360 lines
20 KiB
Markdown
360 lines
20 KiB
Markdown
---
|
||
title: מבוא
|
||
---
|
||
|
||
|
||
|
||
|
||
!!! info "חומר הקורס"
|
||
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=55261#section-1), [סילבוס](hhttps://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.gate?app=ann&step=6&rn_course_department=101&rn_course_degree_level=1&rn_course=98&rn_year=2025&rn_semester=1), [סילבוס (תרגולים)](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2846296), [מודל (ב)](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=57983), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=3002621), [סילבוס תרגולים(ב)](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2998132)
|
||
|
||
|
||
## תוכן העניינים
|
||
|
||
#### 1. [מבוא]()
|
||
|
||
#### 2. [התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד](פסיכואנליטית/.)
|
||
|
||
#### 3. [תיאוריות אגו](./האגו)
|
||
|
||
#### 4. [תיאוריית יחסי האובייקט של קליין](./קליין)
|
||
|
||
#### 5. [תיאוריית יחסי ההורה-תינוק של ויניקוט](./ויניקוט)
|
||
|
||
#### 6. [תיאוריית העצמי של קוהוט](./קוהוט)
|
||
|
||
#### 7. [גישות אמפיריות לתיאוריות יחסי אובייקט](./אמפיריות)
|
||
|
||
#### 8. [תיאוריית הפסיכואנליזה הבינאישית של סאליבן](./סאליבן)
|
||
|
||
#### 9. [גישות מודרניות לפסיכואנליזה בינאישית - המצב הבינאישי](./מודרניות)
|
||
|
||
#### 10. [פסיכואנליזה התייחסותית](./התייחסותית)
|
||
|
||
#### 11. [גישות הומניסטיות](./הומניסטיות)
|
||
|
||
!!! info ""
|
||
[מצגת](/פסיכולוגיה/אישיות/1.pdf), [טקסט (מבוא)](/פסיכולוגיה/אישיות/Crowne (2009).pdf)
|
||
|
||
|
||
את חקר האישיות התחיל ידידינו הטוב [סיגמונד פרויד](https://en.wikipedia.org/wiki/Sigmund_Freud), ומשם והלאה חקר האישיות התפצל לשתי סוגים של תיאוריות - תיאוריות **פסיכואנליטיות** ותיאוריות **הומניסטיות**. רובם המוחץ של החוקר היו קלינאים - שבמשך העבודה שלהם נתקלו במצוקות של המטופלים ופיתחו את התיאוריות במטרה לסייע להם. עד היום, התחום מאוד יישומי מסיבה זו.
|
||
|
||
|
||
התיאוריות מבקשות לתאר באופן שיטתי את אישיות האדם ואת המניעים להתנהגותו. חקר האישיות הוא סוג של רפלקציה - למה אנחנו מתנהגים כמו שאנחנו מתנהגים, ולמה אחרים מתנהגים כפי שהם מתנהגים?
|
||
|
||
כדי לענות על השאלות האלו, התיאוריות מתמקדמות בכמה מוקדים:
|
||
|
||
- **מוטיבציות** (מניעים) של רגשות, חשיבה ופעולות
|
||
|
||
נניח ואדם פתוח לחוויה; אדם אחד יכול להיות פתוח לחוויה מסיבה אחת, ואחד אחר יכול להיות פתוח בדיוק באותה המידה מסיבה אחרת לגמרי. אדם אחד יכול להיות ב[דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון) כי הוא חושש להיות לבד, ואחר מלחץ סביבתי - והדיכאון יהיה בדיוק אותו דיכאון![^1] ולמרות זאת, ההבנה של המניע קריטית
|
||
לטיפול.
|
||
|
||
- **המשכיות** \ חוסר המשכיות של אישיות ממצב ומצב ולאורך החיים.
