44 lines
4.9 KiB
Markdown
44 lines
4.9 KiB
Markdown
---
|
||
title: גישות מרכזיות במחקר חשיבה וקבלת החלטות
|
||
description:
|
||
published: true
|
||
date: 2024-05-17T16:39:48.620Z
|
||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב
|
||
editor: markdown
|
||
dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
|
||
---
|
||
|
||
# התיאוריה של טברסקי וכהנמן
|
||
שניים מהחוקרים הכי מרכזיים בעולם קבלת ההחלטות ומייסדיו של התחום הלכה למעשה הם שני חוקרים ישראלים - [עמוס טברסקי](https://en.wikipedia.org/wiki/Amos_Tversky) ו[דניאל כהנמן](https://en.wikipedia.org/wiki/Daniel_Kahneman).
|
||
|
||
> [ר' גם - חשיבה וקבלת החלטות (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-וקבלת-החלטות)
|
||
{.success}
|
||
|
||
התיאוריה המרכזית של טברסקי וכהנמן (1974) עוסקת בהיוריסטיקות והטיות בשיפוט. התיאוריה התמקדה בהבנת האופן שבו אנשים מבצעים שיפוטים, ע"י זיהוי הטיות קוגניטיביות או זיהוי השיטתיות שבה אנשים טועים בעת מתן שיפוט סובייקטיבי.
|
||
|
||
כהנמן וטברסקי נקטו בגישה אנלוגית למחקר על אשליות תפיסתיות[^1] כדרך ללמוד על [המערכת התפיסתית](/פסיכולוגיה/תפיסה).
|
||
|
||
|
||
נתייחס לניסוי הבא של טברסקי וכהנמן (1974), שהוצע כביססו אמפריי לשימוש ב*היוריסטיקת העוגן* כמנגנון פסיכלולוגי המאפשר לאנשים לתת אומדנים מספריים.
|
||
|
||
על פי טברסקי וכהנמן, כאשר אנשים צריכים לתת הערכות מספריות, הם מתחילים מערך כלשהו המהוהה עוגן, ולא מתקנים מספיק את ההערכות שלהם.
|
||
|
||
|
||
> באחד הניסויים, חולקו הנבדקים לשתי קבוצות, ושאלו אותן - מה אחוז המדינות האפריקאיות באו"ם? לקבוצה אחת הוגרל מספר (10) שנשאלו האם האחוז גבוה או נמוך ממנו, ולקבוצה השנייה הוגרל מספר אחר (65).
|
||
הקבוצה שקיבלה את הערך הנמוך שיערכה את אחוז המדינות האפריקאיות ב25%; הקבוצה שקיבלה את הערך הגבוה יותר שיערכה את האחוז כ45%.
|
||
לאף אחד מהמספרים אין שום קשר לאחוז האמיתי - וככה הניסוי מדגים כיצד הנבדקים התבססו על ערך אקראי בשיפוט שלהם.
|
||
|
||
מטרת הניסוי הייתה להדגים את השימוש בהיוריסטיקת העוגן. המטרה אינה הייתה ההטייה, אלא המנגנון שההטיה חושפת.
|
||
אם זאת, עם הזמן, המחקר השתנה ממחקר על הטיות כאמצעי, למחקר על הטיות כמטרה[^2].
|
||
|
||
|
||
# ביקורות
|
||
גיגרנזר ושותפיו (Gigerenzer et al, 1999) הדגישו את הגמישות של השיפוט האנושי כנגד ההטיות שזיהו טברסקי וכהנמן. הוא הדגים כיצד, כששואלים את השאלות בצורה קצת אחרת, חלק מההטיות נעלמות - משום שאנשים לא יודעים לחשוב בהסתברויות, אבל מצליחים באופן אחר (נניח, אחד מ10 לעומת 0.1). טברסקי וכהנמן טוענים כנגדו שאחוז ההטיות שנעלמו קטן מאוד, ושהם עצמם עמדו על הסוגיה הזו - הפולמוס ביניהם המשיך משם והלאה הרבה שנים, בשתי מחנות שונים[^3].
|
||
|
||
גיגרנזר ושותפיו הציעו את גישת הFast & Frugal, שמפרשנת את ההיוריסטיקות[^4] - קיצורי דרך - כאמצעיים גמישים לשיפוט - כלומר, השימוש בהם ממזער את העלות וממטב את הדיוק.
|
||
שתי הגישות ניסו לענות על השאלה - גיצד אנשים מצליחים לקבל החלטות מורכבות במצבים של אי ודאות כאשר הזמן לקבלת ההחלטה מוגבל, ובהינתן המגבלות הקוגניטיבות של אנשים?
|
||
|
||
[^1]: ולא במקרה - כהנמן הגיע מעולם התפיסה, ולכן התעניין באשליות - לא כשלעצמן, אלא בזכות מה שהן מלמדות אודות קבלת החלטות.
|
||
[^2]: לרוע המזל, חברות שיווק ומדיה חברתית מנצלות את ההבנה של המנגנונים האלה לצרכים שלהן.
|
||
[^3]: ולמרות זאת, יואלה מדגישה שהגישות די דומות בסופו של דבר - למרות הנטייה שלנו לצדד בחוקרים ישראלים.
|
||
[^4]: גיגרנזר ושותפיו לא השתמשו בשם *היוריסטיקות*, אבל הכוונה היא לאותו הדבר. |