203 lines
12 KiB
Markdown
203 lines
12 KiB
Markdown
title: קיום האל?
|
||
|
||
!!! success "ר' גם - [ראיות לקיום האל (מבוא לפילוסופיה של הדת)](/פילוסופיה/דת/ראיות)"
|
||
|
||
|
||
התחלנו ב[טיעון טלאולוגי]() לקיום האל - *היקום קיים מסיבה מסוימת*. אנחנו נמשיך את קו הטיעון של הוכחת קיום האל (או אי קיום האל), העצם המיוחד הזה, באותות ובמופתים כמבוא לתכסיסי המטאפיזיקה.
|
||
|
||
## טיעונים קוסמולוגיים
|
||
|
||
!!! info ""
|
||
**טיעון קוסמולוגי** תופס עובדה קונטינגנטית לגבי העולם, ומסיק ממנה על קיום יש בעל יקום כלשהו, שמזוהה עם אלוהים.
|
||
|
||
יש *המון* טיעונים קוסמולוגיים.
|
||
|
||
### חמשת הדרכים של אקווינס
|
||
|
||
המפורסם שבהם הוא [תומס אקווינס](/פילוסופיה/דת/אקווינוס), שהגה את [חמשת הדרכים להוכחת קיום האל](/פילוסופיה/דת/תומאס_אקווינס_-_חמשת_הדרכים_(בעיקר_שלושת_הדרכים_הראשונות).pdf). אקווינס עצמו הכין את הטיעונים כדי לסבר את האוזן של תיאולוגים מתחילים, ולא כהוכחות מוחצות, ולכן נוטים לטנף על הטיעונים (ועליו) אולי שלא בצדק.
|
||
|
||
|
||
#### טיעון מהמניע הראשון
|
||
|
||
!!! warning ""
|
||
1. אם משהו X זז, הרי שלפני שהוא זז היה משהו Y שהזיז את X.
|
||
2. אם Y הזיז את X, אז בעבר X היה נייח וY זז.
|
||
3. שום דבר לא יכול להיות נייח וזז באותו הזמן <u>ובאותו האופן</u>[^1].
|
||
4. לכן, אם Y הזיז את X אז Y שונה מX, וגם X היה נייח וY זז בעבר.
|
||
5. לא תיתכן סדרה אינסופית של מניעים.
|
||
6. לכן, היה מניע ראשון (כלומר, מניע ולא מונע).
|
||
7. כל מה שהוא מניע ראשון הוא אלוהים.
|
||
8. לכן, אלוהים קיים.
|
||
|
||
ףףףףףףףףףףף. מאיפה הגיע 7. ? למה שהמניע הלא מונע לא יהיה הבננה הנצחית? מה בין זה לקיומו של יש כל-יכול, כל-יודע, טוב באופן מושלם?
|
||
|
||
חולשה נוספת היא שטיעונים קוסמולוגיים נעזרים בעובדות קונטינגנטיות כדי להסיק את קיומו של משהו הכרחי (אלוהים).
|
||
|
||
אפשר לחשוב גם על דברים מונעים בפני עצמם (1.). כמו כן, אם (1.) אמיתי, הוא חייב להיות אמת אמפירית - ולא אמת הכרחית.
|
||
|
||
אבל הבעיה הכי גדולה היא ביחס בין (4.) ל(5.). נבחן את הטיעון.
|
||
|
||
1. יש לי משהו X.
|
||
2. משהו Y הזיז אותו.
|
||
3. יש לי משהו Y.
|
||
4. משהו Y' הזיז אותו.
|
||
5. X שונה מY.
|
||
6. Y שונה מY'.
|
||
|
||
וככה הלאה וככה הלאה וככה הלאה - הגענו ל***סדרה אינסופית של מניעים*, בדיוק מה ש (5.) שולל.**
|
||
|
||
יש כאן סתירה - ומסתירה אפשר להסיק הכל![^2]
|
||
|
||
ארבעת הדרכים הנותרות בעייתיות מסיבות דומות - קשרים לוגיים מפוקפקים, הנחות שנויות במחלוקת, והישענות על עובדות אמפיריות קונטינגנטיות.
|
||
|
||
## טיעונים אונטולוגיים
|
||
|
||
!!! info ""
|
||
**טיעון אונטולוגי** הוא טיעון שתופס עובדה מהותית או הכרחית של אלוהים ומהיותה הכרחית מנסה להוכיח את קיומו.
|
||
|
||
### הטיעון של דקארט ואנסלם
|
||
|
||
הדוגמא הקלאסית היא **הראייה האונטולוגית** של [אנסלם](/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם), שאימץ ופיתח [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט).
|
||
|
||
בגדול, הוא אומר - *כשאני חושב על אלוהים, אני חושב על יש **בעל כל השלמויות**. ולמרות שאני לא יכול למנות את כל השלמויות, אני עדיין חושב עליו כיש בעל כל השלמויות.* וזה בהכרח מספיק כדי שאני אסיק מכך שאני מבחין בכך שקיום היא בעצמה שלמות של היש הראשון הזה, יש את השלמות של קיום - ולכן שהוא קיים.
