106 lines
6.0 KiB
Markdown
106 lines
6.0 KiB
Markdown
---
|
||
title: התקשרות
|
||
description:
|
||
published: true
|
||
date: 2024-07-06T08:37:05.899Z
|
||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||
editor: markdown
|
||
dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||
---
|
||
|
||
> [מצגת (1)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_9_התקשרות_חלק_א_לסטודנטים.ppt)
|
||
{.is-info}
|
||
|
||
האם כל התינוקות יוצרים קשר? האם ניתן ליצור קשר ליותר מדמות אחת? האם ההתקשרות היא [תקופה קריטית, או רגישה](/פסיכולוגיה/התפתחותית#תקופה-קריטיתרגישה), ואיך כל זה קשור ל[מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג)?
|
||
|
||
התשובות לשאלות האלו קשורות ב*התקשרות* -
|
||
|
||
> **התקשרות** -
|
||
{.info}
|
||
|
||
|
||
[ג'ון בולבי](https://en.wikipedia.org/wiki/John_Bowlby) (Bowly) (1907-1990) היה פסיכיאטר ופסיכאלניטקן מתקופתו של פרויד, שהתבסס על ידי ארגון הבריאות העולמי לסקור את מצבם של הילדים לאחר מלחמות העולם. הוא עמד על כך שהחסך הפסיכולוגי - ולא הרפואי או הכלכלי, הוא הגורם העיקרי להפרעות בקרב הילדים.
|
||
|
||
|
||
# מקורות השפעה
|
||
|
||
בולבי הושפע מפרויד בשנותיו הראשונות ומעולם הפסיכואנליזה. אלא שבניגוד לפרויד, הפרשנות של בולני היא שונה.
|
||
|
||
פרויד סבר שהמניע הבסיסי ביצירת קשרים עם הסביבה היא סיפוק דחפים מולדים - הקשרים בכלל ועם האם בפרט הם משניים לסיפוק הדחף.
|
||
|
||
אולם, הסברה הזו לא מאפשרת להסביר מדוע סיפוק הצרכים וטיפול רגיש אינם מספיקים - וכפי שהראו [מחקרי החסך](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך), יש חשיבות למידת הרציפות והקביעות של הדמות המטפלת?
|
||
|
||
בולבי סבור שהקשר והדחפים הן שתי מערכות מוטיבציות שעומדות בפני עצמן.
|
||
|
||
## הקופיפים של הארלו
|
||
|
||
הארלו בדק את ההשערה באמצעות קופיפים - הוא הפריד באופן אמפירי בין מרכיב ההזנה (הדחפי) ממרכיב ההחזקה שמלווה את ההאכלה ומבסס את הקשר עם המטפל.
|
||
|
||
|
||
הארלו סיפק לקופיפים שני "אמהות":
|
||
|
||
- אם מתיל - יש בה בקבוק שדרכו התינוק יכול לאכול, אבל היא לא נעימה
|
||
|
||
- אם מבד - רכה ונעימה, אבל לא מאכילה
|
||
|
||
היכן שהו הקופיפים לאוכל היום? לאיזו אמא הלכו במצבי מצוקה או פחד?
|
||
|
||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=OrNBEhzjg8I)
|
||
{.is-success}
|
||
|
||
ביומיום, הקופיפים אוכלים אצל אם התיל, אבל ניגשים ושוהים במחיצת האמא הרכה מבד. במצבי מצוקה, הקופיפים ברחו מיד לאם הבד.
|
||
|
||
## הילדים של רוברטסון
|
||
|
||
לצד בולבי עובד עובד סוציאלי בשל רוברטסון, שצפה על ילדים שהופרדו מאימהותיהם ושהו במוסד ללא דמות טיפולית קבועה[^1].
|
||
רוברטסון עמד על כך שהפרידה מהאם יוצרת תחושת אובדן וכעס. עם האיחוד עם האם, הופיעה אחת משתי התנהגויות:
|
||
|
||
- התרפקות שנמשכה שבועות, חודשים או יותר
|
||
|
||
- דחייה של האם כאובייקט אהבה - שיכולה להיות זמנית או קבועה.
|
||
|
||
|
||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=s14Q-_Bxc_U&pp=ygUfYSB0d28geWVhciBvbGQgZ29lcyB0byBob3NwaXRhbA%3D%3D)
|
||
{.is-success}
|
||
|
||
|
||
## המסקנה של בולבי
|
||
|
||
לאור הניסויים האלו, בולבי הסיק ש**הרעב של הילד לאהבת אמו ולקרבתה גדול כמו הרעב שלו לאכול**.
|
||
|
||
בולבי מזהה את דפוסי ההתאחדות של הילדים עם אותן שתי תגובות גם אצל מבוגרים - מבוגרים הנהפכים תלותיים באחרים ובהערכתם, ומבוגרים הנהפכים מנותקים רגשית ומבודדים.
|
||
|
||
# אתולוגיה
|
||
|
||
בולבי פוצח במחקר *אתולוגי* (*ethos* - מאפיינים קבועים וכוללים, *logos* - הסבר, תיאור)[^2].
|
||
|
||
לורנץ וטיברגן מגדירים *אינסטינקט* כ:
|
||
|
||
- התנהגות לא נלמדת
|
||
|
||
- משתחררת על ידי גירוי מסוים
|
||
|
||
- לא כללית, אלא ייחודית למין
|
||
|
||
ומחלקים לשני סוגים של התנהגות אינסטינקטיבית:
|
||
|
||
- דפוס פעולה קבוע (Fixed Action Pattern)
|
||
|
||
כלב ינסה לחפור את העצם שלו באדמה, בבטון או בפרקט - רואה עצם, מנסה לחפור
|
||
|
||
- Goal-set or goal corrected behaviour
|
||
|
||
ההתנהגות משתנה בהתאם למשוב, מאורגנת לפי מטרה מסוימת - ציפור שרוצה לטרוף חיה מסוימת תטרוף אותה בכל פעם בדרך אחרת: המטרה קבועה, אופן הפעולה גמיש[^3].
|
||
|
||
|
||
# 2 קבוצות של תגובות
|
||
|
||
# 4 שלבי התפתחות
|
||
|
||
# מערכות התנהגות
|
||
|
||
# מודל עבודה פנימי
|
||
|
||
[^1]: בתקופה ההיא, כאשר ילדים נכנסו לאשפוז - הם נפרדו מההורים, והתאחדו איתם רק בסיום האשפוז.
|
||
[^2]: המחקר של [צ'ארלס דרווין](https://en.wikipedia.org/wiki/Charles_Darwin) (המותאם שורד), למשל, הוא מחקר אתולוגי.
|
||
[^3]: למשל, *החתמה\הטמעה* - האינסטינקט של גוזל ברווז שזה עתה בקע מהביצה להיקשר לאובייקט חברתי ולשמור קרבה אליו (*ראיתי אותך ראשון, אתה אמא שלי*), לצד המצוקה כשזה נעלם ושביעות רצון כשהוא שב. זו התנהגות גמישה משום שההחתמה יכולה להיות לבעל חיים אחר - או לבני אדם! |