|
||
|
||
עד כמה האישיות קבועה? האם היא נשארת איתנו לכל החיים, או שהיא משתנה בהתאם לנסיבות החיים? תיאוריות פסיכואנליטיות טוענות שאנחנו מעוצבים עד גילאי 6-7, ומשם והלאה אלו רק הרחבות ושכלולים - לעומת תיאוריות הומניסטיות שטוענות שהאישיות היא מטרה נעה, שמתשנה לכל אורך החיים.
|
||
|
||
- **התפתחות האישיות**
|
||
|
||
- בשלות, פעלתנות וייחודיות
|
||
|
||
- התמודדות עם [דחק](פסיכולוגיה/דחק)
|
||
|
||
## אבל רגע, מה זה?
|
||
|
||
יש מחלוקת די עזה על מה זה בכלל אישיות. כמה מההגדרות העיקריות -
|
||
|
||
!!! success ""
|
||
> Personality is that which permits a prediction of what a person will do in a given situation
|
||
>
|
||
> >[Cattell, 1950](https://psycnet.apa.org/record/2005-06609-000)
|
||
|
||
קאטל היה פרגמטי, והיה מוטרד בעיקר בלנבא התנהגות. מה זה כל העסק הזה עם ציפור הנפש שלו? לא הפריע לו בכלל.
|
||
!!! success ""
|
||
> …is simply a device for representing a functionally unified system of responses
|
||
>
|
||
> > [Skinner, 1953](https://psycnet.apa.org/record/2005-06609-000)
|
||
|
||
סקינר, ביהוויוריסט,
|
||
|
||
!!! success ""
|
||
> Personality is the dynamic organization within the individual of those psychophysical systems that determine his characteristic behavior and thought
|
||
>
|
||
>> [Allport, 1961](https://psycnet.apa.org/record/1962-04728-000)
|
||
|
||
אלפורט גורר פנימה גם את המחשבות, בפעם הראשונה.
|
||
|
||
!!! success ""
|
||
> Personality refers to those characteristics of the person that account for consistent patterns of feeling, thinking, and behaving
|
||
>
|
||
>> [Pervin, Cervone, & John, 2005](https://books.google.co.il/books/about/Personality.html?id=_yIRAQAAIAAJ&redir_esc=y)
|
||
|
||
זו הגדרה מודרנית - אישיות היא **דפוסים**, ולא מתמצת בהתנהגות.
|
||
|
||
!!! success ""
|
||
> In psychoanalytic theory, personality is defied as a configuration of traits, but…. \[it] often stands as the organization on inner conflicts rather than their resolution
|
||
>
|
||
>> Gay, 1988
|
||
|
||
זו הגדרה פסיכואנליטית - אישיות היא האופן שבו אדם מתמודד עם העימותים הפנימיים שלו.
|
||
|
||
!!! success ""
|
||
> …is the study of phenomena that occur in <u>interpersonal situations</u>, in configurations made up of two or more people all but one of whom may be more or less completely illusory
|
||
>
|
||
>> Sullivan, 1963, 1988
|
||
|
||
סאליבן אומר ש[האישיות היא עניין של הקשר](/פסיכולוגיה/חברתית#כוח-המצב-situationism) - אוסף של דפוסים שקשור בהתנהגות בינאישית. הקושי בהבנת האישיות, הוא אומר, נובעת מחוסר ההתאמה בין המצב הניסויי לאישיות - אי אפשר לשים אדם במעבדה ולגלות על האישיות שלו, שקשורה כל כך בהקשר הבינאישי: האנשים, השפה, והסביבה.
|
||
|
||
## תיאוריות מדעיות של אישיות
|
||
|
||
[סוקראטס, אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון), [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) ופילוסופים רבים אחרים עסקו באישיות בניסיונם להבין את טבע האדם.
|
||
|
||
תיאוריות מודרניות בוחנים את האישיות מנקודת מבט מדעית ופסיכולוגית.
