Files
study/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות-ב.md
2024-03-23 11:54:33 +02:00

51 lines
7.1 KiB
Markdown

# מדוע אנשים מתאבדים?
האובדנות משוערות כחציית הסבל לרף הבלתי נסבל - ברגע שנכבה הגרעין האחרון של תקווה (Shneidman). משערים כי היא נובעת מאובדן צורך או היבט בסיסי של האדם, כמו חלום או משמעות.
# תיאוריות בתחום האובדנות
תחום האובדנות נחקר מאוד - בשל החשיבות, העניין, וחוסר הזמינות של המתאבדים (לא בדיוק אפשר לשאול אותם). הרבה מהנותרים מאחור מופתעים מהאובדנות, שנוחתת עליהם כרעם ביום בהיר - *ידעתי שזה גרוע אבל לא כל כך גרוע*, וכדומה. מהפתאומיות של אובדנות קשה מאוד למנוע אותה, ולכן תיאוריות שונות מנסות לגשר על הפער הזה - בין המחשבות על המוות והתלונות, שנפוצות בקרב כולם, להתאבדות בפועל - שנדירה בהרבה.
לעומת שניידמן, אורבך ועמ' סבורים כי האובדנות אינה תוצאה של כמות הכאב אלא הדרך בה מווסתים אותו, בעזרת מושג העצמי והערך העצמי (self-concept). הרי קשה מאוד לכמת כאב, בוודאי לרמה שיחצה סף מסוים. אבל מהו מושג העצמי? זהו מושג מורכב ומבני. הזהות שלנו מורכבת רכיבים רבים - התפקידים שלנו בחיים (אח, חבר, עובד...), היכולות שלנו, התכונות שלנו, ועוד היבטים רבים שכאלה, ששזורים אחד בשני. פגיעה באחד המרכיבים האלה היא קשה, אבל אם הזהות שלך מספיק מורכבת - משהו אחר יתפוס את המקום, והאדם יתאושש. מנגד, אם הזהות שלך בעיני רוחך פחות מורכבת - למשל, אתה תופס את עצמך בעיקר כבעל-עסק, פגיעה באחד ההיבטים האלה תרסק את הזהות העצמית - אם אתה בעל עסק והעסק שלך קורס, מה נשאר? כמות פחותה של היבטים תוביל למשקל גדול יותר על כל היבט.
בעיניי אורבך, הקישור בין ההיבטים השונים הוא הגורם המגן. אם אתה תופס את עצמך כבעל יכולת משום שיש לך מקצוע, ויכולת מסוימת, ומערכות יחסים מסוימות, אובדן של אחד מההיבטים האלה לא ירסק את תפיסת העצמי שלך כבעל יכולת. אם אתה שקוע כל כולך בקריירה, אובדן מקום העבודה יהווה פגיעה אנושה בתפיסת העצמי שלך כבעל יכולת, ולערך העצמי שלך.
מרחיב על כך תומס ג'וינר[^40], בתיאוריית הערכת האובדנות שלו. איך אנחנו יודעים שאדם שרוי בסכנה אובדנית? ישנם כמה גורמים:
1. פגיעות - האם האדם ניסה להתאבד בעבר? האם הוא מאוכלוסייה פגיעה? סובל מדיכאון או הפרעה אחרת?
> זהו עיקרון מפתח בפסיכולוגיה: התנהגות עבר היא מנבא מאוד, מאוד חזק.
{.is-warning}
2. גורמי דחק\לחץ - כשלונות, מצוקה חמורה, שינוי שלילי משמעותי
3. ממשות - האם המחשבות האובדניות תכופות? האם יש תוכנית? אמצעים קטלניים? האם יש צעדים מקדימים? גורם מונע?
# הבחנה בין אובדנות לפגיעה עצמית
לא כל אדם שפוגע בעצמו הוא בעל כוונה קטלנית.
ישנה גם **פגיעה עצמית** - כאמצעי למטרה מסוימת - כמו להעביר לסביבה מסר, או לשם השחתה עצמית.
ב90% מהמקרים[^41], פגיעה עצמית היא באמצעות בליעת כמות גדולה של כדורים. זהו מעשה פומבי ובאופן יחסי לא קטלני[^43] - ולכן יש סיכוי גבוה שימצאו את האדם ויעזרו לו[^42]. אלו שפוגעים בעצמם כתקשורת לסביבה מעדיפים את האמצעי הזה מהסיבה הזו.
פגיעה עצמית היא גם, כמובן, מנבא לאובדנות - גם פגיעה עצמית בכוונה לא קטלנית מנבאת ניסיון קטלני.
המטרה בפגיעה עצמית, באופן מאוד עקום, היא לעיתים להגברת קשר - לשם הכרה בכאב, או סיום, או קריאה לעזרה מצד הסביבה. זוהי התנייה רבת עוצמה, משום שהאמצעי הזה לרוב עובד - רצית תשומת לב, והנה - קיבלת. ההתנייה הזו יוצרת בעיה בטיפול, משום שזה חיזוק חיובי. הטיפול כיום נסוב סביב DBT - Dialectical Behaviour Therapy - שמנסה לנתק את הקשר הזה בין הפעולה לחיזוק. הטיפול דורש מהמטופלים, למשל, להצהיר על כל ניסיון פגיעה עצמית, ואם ישנו כזה - הוא יתמקד אך ורק בו ובניסיון למנוע אותו עד שייפתר; הוא מנסה להתייחס למצוקה באופן אמפתי, ולמנוע בפועל את הניסיון, לגמרי במנותק - כדי לא לחזק את הקשר בין הרגש למעשה.
מטרה נוספת לפגיעה עצמית היא השחתה עצמית - פגיעה לא לשם תשומת לב, אלא לשם השחתת הגוף כאמצעי לויסות כאב נפשי. הפגיעה לרוב תהיה במקום נסתר, ובצורה עדינה יותר - כדי להסתיר מהסביבה. הפגיעה לשם השחתה עצמית היא עניין פרטי לגמרי.
> המלצה: *חיים קטנים* - ספר קריאה (קשה), שקשור בפגיעה עצמית.
{.success}
לרוב, מהלך השחתה עצמית מתחיל מאירוע שלילי, ממשיך לתקופה דיסאסוציאטיבית (קהות רגשית, ניתוק מהעצמי, תחושה של צופה מבחוץ), פגיעה עצמית - ותחושת הקלה או אפילו התרוממות רוח (*זה עוזר לי להרגיש*, *הכל נעשה ממוקד, עוצמתי, חי*).
ההשחתה העצמית עוזרת לשבור את הנתק מהמציאות, ולצמצם את הכאב הנפשי - שקשה לאבחן ולתמלל - לכאב גופני נשלט, פשוט ומאשרר.
זוהי התנהגות שמתקבעת כחיזוק שלילי שקשה להכחיד, ושנוטה להחמיר - כי סף הכאב עולה. עם הזמן, הפגיעה העצמית מובילה להתמכרות, להקצנה - עד כדי סיכון של ממש.
[^40]: טל ממליצה בחום - היא אומרת שהכתיבה ברורה והכלים רבי ערך.
[^41]: נפוץ במיוחד בקרב נערות מתבגרות.
[^42]: אם הניסיון מגיע לכדי מיון, הוא נספר ברשויות כניסיון התאבדות.
[^43]: אם כי כרוך בנזק אדיר לבריאות.