Groupthink). Janis, 1971 פותח בשאלתו של הנשיא קנדי סביב מבצע מפרץ החזירים - How could we be so stupid?
ג'אניס סבור שזו אינה טיפשות, אלא תוצאה של חשיבה קבוצתית - חשיבה מוטעית שנעשית על ידי קבוצות מתוך לחצים חברתיים להגיע לקונצנזוס1 .
המודל של ג'ניס
Jannis and Mann (1977) פיתחו לאור הממצאים האלו את מודל החשיבה הקבוצתית - התנאים שמובילים להחלטות קבוצתיות שגויות:
| מאפייני ההחלטה | תסמינים | מניע | גורמים מקדימים | |
|---|---|---|---|---|
| בחינה חסרה של מטרות | אשליית העדר פגיעות | שאיפה לתמימות דעים | לכידות גבוהה | |
| בחינה חסרה של חלופות | רציונליזציה קולקטיבית | בידוד הקבוצה | ||
| תהליך חסר של חיפוש מידע | סטריאוטיפים של קבוצת חוץ | העדר כללים לחיפוש והערכת מידע | ||
| העדר בחינה של סיכונים | לחץ ישיר על פורשים | הנהגה חזקה | ||
| עיבוד מידע מוטה | צנזורה עצמית | רמץ לחץ גובהה וחוסר תקווה למציאת פתרון אחר | ||
| העדר הערכה נכונה של חלופות | אשליית תמימות דעים | |||
| העדר תוכניות חלופיות |
Turner et al, 1992 העמידו את המודל של ג'ניס למבחן.
במחקר, סטודנטים מקורס מסוים השתתפו בתרגיל כיתתי שבו התבקשו להחליט בעניין ירידה בתפוקות של צוות בחברה לחלפי מכוניות בגלל עובד מבוגר ולא יעיל. החוקרים תפעלו לכידות על ידי מתן תגים עם שם לקבוצה וקיום דיון על נקודות הדמיון בין חברי הקבוצה, או העדר תגים ודיון. החוקרים תפעלו גם את רמץ הלחץ - לחלקם נאמר שהדיון יצולם ויוקרן באוניברסיטה ובחברות כדי ללמוד על תקוד קבוצתי נמוך, או שהדיון תואר כחלק מפיילוט לא מצולם.
תפקוד הקבוצה נמדד על ידי איכות הפתרון.
בתנאי האיום הנמוך, קבוצות מלוכדות יותר הגיעו להחלטות איכותיות יותר מקבוצות על לכידות נמוכה, ולהיפך - בתנאי איום, קבוצות עם לכידות נמוכה קיבלו החלטות יותר טובות.
בניסוי נוסף, החוקרים הוסיפו תנאי נוסף - איום גבוה עם הסחה (מוזיקת רקע בעוצמה בינונית-חזקה) - ש"סיפק תירוץ" להגעה לפתרון באיכות נמוכה.
החוקרים ראו כי הוספת ההסחה שיפרה את איכות ההחלטות של הקבוצה - מרגע שניתן לקבוצה באיום הגבוה "תירוץ" להורדת הלחץ מהקבוצה ולתפוס אותה בצורה יותר חיובית (אנחנו לא כאלה גרועים, המוזיקה הזו ממש חופרת), איכות ההחלטות השתפרה.
-
אירועים פוליטיים עכשווים, כמו מלחמת רוסיה-אוקראינה ואילו הכניסה הקרקעית לעזה מיוחסות לעיתים לחשיבה קבוצתית. ↩︎