97 lines
9.3 KiB
Markdown
97 lines
9.3 KiB
Markdown
---
|
||
title: גישות מרכזיות
|
||
description:
|
||
published: true
|
||
date: 2024-08-06T13:10:31.563Z
|
||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב, תואר_ראשון, פסיכולוגיה_קוגניטיבית
|
||
editor: markdown
|
||
dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
|
||
---
|
||
|
||
## התיאוריה של טברסקי וכהנמן
|
||
שניים מהחוקרים הכי מרכזיים בעולם קבלת ההחלטות ומייסדיו של התחום הלכה למעשה הם שני חוקרים ישראלים - [עמוס טברסקי](https://en.wikipedia.org/wiki/Amos_Tversky) ו[דניאל כהנמן](https://en.wikipedia.org/wiki/Daniel_Kahneman).
|
||
|
||
!!! success "ראו גם"
|
||
[חשיבה וקבלת החלטות (מבוא לפסיכולוגיה)](../מבוא/חשיבה#חשיבה-וקבלת-החלטות)
|
||
|
||
התיאוריה המרכזית של טברסקי וכהנמן (1974) עוסקת ב[היוריסטיקות](היוריסטיקות) והטיות בשיפוט. התיאוריה התמקדה בהבנת האופן שבו אנשים מבצעים שיפוטים, ע"י זיהוי הטיות קוגניטיביות או זיהוי השיטתיות שבה אנשים טועים בעת מתן שיפוט סובייקטיבי.
|
||
|
||
כהנמן וטברסקי נקטו בגישה אנלוגית למחקר על אשליות תפיסתיות[^1] כדרך ללמוד על [המערכת התפיסתית](../תפיסה).
|
||
|
||
|
||
נתייחס לניסוי הבא של טברסקי וכהנמן (1974), שהוצע כביססו אמפירי לשימוש ב[*היוריסטיקת העוגן*](היוריסטיקות#היוריסטיקת-העיגון) כמנגנון פסיכולוגי המאפשר לאנשים לתת אומדנים מספריים.
|
||
|
||
על פי טברסקי וכהנמן, כאשר אנשים צריכים לתת הערכות מספריות, הם מתחילים מערך כלשהו המהוהה עוגן, ולא מתקנים מספיק את ההערכות שלהם.
|
||
|
||
|
||
!!! is-info ""
|
||
באחד הניסויים, חולקו הנבדקים לשתי קבוצות, ושאלו אותן - מה אחוז המדינות האפריקאיות באו"ם? לקבוצה אחת הוגרל מספר (10) שנשאלו האם האחוז גבוה או נמוך ממנו, ולקבוצה השנייה הוגרל מספר אחר (65).
|
||
הקבוצה שקיבלה את הערך הנמוך שיערכה את אחוז המדינות האפריקאיות ב25%; הקבוצה שקיבלה את הערך הגבוה יותר שיערכה את האחוז כ45%.
|
||
**לאף אחד מהמספרים אין שום קשר לאחוז האמיתי** - וככה הניסוי מדגים כיצד הנבדקים התבססו על ערך אקראי בשיפוט שלהם.
|
||
|
||
|
||
מטרת הניסוי הייתה להדגים את השימוש בהיוריסטיקת העוגן. המטרה אינה הייתה ההטייה, אלא המנגנון שההטיה חושפת.
|
||
אם זאת, עם הזמן, המחקר השתנה ממחקר על הטיות כאמצעי, למחקר על הטיות כמטרה[^2].
|
||
|
||
|
||
|
||
# ביקורות
|
||
|
||
גיגרנזר ושותפיו ([Gigerenzer et al., 1999](https://psycnet.apa.org/record/1999-04366-000)) הדגישו את הגמישות של השיפוט האנושי כנגד ההטיות שזיהו טברסקי וכהנמן. הוא הדגים כיצד, כששואלים את השאלות בצורה קצת אחרת, חלק מההטיות נעלמות - משום שאנשים לא יודעים לחשוב בהסתברויות, אבל מצליחים באופן אחר (נניח, אחד מ10 לעומת 0.1). טברסקי וכהנמן טוענים כנגדו שאחוז ההטיות שנעלמו קטן מאוד, ושהם עצמם עמדו על הסוגיה הזו - הפולמוס ביניהם המשיך משם והלאה הרבה שנים, בשתי מחנות שונים[^3].
|
||
|
||
## ביקורות
|
||
גיגרנזר ושותפיו (Gigerenzer et al, 1999) הדגישו את הגמישות של השיפוט האנושי כנגד ההטיות שזיהו טברסקי וכהנמן. הוא הדגים כיצד, כששואלים את השאלות בצורה קצת אחרת, חלק מההטיות נעלמות - משום שאנשים לא יודעים לחשוב בהסתברויות, אבל מצליחים באופן אחר (נניח, אחד מ10 לעומת 0.1). טברסקי וכהנמן טוענים כנגדו שאחוז ההטיות שנעלמו קטן מאוד, ושהם עצמם עמדו על הסוגיה הזו - הפולמוס ביניהם המשיך משם והלאה הרבה שנים, בשתי מחנות שונים[^3].