|
||
|
||
אנחנו חושבים על אישיות באופן אינטואיטיבי משום שאחת ממטרותיו העיקריות של המוח היא **ניבוי** - הניסיון להבין מה יקרה בעתיד. מסיבה זו, למשל, אנשים נוטים להעדיף מידע שמאשש את התפיסה שלהם ([הטיית האישוש](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי#השפעת-ידע-עצמי-על-קוגניציה)), מתוך צורך הישרדותי לנבא את העתיד[^2].
|
||
|
||
למשל, אנשים עם ערך עצמי נמוך נוטים לחפש ולקבל יותר פריטי מידע שמאששים את הערך העצמי הנמוך שלהם מאשר כאלו שסותרים אותו. החוקרים משערים שזה הכל נובע מצורך לנבא את העתיד - גם כשהוא שלילי. כפועל יוצא, אנחנו עלולים *לייצר* את גורמי ה[דחק]() שלנו ולעצב את העתיד שלנו.
|
||
|
||
הצורך לניבוי מביא לנו את התחושה שאם נבין את האישיות של האנשים סביבנו, נדע לנבא את התנהגותם בעתיד.
|
||
|
||
### נקודת מבט מדעית
|
||
|
||
יש כמה גישות לחקר האישיות, שנבדלות זו מזו בשתי מאפיינים בולטים -
|
||
|
||
**דטרמיניזם** - כל האירועים הפסיכולוגיים מתנהגים על-פי חוקים, שאם נדע אותם נוכל לנבא את ההתנהגות, הרגשות, והמחשבות של האדם[^3]. דטרמיניזם נחלק ל**דטרמיניזם קשה** - שקובע שהחוקים הם מוחלטים (כמו מחשב), ו**דטרמיניזם רך**, שטוען שעדיין יש מידת מה של חופש.
|
||
|
||
**יכולת הגילוי** (Discoverability) - הפוטנציאל לגלות את החוקים. האם אני יכול\לא יכול להבין את הדפוסים המעצבים את התופעה? עד כמה היא נתונה לתצפית אמפירית?
|
||
|
||
|
||
הפסיכולוגיה של האישיות נחלקת לשלושה מוקדים עיקריים:
|
||
|
||
1. **מחקרי** - איסוף המידע והנתונים.
|
||
2. **תיאורטי**
|
||
|
||
> אין דבר יותר פרקטי מתיאוריה טובה
|
||
> > קורט לוין
|
||
|
||
מהמחקרים מגבשים תיאוריה. התיאוריה צריכה להסביר את התופעה בצורה הטובה ביותר, ולנבא אותה.
|
||
|
||
3. **יישומי** - הפקת תובנות, פתרונות וטיפולים באמצעות התיאוריות. דורש יצירתיות נוספת על השלבים הקודמים.
|
||
|
||
#### השיטה המדעית
|
||
השיטה המדעית דורשת:
|
||
- מוכנות לבחון את הרעיונות
|
||
- תיאור מדויק של הרעיונות
|
||
- אופרציונליות
|
||
- תצפית אמפירית
|
||
- הסקה לוגית
|
||
|
||
#### מהי תיאוריה טובה?
|
||
##### רוחב ועומק
|
||
|
||
- כלליות (Generality)
|
||
|
||
טווח ההסבר של התיאוריה
|
||
|
||
- יכולת התרחבות (expansiveness)
|
||
|
||
יכולת התיאוריה להתרחב או להשתנות כדי לשלב בה ממצאים חדשים או רעיונות חדשים (לרוב נבחן בדיעבד).
|
||
|
||
- דיוק (accuracy)
|
||
|
||
תיאור בהיר ומדויק של ניסוחיה. מאפשר הבנה משותפת.
|
||
|
||
- חסכנות (parsimony)
|
||
|
||
הסבר של תופעות רבות בעזרת מושגים מעטים.
|
||
|
||
- רמת פרשנות (interpretability)
|
||
|
||
עמקות לעומת שטחיות.
