9.3 KiB
title
| title |
|---|
| התיאוריה של יחסי הורה-תינוק |
!!! info "טקסטים" תרגול, Winnicott - Playing and Reality
ויניקוט ראה את עצמו כממשיך דרכו של קליין ופרויד, אבל בניגוד אליהם התייחס לחוויה הסובייקטיבית של התינוק. כמו קליין, הוא התמקד בחודשי החיים הראשונים, והתבסס על תצפיות - ויניקוט היה רופא.
ויניקוט קובע שבהתחלה, האם והתינוק מהווים יחידה אחת - אין אם בלי תינוק ואין תינוק בלי אם.
האגו של התינוק בשלב הראשוני הזה לא אחיד והחוויות שלו לא רציפות - הארגון נופל על האם. האם מחזיקה את האגו של התינוק ומקנה לו כוח ויציבות. המיזוג הזה חיוני בשלבי ההתפתחות הראשונים.
!!! is-info "הגדרה" החזקה היא סיפוק צרכיו הבסיסיים של התינוק - פיזיים ורגשיים, לרבות:
- מענה על צרכים פיזיולוגים
אוכל, שתייה, וכדומה
- מהימנות
ה*תחושה* של התינוק שמטפלים בו באופן עקבי - תמיד מגיע אוכל כשאני רעב, וכדומה. יש כאן שונות בינאישית לכל תינוק - תינוק מפוחד יותר יצטרך יותר חיבוקים, וכדומה.
- גינון מפני פגיעה
- טיפול רציף בתינוק ביום ובלילה
- צרכים ייחודים נוספים לכל תינוק
Primary Maternal Preoccupation
הPMP (העיסוק האימהי הראשוני) הוא חלק מההחזקה - מצב פסיכולוגי שמתחיל בהיריון.
האם מתחילה להתמקד בשינויים המתרחשים בתוכה - תהליך אינטואיטיבי וביולוגי, שבו מתרחשת נסיגה מהסובייקטיביות של האם והתכווננות לצרכי התינוק. האם מסיטה חלק מתחושת העצמי שלה לתינוק הצומח בתוכה.
לאחר הלידה, האם חשה אינטואיטיבית את צרכי התינוק, ומעצבת את העולם כדי למלא את רצונותיו - מצב שויניקוט מתאר כאי שפיות זמנית.
התינוק, מצידו, אינו חש צורך, וחש אומניפוטנטיות סובייקטיבית (כל-יכולות פרטנית) - משאלתו של התינוק גורמת להתרחשות הדברים (אני רעב, והאוכל מגיע).
!!! warning "ואיפה אבא?" ויניקוט סבר שתפקיד האב הוא להחזיק את האמא - לספק את צרכי האם כדי שהאם תוכל לספק את צרכי התינוק.
הכוונה, שוב, היא ל**אם במובן הסמלי** - *תפקיד* האם, בלי קשר למין המטפל *בפועל*; גם אב יכול למלא את תפקיד האם.
אם טובה דיה
מושג האם טובה דיה (Good Enough Mother) מתאר את המצב שאחרי אי השפיות הזמנית - האם צריכה לחזור לדאוג לצרכים הפרטניים שלה בשלב מסוים, וצרכי התינוק כבר לא יסופקו מיידית.
כשלונות אמהיים יוצרים שלבים של תגובה לפגיעה, ותגובות אלו מפריעות ליכולת של התינוק 'להמשיך להיות’ (going on being). גודש יתר של תגובה כזו אינו מעורר תסכול אלא איום בהכחדה [...] הארגון הראשון של האני נובע מתוך חוויות איומים בהכחדה שאינם מובילים להכחדה, ושמהם יש שוב ושוב החלמה. מתוך חוויות כאלה, ביטחון בהחלמה מתחיל להיות משהו המוביל ל'אני' וליכולת של ה'אני' להתמודד עם תסכול
מושקעות אמהית ראשונית, ויניקוט
בכל פעם שהאם פחות תגובתית, התינוק חווה חווית כליון. אלא שלאט ובהדרגה הוא מחלים מדרגות הולכות ועולות של ניתוק, וכך נוצרת חוויה עצמית - אובדן האומניפוטנטיות, מודעות למציאות החיצונית, ומודעות לנפרדות האם. הניתוק הוא מעין לידה פסיכולוגית של התינוק.
