4.6 KiB
title: תודעה ופסיכופתלוגיה
SSRI משפרים תסמיני דיכאון Silva & Hanwella, 2012. האם זה מספיק כדי להסיק כי רמות הסרוטונין גורמות (סיבה) לדיכאון (תוצאה?)
על פניו, נראה שכן. אבל יש ממצאים שמעידים הפוך - שדיכאון משנה את רמות הסרוטונין במוח Karlsson et al, 2010. אז, מי גורם למי? דיכאון לרמות סרוטונין נמוכות או רמות סרוטונין נמוכות לדיכאון? מוח מוביל לתודעה, או תודעה מובילה למוח? זוהי בעיית הגוף-נפש הפילוסופית המפורסמת1 , ועדיין אין לנו תשובה חותכת2 .
למרות שאין לנו תשובה חותכת, אנחנו לומדים על כל מיני נקודות במעגל שאפשר להתערב. למשל, בעיצומו של התקף פאניקה, התערבות פסיכולוגית מאוד עוזרת.
כל מה שיש לנו היא התאמה3 - שיכולה להעיד על -
- א' גורם לב'
-
- ב' גורם לא'
- א' וב' משפיעית הדדית
- קשר מזויף ולא סיבתי (שניהם נובעים מג')
- א' וב' הם אותו הדבר (ואז אין סיבתיות)
אז מה קורה במצב של דיכאון? יש "נפש" שהיא בדיכאון? זה מצב פיזי שמתבטא ב"נפש"? יש בכלל הבדל בין השניים? אם כן למה זה מרגיש אחרת?
מחקרים מראים שיש יעילות בהתערבות פסיכולוגית וגם בהתערבות פיזית. לכאורה, אם נתערב גם בגוף וגם בנפש תהיה יעילות כפולה ומכופלת. נכון? מחקרים מעידים שלאו דווקא; לרוב לא נמצא אפקט תוספתי (אדיטיבי)4 .
!!! warning "הפואנטה של כל התחום היא שלא ניתן לצמצם את ההפרעות האלה לגורם גופני מובהק. אם היה גורם כזה לדיכאון, למשל (אם בבלוטת הX קורה Y, יש דיכאון)) - זו לא הייתה הפרעה נפשית; תחום הפסיכופתולוגיה כולו, בהגדרה, לא יכול להסביר את הבעיות רק כגורם גופני."
כבר כמה עשרות שנים יש תחושה שעוד רגע נבין את המוח לגמרי, עד הסוף, ונוכל לפתור את כל הבעיות בפתרונות פיזיים. ראש הNIMH לשעבר, Thomas Insel, הצהיר לפני כמה שנים שעל אף שבתקופת כהונתו ובכלל בעשרות השנים האחרונות הושקעו מיליארדי דולרים במחקר בסיסי בתחום מדעי המוח והגנטיקה, עדיין לא מצאנו פתרונות של ממש לחולים בהפרעות נפשיות5 .
לרוב מתקבלים אפקטים קטנים, שמראים הבדל מסוים בין קבוצה של אנשים עם הפרעה לקבוצה של אנישים ללא ההפרעה, וזה מתפרש כחריג. אך זה גם יכול להיות תצואה אפיפנומנלית של קיומה של ההפרעה (ובכל מקרה גודל האפקט איננו משמעותי מבחינה קלינית-אבחונית.)
תודעה במחקר
חקר התודעה התחיל עוד מימיי הפילוסופיה, ונכנס לעולם הפסיכולוגיה עם ויליאם ג'יימס. עם עליית הביהוויריזם, פחת העניין בחקר התודעה, אך העניין חזר לתודעה עם המהפכה הקוגניטיבית בשנות ה70, והתפתחויות טכנולוגיות בשנות ה90 ואילך, כמו הfMRI.
-
והבלתי נסבלת. ↩︎
-
ר' גם Embodied Cognition (בודהיזם). ↩︎
-
ר' גם בעיית הסיבתיות. ↩︎
-
למעט במקרי דיכאון מאוד חמורים, וגם אז לא תמיד. ↩︎
-
תומס בעצמו הודה אחר כך שהמחקר לא עזר "אפילו לחולה אחד". ↩︎