|
||
|
||
|
||
גיגרנזר ושותפיו הציעו את גישת הFast & Frugal, שמפרשנת את ההיוריסטיקות[^4] - קיצורי דרך - כאמצעיים גמישים לשיפוט - כלומר, השימוש בהם ממזער את העלות וממטב את הדיוק.
|
||
שתי הגישות ניסו לענות על השאלה - גיצד אנשים מצליחים לקבל החלטות מורכבות במצבים של אי ודאות כאשר הזמן לקבלת ההחלטה מוגבל, ובהינתן המגבלות הקוגניטיבות של אנשים?
|
||
|
||
|
||
|
||
## תיאוריית המערכות הכפולות
|
||
גיגרנזר וטברסקי-כהנמן שתיהם קיטלגו הרבה היוריסטיקות, שטברסקי וכהנמן בחרו לסווג לשתי מערכות חשיבה - מערכת 1 ומערכת 2.
|
||
|
||
חשבו למשל על התרגיל `17 * 24 = 408`.
|
||
|
||
האם הוא נכון?
|
||
כנראה שייקח לכם רגע.
|
||
|
||
מצד שני, תחשבו על פרצוף של מישהו. מה הוא מרגיש? כנראה שלא ייקח לכם זמן לענות.
|
||
|
||
במקרה אחד, יש חשיבה שיטתית, איטית יותר, ובמקרה אחר - חשיבה אינטואיטיבית, טבעית, מיידית. אלו מערכת 1 ומערכת 2.
|
||
|
||
מספר רב של מחקרים (Epstein, 1994; Hammond, 2000; Jacoby, 1991; 1996; Kahenman, 2002) מבצעים את ההבחנה הזו בין **אינטואיציה** ל**חשיבה**, והם מסכימים בגדול על המאפיינים המבחינים בין שני סוגי התהליכים האלו. סטנוביץ' וווסט (Stanovich & West, 2000) העניקו להן את השם *מערכת 1* ו*מערכת 2*.
|
||
|
||
|
||
| מערכת 1 | מערכת 2 | |
|
||
| --------------- | --------------- | --- |
|
||
| מהירה | איטית | |
|
||
| אוטומטית | מבוקרת | |
|
||
| נטולת מאמץ | מאומצת | |
|
||
| אסוציאטיבית[^6] | נשלטת ע"י כללים | |
|
||
|
||
!!! is-info ""
|
||
כדור וכובע עולים 1.10 דולר בסה"כ. הכובע עולה דולר יותר מהכדור. כמה עולה הכובע וכמה עולה הכדור?
|
||
|
||
**מערכת 1** תצווח שהכובע עולה דולר והכדור עולה 10 סנט.
|
||
|
||
**מערכת 2** תחשוב על זה ותכריע שהכובע עולה 1.05 דולר והכדור עולה 5 סנט.
|
||
|
||
|
||
הממצא המציק הזה השתחזר על פני נבדקים מגוונים, בלי שום קשר לאינטיליגנציה.
|
||
50% מהסטודנטנים באונ' פרינסטון ו56% מהסטודנטים מאוניברסיטת מישיגן השיבו את התשובה השגויה.
|
||
|
||
אנשים אינם רגילים לחשוב לעומק, ולעיתים קרובות הם מסתמכים על שיפוטים העולים על דעתם במהירות[^5]. השיפוטים האלו עלולים להיות שגויים, אך לעיתים הם גם מדויקים ועוצמתיים יותר.
|
||
למשל, וילסון וסקולר (Wilson & Schooler, 1991) תיארו ניסוי שבו משתתפים שבחרו פוסטר לשימושים האישי היו מרוצים יותר כאשר בחירתם נעשה באופן אינטואיטיבי מאשר כאשר היא נעשתה בצורה אנליטית.
|
||
החשיבה האסוציאטיבית היא, בסופו של דבר, מנגנון אבולוציוני, שאמור להסיק מה המצב הנכון בכמה שיותר מצבים בכמה שפחות מאמץ; כשהיא "פוגעת", החיסכון במשאבים המוגבלים שלנו - זמן, מאמץ, קוגניציה - הוא אדיר.
|
||
|
||
!!! is-success ""
|
||
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=2UqKtfrWsYE) - דניאל כהנמן על מערכת 1 ומערכת 2
|
||
|
||
|
||
[^1]: ולא במקרה - כהנמן הגיע מעולם התפיסה, ולכן התעניין באשליות - לא כשלעצמן, אלא בזכות מה שהן מלמדות אודות קבלת החלטות.
|
||
[^2]: לרוע המזל, חברות שיווק ומדיה חברתית מנצלות את ההבנה של המנגנונים האלה לצרכים שלהן.
|
||
[^3]: ולמרות זאת, יואלה מדגישה שהגישות די דומות בסופו של דבר - למרות הנטייה שלנו לצדד בחוקרים ישראלים.
|
||
[^4]: גיגרנזר ושותפיו לא השתמשו בשם *היוריסטיקות*, אבל הכוונה היא לאותו הדבר.
|
||
[^5]: יש כל מיני תיאוריות ביניים - שזה סוג מסוים של אנשים, שזה סוג מסוים של הכשרה, שאפשר לישון על זה ולא להתאמץ, אבל שום דבר לא התבסס יותר מדי.
|
||
[^6]: יש האומרים גם טעונות רגשית, אם כי אין הסכמה על זה. |