|
||
|
||
- מקוריות
|
||
|
||
יצירה של מושגים חדשים, השערות חדשות, והבנה של תופעות שלא היה להם הסבר קודם.
|
||
##### אמפיריות
|
||
|
||
- אופרציונליות (operational tie)
|
||
|
||
יכולת לתרגום המושגים התיאורטיים לכדי בחינה אמפירית.
|
||
|
||
- השערות הניתנות לבדיקה (testable hypotheses)
|
||
|
||
התיאוריה מייצגת הנחות על תופעות ועל הקשרים הסיבתיים, אשר ניתן לבחון
|
||
|
||
- ניתנות להפרכה (falsification criterion)
|
||
|
||
תיאוריה איננה יכולה להיות מדעית אם לא ניתן להפריכה באופן פוטנציאלי ([Popper, 1963](https://staff.washington.edu/lynnhank/Popper-1.pdf))
|
||
##### תרומה
|
||
|
||
- פוריות תוך-תחומית
|
||
|
||
בא לידי ביטוי בכמותן ובאיכותן של ההשערות והרעיונות המחקריות שהתאוריה מייצרת.
|
||
|
||
- פוריות בין-תחומית
|
||
|
||
ההשפעה של התיאוריה על תחומי מדע חופפים (ההשפעה של תיאוריות אישיות על מנהל עסקים)
|
||
|
||
- יישומיות
|
||
|
||
ההשפעה של התיאוריה על כלים יישומיים (הערכה/טיפול).
|
||
|
||
## סוגי מידע בחקר האישיות
|
||
|
||
חוקרי אישיות מסווגים את סוגי המידע בחקר האישיות למספר קטגוריות (Funder, 2004) - מה שהאדם אומר על עצמו, מה שאחרים אומרים עליו, מה שמהלך חייו אומר עליו ומה שההתנהגות שלו אומרת עליו - **S-Data, O-Data, L-Data, B-Data**:
|
||
|
||
- **S-data** (self-disclosure)
|
||
|
||
המידע אותו האדם מספר על עצמו (לדוג': ראיונות/שאלונים)
|
||
|
||
**יתרונות:** בעל ערך, פשוט להשיג, זול, כמות גדולה.
|
||
|
||
**חסרונות:** נשען על ידע-עצמי, הטיות (לדוג'- רצייה חברתית).
|
||
|
||
**הנחה**: האדם מכיר את עצמו.
|
||
|
||
- **O-data** (observers): תצפיות של אחרים (informants)
|
||
|
||
**יתרונות:** נפוץ, גישה לאוכלוסיות נוספות (לדוג'- תינוקות, חולים)
|
||
|
||
**חסרונות:** משתנה על-פי הקשר (בבית, בעבודה), גישה לרובד המבוטא (התנהגות) של האישיות
|
||
|
||
- **L-data (Life history)**
|
||
|
||
מידע אותו ניתן להשיג מחייו של אדם מתוך רשומות ציבוריות (גירושין)
|
||
|
||
**יתרונות:** נגיש, נשען על אירועים (יחסית אובייקטיבי)
|
||
|
||
**חסרונות:** נאסף בדיעבד (קושי לשלוט במשתנים משפיעים אחרים)
|
||
|
||
- **B-data (observed behaviors)**
|
||
|
||
תצפית מיומנת בהתנהגות האדם בסביבה מחקרית או אקולוגית.
|
||
|
||
**יתרונות:** תוקף פנימי.
|
||
|
||
**חסרונות:** תוקף חיצוני, קשה יותר לאסוף.
|
||
|
||
|
||
## גישות לחקר האישיות
|
||
### הגישה הנומותטית
|
||
מלשון *נומוס* (νόμος) - חוק.
|
||
|
||
גישה זו מנסה למצוא חוקים כלליים ככל האפשר להסבר ההתנהגות האנושית.
