4.5 KiB
title, description, published, date, tags, editor, dateCreated
| title | description | published | date | tags | editor | dateCreated |
|---|---|---|---|---|---|---|
| יסודות הזן | true | 2024-05-09T10:46:35.085Z | פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן | markdown | 2024-05-09T10:01:23.972Z |
מצגת {.is-info}
זן (סינית: צ'או) הוא זרם בודהיסטי מאסכולת המהייאנה שהופיע לראשונה בסין של המאה ה6 והתגבש כתנועה בעל זהות עמצאית במאות 9-101 {.info}
בסין קמים מספר זרמים בודהיסטים, כמו הTiantai 天台 Huayan 華嚴 Panjiao 判教. כל אחד מהם מתמקד בסוטרות אחרות, כתבים אחרים, סדר אחר של ההגות הבודהיסטית הכתובה.
כל אחד מהם מציב סוטרה אחרת בתור הסוטרה המרכזית. ולמול כל אלו, קם הזן - שאומר - למה בכלל אנחנו מחויבים לסוטרות? הרי הבודהה השתמש בupaya - לימוד מושכל שמתמקד בדרך שבה התלמיד יילמד באופן הטוב ביותר (חנך הנער כדרכו). למה לדרג ולהתפלפל בסוטרה כזו או אחרת, ולא ללמד כל אחד לפי הדרך שהוא יכול ללמוד?
הזן מאמינים שהתלמיד המוצלח ביותר, האחרון של הבודהה, הגיע לסין - ומשם נפוץ כזן. אותו התלמיד קיבל את החינוך הטוב ביותר - זה שלא כתוב בסוטרות, אלא נשאר רק לו - וכעת מועבר ממורה לתלמיד.
הזן2 עובר מתורה אקזוטרית - מן הכתב - לאזוטרית3 - בעל פה, במשוחרר מהכתב. הזן, על סמך התפיסה האקזוטרית והupaya, מגיעה למקומות קיצוניים יותר - כל מאסטר כראות עיניו. אפשר אולי להרביץ לתלמיד; לבהות בנהר; לכתוב שירים - הכל למען השחרור. הזן מתמקד בטכניקה, באמצעות לימוד עם מורה.
דמיינו לעצמכם שאתם שחיינים. אתם שוחים ושוחים ושוחים ומגיע מורה שהוא שחיין אגדי, ואומר לכם, אם רק תסובב את היד ככה וככה, תשנה את הזווית הזו והזו, תבעט ככה וככה - זה ישנה לך את כל השחייה. ופתאום אתה מבין שאתה שוחה כמו היפופוטם כבר עשרים שנה.
הזן עובד על אותו העיקרון - התרגול חושף איכויות חדשות של התודעה, שהמורה משכלל ומכוון - אם הרגשת ככה וככה, עכשיו תתמקד בכזה וכזה.
מכאן נובעת תפיסה מוטעית, שהבודהיזם הוא כמו פילוסופיה יבשה, שאפשר סתם לקרוא ולהבין; הזן הוא לא כזה - צריך לחיות ולתרגל אותו, בהבנה גופנית {.is-warning}
הזן, כזרם של המהייאנה, מתבסס על תפיסת הריקות. הוא כופר באפשרות של הבנה מוחלטת של המציאות באמצעות מודל כזה או אחר - השפה היא מושגית, והמהות מאחורי המושגים פשוט אינה שם. הכל משתנה - בהקשר שונה, ימין כבר לא ימין, שמאל כבר לא שמאל, ואם נלך ימינה מספיק נגיעה שמאלה - אין ימיניות של הימין. בתפיסה הזו, הבודהיזם מתהפך גם על עצמו - גם המושגים הבודהיסטים לוקים בכשל הזה: גם הנירוונה, הדוקהה והשאר הם מודלים יחסיים, ולא אמת לאמיתה.
-
ההגדרה היא קריטית לפילוסופיה השוואתית: אי אפשר לדבר על זן בלי להבין איזה מובן של זן, מה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים זן. ↩︎
-
לא רק הזן מבצע את ההפרדה הזו - גם הבודהיזם הטיבטי והמונגולי, למשל, הם אזוטריים. ↩︎
-
השימוש היום - כמשהו ממוקד ומוזר, קסמי, מיסטי - נובע מכך שהעברה בעל פה היא בדרך כלל מצומצת ונישתית; זהו עיוות של המושג היבש. ↩︎