|
||
|
||
|
||
כלומר, דקארט ואנסלם חושבים על המושג **אלוהים** כ**בעל כל השלמויות**.
|
||
|
||
#### הגרסא המבולגנת
|
||
|
||
1. מושג האלוהים הוא היש בעל כל השלמויות.
|
||
2. לכן, האלוהים הוא היש בעל כל השלמויות.
|
||
3. קיום הוא שלמות.
|
||
4. ולכן, אלוהים הוא יש קיים.
|
||
5. לכן, אלוהים קיים.
|
||
|
||
אבל, (1.) היא הגדרה שרירותית. נראה בגרסא המסודרת.
|
||
|
||
#### הגרסא המסודרת
|
||
1. נניח שאלוהים הוא `G`, ושלמות היא `P`, ודבר כלשהו הוא `x`.
|
||
2. **עיקרון האפיון** - אם y מאפיין כx כך ש `x...` אזי `y...`.
|
||
|
||
```
|
||
## ישנו X
|
||
1. Ex
|
||
## ישנה תכונה מושלמת P
|
||
2. Px
|
||
## ישנו X המקיים את תכונה P באופן מושלם
|
||
3. P2x
|
||
## עיקרון האפיון
|
||
4. G = Ex ∧ P1xn ∧ P2xn...
|
||
5. Eg ∧ P1gn ∧ P2gn ...
|
||
6. Eg
|
||
```
|
||
|
||
|
||
הבעיה היא **שעיקרון האפיון שקרי**. זה שאני מאפיין משהו כמשהו אחר לא מעיד על זה שאף אחד מהם קיים (מפלצת ספגטי מעופפת).
|
||
|
||
1. נאפיין את יוסי כX כך שX=X וגם (`∧`) לאורי בק יש 84 טריליון דולר במקלט מס באיי הבתולה.
|
||
2. לכן, יוסי = יוסי וגם לאורי בק יש 84 טריליון דולר במקלט מס באיי הבתולה.
|
||
3. לכן, לאורי בק יש 84 טריליון דולר במקלט מס באיי הבתולה.
|
||
|
||
|
||
<small>איי הבתולה. מקלט המס של אורי בק?</small>
|
||
|
||
המהלך הזה תקף לגמרי לוגית, אבל לאורי בק עדיין אין 84 טריליון דולר במקלט מס באיי הבתולה.
|
||
|
||
1. נאפיין את חדי כ-X כך שX חד קרן קיים.
|
||
2. לכן, חדי הוא חד קרן קיים.
|
||
3. לכן, קיים חד קרן.
|
||
|
||
|
||
<small>חדי חד הקרן הקיים. האמנם?</small>
|
||
|
||
|
||
|
||
למרבה המזל, אפשר לתקן את עיקרון האפיון.
|
||
|
||
!!! info ""
|
||
**עיקרון האפיון\***: אם Y מאפיין את X כך ש(X...) אזי (Y...) **אם ורק אם** קיים X כך ש(X...)
|
||
|
||
אם נשתמש בעקרון האפיון *הזה*, אז הנחה (3.) נופלת - ` G = Ex ∧ P1xn ∧ P2xn...` מתקיים *רק אם אכן קיים יש בעל כל השלמויות*.
|
||
|
||
#### הטיעון של Hartshorne
|
||
|
||
הטיעון של הארטשורן הולך ככה:
|
||
|
||
נגדיר Px כX מושלם. נשתמש במערכת הלוגית S5.
|
||
|
||
!!! info "המערכת הלוגית S5"
|
||
נניח ואני גר בעולם מסוים - העולם הממשי. העולם הזה מסתכל על *כל* העולמות האפשריים. לכן הוא מסתכל גם על עצמו. נניח בעולם אפשרי אחר, W, מתקיים P, הרי שP אפשרי - העולם שלנו ***יכל* להיות** W, עם P. (למשל: אם אפשרי שיש עולם שכל-כולו רק בננה נצחית B - אין בכך סתירה - הרי שהעולם שלנו צופה על עולם הבננה הנצחית B, ובאותה מידה העולם הממשי יכל להיות B).
|
||
|
||
באותה מידה, אם נגיד שמשהו P קיים **בכל העולמות האפשריים** (למשל: כל דבר זהה לעצמו), הרי שP הוא **הכרחי**.
|
||
|
||
תחת S5 מסמנים **אפשרות** בסימן ◇, ו**הכרח** בסימן □.
|
||
|
||
```
|
||
1. ◇∃xPx Pr.
|
||
2. □(∃xPx → □∃xPx) Pr.
|
||
3. ◇∃xPx → ◇□∃xPx (2.), →
|
||
4. ◇□∃xPx (2.), (1.), →
|
||
5. ∃xPx (4.), →
|
||
```
|
||
|
||
|
||
ההיקש הלוגי ללא רבב - אז אם נרצה להפיל את הטיעון, עלינו לדחות את (1.) ו\או את (2.).