|
||
ההנחה המובלעת: לכל בני-האדם יש אותם ממדי אישיות, וההבדלים הם כמותיים.
|
||
מתבססת על השיטה הניסויית והשיטה המתאמית.
|
||
|
||
דוג': במצבים בהם יש אפשרות להדדיות (תפעול ניסויי), אנשים בעלי הערכה עצמית גבוהה (אישיות) יטו לבחור באפשרות של קבלת עזרה, לעומת במצבים בהם אין אפשרות להדדיות [Nadler et al., 1985](sci-hub.st/https://doi.org/10.1111/j.1467-6494.1985.tb00886.x).
|
||
|
||
הגישה הנומותטית מאפשרת יכולת הכללה וניסוח עקרונות כלליים, ובקרה ושליטה מדעיות - אבל מבודדת את האישיות לחלקים נפרדים.
|
||
### הגישה האידיוגרפית
|
||
מלשון *אידיוס* (ἴδιος) - אישי.
|
||
|
||
גישה שמדגישה את ייחודיות האדם.
|
||
ההנחה המובלעת: יש שוני איכותי בין בני האדם, ולכן יש להעמיד את הפרט במרכז.
|
||
מתבססת על השיטה הקלינית/חקר-המקרה (case study).
|
||
|
||
דוג': הנס הקטן (3-5), טופל אצל אביו בהדרכה של פרויד בעקבות פוביה מסוסים. ע"פ פרויד, פרשנויות הנוגעות לתסביך האדיפאלי סייעו לו להיפטר בהדרגה מהפוביה (Freud, 1909).
|
||
|
||
הגישה האידיוגרפית מאפשרת מחקר מעמיק והוליסטי של האדם, אבל קשה להכליל ולשחזר את התוצאות שלה.
|
||
|
||
## פרדיגמות מרכזיות
|
||
|
||
- הפרדיגמה הפסיכואנליטית הקלאסית
|
||
|
||
דגש על היחיד כמערכת סגורה של דחפים וויסות דחפים. זו גישתו של ידידנו פרויד.
|
||
|
||
- הפרדיגמה הפסיכואנליטית עם דגש על משפחה, חברה ותרבות
|
||
|
||
הדבר הכי חשוב היא האינטרקציה של האדם עם האחר. אלו גישתם של אדלר, פרום, סאליבן, בולבי.
|
||
|
||
- הפרדיגמה ההומניסטית
|
||
|
||
החוויה הסובייקטיבית היא הדבר הכי חשוב. זוהי גישתם של רוג'רס, מאסלו, פרום.
|
||
|
||
- פרדיגמת התכונות (אייזנק, אלפורט, קאטל)
|
||
|
||
הפרדיגמה שהביאה את ה*Big Five*, שעוסקת במימדי אישיות מבוססי נתונים יותר מאשר בתהליכים. תיאורית.
|
||
|
||
- פרדיגמה התנהגותית (סקינר) קוגניטיבית (בק,קליי)
|
||
|
||
נגיע לזה.
|
||
|
||
- הפרדיגמה הפסיכיאטרית
|
||
|
||
מתמקדת בהפרעות אישיות
|
||
|
||
- הפרדיגמה הביולוגית/גנטית
|
||
|
||
|
||
### נושאים מבחינים
|
||
|
||
- חופש (רוג'רס) לעומת דטרמיניזם (סקינר-חיצוני/פרויד-פנימי)
|
||
|
||
עד כמה אנחנו מאמינים שיש חופש באישיות? האם אנחנו חופשיים או קבועים מראש?