!!! warning "ואם הטיפול מושלם?" אם האם לא מתנתקת והתינוק לא חווה תסכול, נוצרת תלות מוגזמת בין האם לתינוק - אין התפתחות פסיכולוגית נפרדת עד הסוף, ויכולה להיווצר חוויה של חודרנות, או חוויה של דחייה חזקה של האם. באופן מוזר, גם הזנחה יכולה להוביל לתוצאות כאלה - האם נדחית כדמות לא מהימנה, והחודרנות היא של הצרכים מן החוץ, שלא מקבלים מענה.
שיקוף
האם משקפת לתינוק את עצמו - הוא רואה בהבעות ובתגובות האם את חוויותיו בצורה מאורגנת. כך התינוק יכול לארגן את חוויותיו. התינוק מתקיים כצופה בעולם, היכול להיות נתפס על ידי האחרים - כשאני מתסכל אני נראה משמע אני קיים - התינוק צופה החוצה, רואה את ההשלכה שלו בעולם - בפרצופים של ההורים - ואלו מאשררים לו שהוא קיים.
היות או חודרנות
ויניקוט סבור שהתינוק יכול להיות שרוי בשני מצבים תחושתיים - היות או חודרנות -
-
היות (Being) - כאשר הטיפול נאות, התינוק פשוט "ישנו". החזקה של אם טובה דיה דרושה לכינון המצב הזה, שממנו מתפתח עצמי אמיתי.
-
חודרנות (Ιmpingement) - כאשר הטיפול לא מאוזן - הזנחה או מושלמות - התינוק חווה חודרנות: הוא לא יכול להתנהל כפי שמתאים לו, ונאלץ רק להגיב לסביבה. ממצב של חודרנות מתפתח עצמי כוזב.
!!! success "ראו גם" סרטון - אמא שרה לתינוקת והיא בוכה
זה נורא חמוד, אבל האמא לא ממש מותאמת לתינוקת - היא בוכה (אם כי לא באו-וואה גדול) והאם ממשיכה בשלה.
עצמי כוזב כמנגנון הגנה
תמיד תהיה מידה מסוימת של חודרנות דרך התסכולים והאיומים בהכחדה, וכך תמיד תתפתח מידה מסוימת של עצמי כוזב.
זה לא בהכרח דבר רע - מידה מסוימת של עצמי כוזב היא תגובה מותאמת להתנהגות חברתית מקובלת, כמו נימוס או התאמה לנורמות.
אבל במצב קיצון, העצמי הכוזב יסתיר לחלוטין את העצמי האמיתי (כמו תסמונת המתחזה - כולם חושבים שאתה מעולה אבל אתה חושב שלא).
| סבבה | לא סבבה |
|---|---|
| PMP | טיפול לא נאות |
| Good Enough Mother | יותר Reacting, פחות Βeing |
| יותר Being, פחות Reacting | עצמי כוזב |
| מימוש פוטנציאל מולד, התפתחות עצמי אמיתי |
!!! is-info "דוגמה"
חשבו על תינוק כאפונים בתרמיל - עצמי אמיתי (אפונים) ועצמי כוזב (תרמיל). במצב תקין, רוב המשאבים ילכו לאפונים, ובמצב לא תקין - לתרמיל.
תהיו אפונים, לא תרמילים
כשהעצמי הכוזב הוא הדומיננטי, נוצרים מצבים פתולוגיים -
- מערכות יחסים מבוססות זיוף
- היצמדות מוגזמת לחוקים ולכללים
- דימיון מופרז לאם
- חוויה נטולת ספונטניות
- חיקוי של הסביבה
- ניתוק מן העצמי האמיתי
רק העצמי האמיתי, מדגיש ויניקוט, יכול להיות יצירתי ולהרגיש "נכון", בעוד שעצמי כוזב דומיננטי מוביל לתחושת ריקנות.
בפסיכותרפיה, תפקיד המטפל לשקף למטופל את קיומו, כך שהמטופל ימצא את העצמי האמיתי שלו. בתחילת הטיפול, ניתן רק לדבר עם העצמי הכוזב על העצמי האמיתי. כאשר העצמי האמיתי מתחיל להתגלות, תהיה רגרסיה לתלות קשה, כאשר המטפל ממלא פונקציית ההחזקה עבור המטופל. טיפול כחוויה מתקנת של החזקה על ידי "מטפל טוב דיו" - אנשים שמחוברים לעצמי האמיתי שלהם.