5.8 KiB
title, description, published, date, tags, editor, dateCreated
| title | description | published | date | tags | editor | dateCreated |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מסה על עקרונות האדם | true | 2024-06-03T11:51:12.221Z | פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, ברקלי | markdown | 2024-06-03T11:30:14.970Z |
העמדה של ברקלי היא אידיאליסטית; הוא מתבסס על שיטתו של לוק אבל דוחה מעליו את הפסיכולוגיזם של העצם. הוא מצליח להסביר את המציאות בתורתו האידיאליסטית -
אידיאליזם: יש רק רוח (1) אם יש משהו מחוץ לרוח, לא ניתן להכירו (2) וגם אינו מוסיף דבר להסבר (לא נדרש על פי התער של אוקהם) (3) ומוביל לבעיות {.is-success}
ברקלי כופר בתורת הייצוג של לוק (על אף שאינו מזכירו בשמו) - מה שתופס השכל הישר שלך אינו עניין של ייצוג, הוא פשוט מה שישנו; המושג הוא גם המושא. העמדה המטאפיזית הזו רזה יותר, ולכן יותר עקבית - ומצילה אותנו מהתהום הלוקיאני. העצם הלוקיאני הוא טריז שדרכו נכנסת ספקנות - יכול להיות שזה לא מה שיש במציאות, אלא שאתם חולמים? בעצם שלילת הטריז הזה, ברקלי יוצר שוב מציאות מוצקה1 .
ברקלי אומר ללוק - אתה עשית שימוש שגוי בספקות שלך, והגעת איתן למסקנות שגויות. תן לי לעשות את העבודה בשבילך2 . אבל בעצם מתברר, שהרבה מהבעיות של לוק נובע לא מבעיות של העצם, אלא מבעיות של השפה - בעיותיות שגם לוק היה ער לה3 .
היות, היות נתפס
קיום נמצא שם בחוץ - בשונה מהמחשבות שלנו. אלא שברקלי תוקף את המושג הזה, במימרתו המפורסמת -
היות, היות נתפס Esse est percipi
תחת התפיסה הרגילה, כל מה ששום בחוץ קיים עצמאית, בלי קשר אליי - ייכחדו כל בני האדם עלי אדמות, עדיין יהיו חתולים, כוכבים וכו' - זה המובן הרגיל של קיום. לוק טוען בדבר אותו קיום בלתי תלוי - במושג העצם4 . האם בכלל יש דבר כזה? לוק מתעקש שהוא שם. אבל למה, שואל ברקלי, שנידרש למושג כמו עצם כדי להניח שהמושגים - אדום, עגול ומתוק - זקוקים לדבר חיצוני כדי לאגד אותו? ברקלי טוען שהרוח היא זו שמאגדת את כל התכונות הללו - מה שמותיר את המציאות עם עצם רוחני; יש משהו, שמאגד עליו את כל התכונות האלו - זוהי הנפש - ולא משהו חומרי חיצוני.
ברקלי, כאימפיריציסט, אומר - אני לא ראיתי5 עצם חומרי - הרי שאין דבר כזה.
יש עצם; חייב להיות עיגון כלשהו למציאות. אבל למה לחפש אותו מחוץ לנו? הרוח עושה זאת5 .
במבוא לעקרונות ידיעת האדם, ברקלי מתאר תחילה את העמדה של לוק, שמתאר כיצד הנפש מפשיטה מאידאות מושגים - צבע, תנועה וכדומה. אבל, ברקלי אומר, אין באמת אידאה מופשטת עד כדי כך - של צבע, צורה או חומר - רק של צבע מסוים, צורה מסוימת או חומר מסוים; הוא כופר בכך שהוא יכול להעלות בעיני רוחו מושגים כאלה. מה זה אומר צבע שהוא נטול צבע? מי אמר שיש דבר כזה?
אין גובה; יש גובה מסוים. אין תנועה; יש תנועה מסוימת. אין צורה; יש צורה מסוימת. כל מה שיש הן אידאות, ונפשות; תופס ונתפס.
(ס' 34) מרחיק ברקלי לטעון כי הקיום של עצם חומרי - מעבר להיותו דבר נתפס - הוא סתירה.
-
אבל יום עושה לו את אותו המהלך בדיוק - על אף שהוא עצמו היה אתאיסט. ↩︎
-
באי הזה, שהיו צריכים לעשות בו ניסויים ביולוגיים, התפתחה הפילוסופיה האנליטית, אומר דן בגועל ניכר. ↩︎
-
האימפריציסטים נשענו תחילה על מושג העצם במובנו האריסטותלי ↩︎
-
אבל רגע - אם הכל ברוח, איך יכולים לראות? האם לא חייבים לראות משהו חיצוני? דן אומר שלא ממש. דמיינו לכם שאתם חולמים; אתם עלולים לחוש דברים בתוך החלום, למרות שאין שום דבר שם בחוץ שמעורר את זה. אם אני חולם על רודפן אספרסו (ממממ, אספרסו) אני ארגיש את הטעם שלו - למרות שבכלל לא שתיתי אספרסו (סיפור אמיתי). ↩︎