4.9 KiB
title, description, published, date, tags, editor, dateCreated
| title | description | published | date | tags | editor | dateCreated |
|---|---|---|---|---|---|---|
| גוף, תודעה ועולם | true | 2024-06-06T10:14:01.764Z | markdown | 2024-06-06T09:57:58.130Z |
מאמר {.is-info}
האמת כאימון
הפילוסופיה של ניטשה מתכתבת עמוקות עם תפיסת הזן, ברעיון הניהיליזם האקטיבי - התפיסה שדורשת לנהל את החיים כשדה-ניסוי, אימון בלתי-פוסק באמת - לא אמת חיצונית ומוחלטת אלא אמת פנימית. הערעור הבלתי-פוסק של אותה אמת יהפוך אותנו, אומר ניטשה, למאסטרים של אמת, היכולת להסתכל באומץ אל הריק, להבין שאין אמת מוחלטת ואובייקטיבית, ולהתמקד במקום באמת אישית - האמת שלי. מאסטרים שכאלה אי אפשר לגדל - אין שיטה כזו או אחרת - מאסטרים כאלה רק צומחים; הפעולה שלהם היא אמת, והבחינה הבלתי-פוסקת שלהם היא להיות אמיתי.
One comes only so close to truth as one’s strength allows one’s courage to dare advance. Knowledge, saying “yes” to reality, is just as much a necessity for the strong as are, for the weak (inspired by weakness), cowardice and flight from reality—the “ideal” . . . They are not free to know: decadents need the he, it is one of the conditions of their preservation. (EH III BT, 2)
התפיסה של ניטשה בזה לאידאלים, ולרלטיביזם - אין אמת מוחלטת, יש רק אמת דינאמית ומשתנה - אבל אמת בכל זאת, במלוא מובן המילה. זה לא שיש אמת שלי ואמת שלך והן שוות ערך: יש את האמת השלי, שדורשת תיקוף וערעור מתמיד, ואם בתוכה האמת שלך שגויה - עליי להכיר בכך, לחיות את האמת שלי, לפעול לפי האמת שלי.
האמת כדרך
המחשבה הניטשיאנית, כמו גם המחשבה הסינית, דוחים את הרעיון שישנו איזשהו מסך עשן שעלינו להסיר - כמו שטוענים במערב, ובפילוסופיה ההודית. הן לוקחות את האמת ככלי שימושי שמאפשר לנו לתפוס את המציאות - אנשים שלא מחפשים אמת אלא דרך, לא מה נכון אלא מה עושים. זוהי פילוסופיה של חיפוש דרך, לעומת פילוסופיה של חיפוש אמת. הרעיון הוא לא לחשוף איזשהו רובד נסתר של המציאות, אלא לאמץ את התפיסות שיאפשרו לי להתנהל בעולם דינאמי, משתנה ולא ברור. אין במציאות שום דבר רוחני, נסתר, עמוק - המציאות היא מה שדופק בדלת, והסינים וניטשה דורשים להתמודד איתה כפי שהיא מציגה את עצמה. זה לא לדעת על העולם, אלא השתתפות פעילה בעולם - באמת.
מורה הודי מספר על מלומד ששט על גבי ספינה באוקיינוס ההודי. ערב אחד מגיע נער הסיפון ומוצא אותו קורא. מה אתה קורא?, הוא שואל. אסטרונומיה, משיב המלומד. ואללה, לא שמעתי על זה בחיי, משיב נער הסיפון, והמלומד מטיח בו, בזבזת את חייך. כך קורה ערב אחרי ערב, כשכל פעם המלומד קורא בנושא אחר, ונער הסיפון בור לו לחלוטין. ערב אחד, מגיע נער הסיפון למלומד ושואל אותו - אדוני המלומד, אולי בקריאתך שמעת על שחייהלוגיה? מעולם לא, משיב המלומד. ובכן, זוהי תורת השחייה. הספינה טובעת, ואין מספיק חגורות הצלה - אנחנו נותנים אותם רק למי שיודע לשחות. בתמצית, ללמוד ולחפש זה טוב ויפה, אבל המציאות דופקת בדלת, וצריך לדעת לשחות.
לינג'י
לינג'י ייקסואן (~866 לספירה) ייסד את אחד הרעיונות החשובים והדומיננטיים בזן -
There's no Buddha, no Dharem no practice, no enlightenment If you meet the Buddha, kill the Buddha
לינג'י כופר בזן כתורת שחרור, ואומר במקום שהחיפוש הוא בעיה - הוא מניח שיש איזה משהו בחוץ שחסר לנו. לינג'י אהב ללעוג לבודהות ולתורה הבודהיסטית - כדי להראות לתלמידיו שבסוף אלו רק מפות, ולא דבר מוחלט ומקודש - כלים שאנו נוטים לבלבל כדברים מוחלטים.