|
||
|
||
- היגיון (קוגניטיבית) לעומת חוסר היגיון (פרויד)
|
||
|
||
- שלמות (רוג'רס) לעומת חלקים (סקינר)
|
||
|
||
- תורשה (גישה ביולוגית) לעומת סביבה (סקינר)
|
||
|
||
- יכולת לשינוי (רוג'רס) לעומת קביעות (פרויד)
|
||
|
||
- סובייקטיביות (רוג'רס) לעומת אובייקטיביות (סקינר)
|
||
|
||
- פעולה (מאסלו) לעומת תגובה (סקינר/פרויד)
|
||
|
||
- הומאוסטזיס (פרויד) לעומת הטרוסטזיס (מאסלו)
|
||
|
||
- ידוע (Big-5) או בלתי ידוע (רוג'רס)
|
||
|
||
## האם יש בכלל אישיות?
|
||
|
||
וולטר מיטשל, פסיכולוג חברתי, טען שמלבד אינטיליגנציה, אנחנו בכלל לא מסוגלים לזהות עקביות בהתנהגותם של בני אדם.
|
||
|
||
> With the possible exception of intelligence, highly generalized behavioral consistencies have not been demonstrated, and the concept of personality traits as broad predispositions is thus untenable
|
||
|
||
מיטשל אומר שבמבחני האישיות *הטובים ביותר*, המתאם הוא *0.30* - לא וואו בכלל. מיטשל טוען שמוקד הניבוי של ההתנהגות צריך להיות חיצוני, ולא פנימי ([Situationism](/פסיכולוגיה/חברתית#כוח-המצב-situationism)).
|
||
|
||
### אישיות כמצבית
|
||
|
||
בתגובה, [Fleeson, 2001](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0022-3514.80.6.1011) מציע להסתכל על האישיות כמצבית. הוא מציע שלכל אחד מאיתנו יש התפלגות פנימית בין מוחצנות (Extraversion) למופנמות (Introversion), שההתנהגות על גביה בכל רגע נתון קשורה במצב.
|
||
|
||
[Lazarus, 2020]() מציע שאפשר *לשנות* אישיות, ולהחלים מהפרעות אישיות.
|
||
בתיאוריית הסכמות שלו, הוא מציע שיש **מצבי עצמי** - תפיסות, תחושות, והתנהגויות מסוימות כלפי העולם. הוא מציע 11 סכמות:
|
||
|
||
- Child modes
|
||
- Distressed (lonely)
|
||
|
||
- Angry (like lashing out or hurting someone)
|
||
|
||
- Impulsive (I did things just because I felt like)
|
||
|
||
- Content (Felt spontaneous, curious, creative)
|
||
|
||
- Self critical model (introjected model)
|
||
|
||
- I put myself down
|
||
|
||
- Coping modes
|
||
|
||
- Avoidant (felt empty, numb)
|
||
|
||
- Self-Soothing
|
||
|
||
- Compliant (pleased others)
|
||
|
||
- Perfectionistic (avoid any possible mistakes)
|
||
|
||
- Self-Aggrandizing (felt special and better)
|
||
|
||
- Healthy adult/reflective (Open and accepting)
|
||
|
||
המתודה של פליסון משתמשת במדידה עצימה ותכופה כדי למדוד את המצבים (כמו לשאול את הנבדק כל שעה - *עד כמה אתה מרגיש בודד*), וככה למקם אותו בסכמה מסוימת. כל סכמה עוזרת לנבא את ההתנהגות של המטופל וככה לסייע לטיפול בו.
|
||
|
||
!!! success "[סרטון - תרבות כאישיות](https://www.youtube.com/watch?v=YC7LxSSrJYE&list=TLPQMTcxMDIwMjEsKUfuKgW2Hg&index=1)"
|
||
|
||
|
||
[^1]: ממצא של החוקר [סידני בלאט](https://en.wikipedia.org/wiki/Sidney_Blatt)
|
||
[^2]: לכן, ערן קובע, אחד המדורים הכי נקראים בעיתון הוא *ההורוסקופ* - התחושה של הניבוי מנחמת אותנו.
|
||
[^3]: מכאן מגיעות השאלות הפילוסופיות בדבר הרצון החופשי. |