|
||
|
||
הרטשורן מתיימר להוכיח את הנחה (2).
|
||
|
||
```
|
||
1. Px = □(∃x ∧ P1x ∧ P2x ...)
|
||
### Characterization* principle
|
||
# Let god = x so that Px
|
||
2. Pg ↔ ∃xPx
|
||
3. Pg → □(∃g ∧ P1g ∧ P2g ...)
|
||
4. □ □(∃g ∧ P1g ∧ P2g)
|
||
5. □Pg
|
||
6. ∃xPx → □∃xPx (3.), (4.), (5.)
|
||
```
|
||
|
||
המסקנה היא שאם יש ישות מושלמת, אז **יש בהכרח** ישות מושלמת.
|
||
הגענו אליה בשתי הגדרות בלבד, ואמיתות לוגיות הנובעות מהן. לא נדרשנו להנחות - ו**אם אנחנו יכולים להגיע לאמת לוגית בלי הנחות, הרי שהיא נכונה *בהכרח***.
|
||
|
||
כלומר, *אם יש בעיה בטיעון*, היא חייבת להיות בהנחה (1.) - אולי *לא* אפשרי שתהיה ישות מושלמת?
|
||
|
||
האם אפשר לפקפק בהנחה (1.)?
|
||
|
||
הגענו להגדרה הזו, ששקולה לוגית:
|
||
```
|
||
◇∃xPx ↔ ∃xPx
|
||
```
|
||
|
||
כלומר, אלוהים *אמיתי* או *שקרי* **בהכרח**.
|
||
|
||
### הטיעון של גדל
|
||
|
||
הטיעון האונטולוגי של גדל מתבסס, מצד אחד, על ההנחה האנסלמית-קרטזיאנית ששלמות היא תכונה חיובית - כלומר, חושך (שלילי) הוא היעדר של אור (חיובי) , רוע (שלילי) הוא היעדר של טוב (חיובי) וכדומה, ומגדיר כמותם את אלוהים כיש שנושא בכל התכונות החיוביות האלה; ומצד שני, על ההנחה של הארטשורן לפיה הכרחי שאם אלוהים קיים, אלוהים קיים *בהכרח*. ובלוגית:
|
||
|
||
```
|
||
1. Gx = God
|
||
2. God has all positive properties - ∧i∈I Pix (for every positive property i (Pi) in group of all positive properties I god has property i - PiX)
|
||
```
|
||
|
||
גדל קובע, כמו הארטשורן, ש
|
||
```
|
||
□(∃xGx -> □∃xGx)
|
||
```
|
||
|
||
כלומר, שאם ישנו אלוהים, הוא ישנו בהכרח - וזה הכרחי. וכמו שראינו קודם לכן, אם אלוהים אפשרי (`◇∃xGx`) אז הוא ישנו, לפי הארטשורן. לכן, גדל מנסה להוכיח שאלוהים אפשרי, בדרך הבאה:
|
||
|
||
1. נניח וכל התכונות החיוביות הן תכונת-על כזו. תכונות כמו X=X הן תכונות חיוביות, ותכונות כמו X≠X הן שליליות (כי הן שוללות תכונה חיובית, ולא מבססות תכונה בעצמן).
|
||
2. תכונת-העל שלנו חיובית, ולכן אינה גוררת תכונות כמו X≠X, בהיותן שלילית. X≠X זו כמובן סתירה, ולכן תכונת-העל שלנו עקבית - אינה מכילה סתירות - משום שהיא לעולם לא תגרור תכונות כאלה. כל התכונות בתכונת-העל קשורות ביניהן בגרירה (למשל: כל יודע -> יודע X). ומשום שהיא מכילה את כל התכונות ואינה כוללת סתירה, ישנה **אפשרות** שאלוהים - היש עם כל התכונות החיוביות - קיים (כי אין מה שיסתור אותו).
|
||
|
||
אולם, ישנן בעיות בטיעון של גדל - למעשה, הוא *מניח* שתכונת-העל היא עקבית (נטולת סתירות) כי היא רק חיובית, אבל זה ממש לא המצב. חשבו למשל על מצב שבו ביססנו שמשהו שווה גם 4 וגם 9:
|
||
|
||
- אם נגדיר אותו כשלילי (4 הוא לא 9, ו9 הוא לא 4), אז כל התכונות החיוביות לא גוררות זו את זו (כי הנה, אני שווה ל4, אבל זה *לא* אומר שאני שווה ל9)
|
||
- אם נגדיר אותו כחיובי, ביססנו שX≠X - סתירה! תכונת העל שלנו לא עקבית.
|
||
|
||
למעשה, זו הנחת המבוקש - והטיעון נופל.
|
||
|
||
|
||
|
||
[^1]: למשל, במערכת קואורדינטות מסוימת. זה כדי למנוע פלפולים מתחכמים בסגנון *אבל כדור הארץ זז*, אני חושב.
|
||
[^2]: ר' גם - [חוק הסתירה האריסטותלי](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#חוק-הסתירה)
|