study/פסיכולוגיה/תודעה/index.md

title: תודעה ופסיכופתלוגיה

!!! info "מודל, סילבוס"

SSRI משפרים תסמיני דיכאון Silva & Hanwella, 2012. האם זה מספיק כדי להסיק כי רמות הסרוטונין גורמות (סיבה) לדיכאון (תוצאה?)

על פניו, נראה שכן. אבל יש ממצאים שמעידים הפוך - שדיכאון משנה את רמות הסרוטונין במוח Karlsson et al, 2010. אז, מי גורם למי? דיכאון לרמות סרוטונין נמוכות או רמות סרוטונין נמוכות לדיכאון? מוח מוביל לתודעה, או תודעה מובילה למוח? זוהי בעיית הגוף-נפש הפילוסופית המפורסמת¹ , ועדיין אין לנו תשובה חותכת² .

למרות שאין לנו תשובה חותכת, אנחנו לומדים על כל מיני נקודות במעגל שאפשר להתערב. למשל, בעיצומו של התקף פאניקה, התערבות פסיכולוגית מאוד עוזרת.

כל מה שיש לנו היא התאמה³ - שיכולה להעיד על -

• א' גורם לב'
• • ב' גורם לא'
• א' וב' משפיעית הדדית
• קשר מזויף ולא סיבתי (שניהם נובעים מג')
• א' וב' הם אותו הדבר (ואז אין סיבתיות)

אז מה קורה במצב של דיכאון? יש "נפש" שהיא בדיכאון? זה מצב פיזי שמתבטא ב"נפש"? יש בכלל הבדל בין השניים? אם כן למה זה מרגיש אחרת?

מחקרים מראים שיש יעילות בהתערבות פסיכולוגית וגם בהתערבות פיזית. לכאורה, אם נתערב גם בגוף וגם בנפש תהיה יעילות כפולה ומכופלת. נכון? מחקרים מעידים שלאו דווקא; לרוב לא נמצא אפקט תוספתי (אדיטיבי)⁴ .

!!! warning "הפואנטה של כל התחום היא שלא ניתן לצמצם את ההפרעות האלה לגורם גופני מובהק. אם היה גורם כזה לדיכאון, למשל (אם בבלוטת הX קורה Y, יש דיכאון)) - זו לא הייתה הפרעה נפשית; תחום הפסיכופתולוגיה כולו, בהגדרה, לא יכול להסביר את הבעיות רק כגורם גופני."

כבר כמה עשרות שנים יש תחושה שעוד רגע נבין את המוח לגמרי, עד הסוף, ונוכל לפתור את כל הבעיות בפתרונות פיזיים. ראש הNIMH לשעבר, Thomas Insel, הצהיר לפני כמה שנים שעל אף שבתקופת כהונתו ובכלל בעשרות השנים האחרונות הושקעו מיליארדי דולרים במחקר בסיסי בתחום מדעי המוח והגנטיקה, עדיין לא מצאנו פתרונות של ממש לחולים בהפרעות נפשיות⁵ .

לרוב מתקבלים אפקטים קטנים, שמראים הבדל מסוים בין קבוצה של אנשים עם הפרעה לקבוצה של אנישים ללא ההפרעה, וזה מתפרש כחריג. אך זה גם יכול להיות תצואה אפיפנומנלית של קיומה של ההפרעה (ובכל מקרה גודל האפקט איננו משמעותי מבחינה קלינית-אבחונית.)

מהי תודעה?

קשה מאוד להגדיר תודעה, ויש כמה דרכים לתקוף את זה:

1. סובייקטיביות - החוויה הפרטנית של כל אדם
2. דיווח - כל דבר שאנחנו מסוגלים לדווח עליו. זו הגדרה יחסית מחמירה
3. זמינות - כל דבר שאנחנו יכולים לחשוב עליו. זו הגדרה מקלה יותר מדיווח.
4. תגובה - אם אנו יכולים להגיב על משהו, הרי שהוא מודע. זו גם הגדרה מחמירה.
5. קשב - דבר שאנו מפנים אליו תשומת לב. יש כאלו שאומרים שזה אותו הדבר כמו תודעה, ואחרים שלא - הויכוח מתמשך.
6. כוונה - משהו שאנו עושים במתכוון
7. ערות - כל מה שלא מתרחש בשינה. הגדרה שלויה במחלוקת

הבעייה הקשה של התודעה

David Chalmers, 1995 טבע את הבעיה הקשה של התודעה⁶ -

Consciousness poses the most baffling problems in the science of the mind. There is nothing that we know more intimately than conscious experience, but there is nothing that is harder to explain.

צ'אלמרס מחלק את הבעיות התודעתיות לבעיות "קלות" - כמו הפניית קשב, קליטת, עיבוד ואיחוי מידע, שליטה בהתנהגות, הבדלים בין ערות לשינה, דיווח על מצבי תודעה מיוחדים - שנוכל להבין יום אחד איך ולמה זה קורה בהינתן מספיק מחקר (לא שזה כזה קל).

הבעיה הקשה היא איך יכול להיות שיש בכלל חויה פנימית? איך יכול להיות שמשהו מוחי גורם למשהו לא מוחי, הוא התודעה? איך ייתכן שחומר פיזי יוצר משהו נפשי?

!!! info "דוגמה"

יש לנו, למשל, חוויה של **ראייה** - האור פוגע ברשתית, ומתקבל איזשהו צבע, ואנחנו אומרים אותו. אבל, *אין* לנו חוויה של, למשל, *הפריה*. למה, למרות ששניהם תהליכים נוירונליים פיזיים, לאחד יש "חוויה", ולשני לא? מה מבדיל ביניהם?

אנחנו יודעים אפילו לעצור חוויה בהינתן תהליך פיזי - אם אנחנו נוטלים כדור נגד כאבים, התהליך הפיזי נמשך והחוויה הפרטנית⁷ (אוף, אאוי, כואב לי) נעלמת!

איך נגדיר תודעה?

נסו לדמיין מה זה להיות עטלף (Nagel, 1974). זה כנראה יהיה ממש קשה - עטלפים עובדים ממש אחרת: יש להם מערכת איכון באמצעות הד, כי הם מייצרים גלים על-קוליים וקולטים את חזרתם מהסביבה. אנחנו לא מסוגלים לדמיין את זה. אבל כנראה שיש כזה דבר להיות עטלף. וחתול. וכלב. ועובר (ממתי? כולם עדיין רבים על זה).

נייגל מגדיר לבסוף תודעה כמשהו שהוא כמו להיות אותו אורגניזם - הגדרה מעגלית מעצבנת כזו. אבל זה כן עוזר לנו להתווכח - אין כזה דבר לדמיין להיות אבן, או להיות כמו אבן.

תודעה במחקר

חקר התודעה התחיל עוד מימיי הפילוסופיה, ונכנס לעולם הפסיכולוגיה עם ויליאם ג'יימס. עם עליית הביהוויריזם, פחת העניין בחקר התודעה, אך העניין חזר לתודעה עם המהפכה הקוגניטיבית בשנות ה70, והתפתחויות טכנולוגיות בשנות ה90 ואילך, כמו הfMRI.

!!! 'warning' "תיאור מקרה"

א', 21, חווה התקף פסיכוטי ראשון בחייו. הוא משוכנע כי כל האנשים שהוא רואה ברחוב עסוקים בו ומרכלים עליו. לאחר מספר חודשים של טיפול תרופתי אנטי-פסיכותי א. כבר מבין כי זוהי מחשבת-שווא שאיננה סבירה, אך הוא עדיין לא חש בנוח בסביבתם של אנשים, אם כי קשה לו להסביר מדוע.

---

1. והבלתי נסבלת. ↩︎

2. ר' גם Embodied Cognition (בודהיזם). ↩︎

3. ר' גם בעיית הסיבתיות. ↩︎

4. למעט במקרי דיכאון מאוד חמורים, וגם אז לא תמיד. ↩︎

5. תומס בעצמו הודה אחר כך שהמחקר לא עזר "אפילו לחולה אחד". ↩︎

6. צ'אלמרס החביב טוען שלא גילה שום דבר, אלא רק לקח את בעיית הגוף-נפש הקלאסית ונתן לה שם קליט. ↩︎

7. הqualia ↩︎