103 lines
7.3 KiB
Markdown
103 lines
7.3 KiB
Markdown
---
|
||
title: וילארד וון אורמן קווין
|
||
tags:
|
||
- שנה_ג
|
||
- פילוסופיה
|
||
- לוגיקה
|
||
- קווין
|
||
- אמפריציזם
|
||
- לואיס
|
||
---
|
||
## שלילת המודאליות של קווין
|
||
|
||
[Quine](https://en.wikipedia.org/wiki/Willard_Van_Orman_Quine) היה אחד מהפילוסופים האמריקנים הגדולים בכל הזמנים.
|
||
|
||
|
||
קווין הושפע מאוד מקארנפ, מ[הפוזיטיביסטים הלוגיים](/פילוסופיה/לשון/פוזיטיביים), כאשר האחרון היה בטוח שהראשון ממשיך אותו, בעוד שהראשון היה בטוח שהוא מפריך את האחרון. הוא התעניין במושג ה*הכרח*, אבל לא במובן האנליטי שקארנפ חקר אותו.
|
||
|
||
קווין תוקף חזיתית את מושג ה*אפשרות*, ומכתיר אותו כלא-לגיטימי - לא בפילוסופיה, ולא במדע.
|
||
|
||
אנחנו משתמשים *המון* במושג האפשרות, לרוב במובן שלילי (*אין מצב שאני עובר את כל מועדי א'*[^1]). אבל קווין דוחה אותו לאור הבעיה ב**אינדיוידואציה של ישים אפשריים**.
|
||
|
||
חשבות על השאלה -
|
||
|
||
!!! is-info ""
|
||
כמה אנשים שמנים יכולים לעמוד בפתח הדלת הזאת?
|
||
|
||
וכמה מהם הם קירחים?
|
||
|
||
למושג **אנשים שמנים אפשריים** אין *אינדיוידואציה* - איך אנחנו אמורים לדעת אם הם קירחים?
|
||
|
||
על זאת קווין אמר -
|
||
|
||
> No entity without identity
|
||
>
|
||
> אין ישות ללא זהות
|
||
|
||
|
||
|
||
אני לא יכול להגיד שמשהו קיים אם אני לא יכול לברר כל תכונה שלהם - איני יכול, *באופן עקרוני*, לדעת כמה מהאנשים השמנים הם קירחים. אם אין אינדיוידואציה, האובייקטים האלה לא קבילים!
|
||
|
||
|
||
<small>כמה נכנסים?</small>
|
||
|
||
|
||
|
||
לכאורה יש עוד שימוש במושג ההכרח -
|
||
|
||
!!! is-info ""
|
||
אם X נמר, אזי **בהכרח** יש לו חברבורות
|
||
|
||
אם אני אנבח את כל הנביחות שלי, אז **בהכרח** אהיה נבוח
|
||
|
||
|
||
אבל, קווין יגיד, אפשר לזרוק כאן את מושג ההכרח ולהגיד -
|
||
|
||
!!! is-info ""
|
||
לכל הנמרים יש חברבורות
|
||
|
||
בכל מקרה בו אני נובח את כל הנביחות שלי, אני נבוח
|
||
|
||
|
||
<small>חברבורתיים בהכרח?</small>
|
||
|
||
והנה עשינו רדוקציה ונפטרנו ממושג ההכרח. האם האסטרטגיה הזו עובדת?
|
||
|
||
|
||
דברים כמו - *סוכר בהכרח מסיס במים* - נהפכים לדברים כמו - *חומר מסיס אם בכל פעם ששמים משהו מסוגו במים הוא מתמוסס*. לא ברור שאנו זקוקים בכלל למושג ההכרח.
|
||
|
||
הכיוון של קווין הוא אמפריציסטי, כמו של [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) - *איפה יש אפשרות או הכרח בעולם?* השימוש האמיתי שלהם הוא קישור בין אירועים - לא ישים מטאפיזיים של ממש: יש לנו רק אירועים, ש*אנחנו* מקשרים בדימיון ([בעיית האינדוקציה](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#בעיית-האינדוקציה)). כל מה שהמדע יכול לעשות הוא לבחון היפותזות.
|
||
|
||
לא ברור שיש בכלל הגדרות בלי תיאוריה - ולכן אין הכרח: תמיד יש תלות במה שיש בעולם. נהוג לומר שקווין *ערער על ההבחנה בין האנליטי לסינתטי* - מה שאמיתי בהגדרה ומה שאמיתי כי הסתכלנו וראינו: קווין מערער על זה שיש בכלל משהו אמיתי בהגדרה, ולכן התנגד מאוד ל[לוגיקה מודאלית](./מודאלית)[^2]
|
||
|
||
## הריאליזם המודאלי של לואיס
|
||
|
||
תלמיד אחד של קווין היה [דוויד לואיס](https://en.wikipedia.org/wiki/David_Lewis_(philosopher)), שהגה את תזת ה**ריאליזם המודאלי**, ההפוכה לגמרי, שאומרת ש**כל העולמות האפשריים קיימים** - בדיוק כפי שהעולם שלנו קיים! וזאת בהצדקה שאין לנו חלופה או תזה טובה יותר.
|
||
|
||
איך אפשר לדבר בכלל, שואל לואיס, על אפשרויות חלופיות מבלי לערב עולמות אפשריים? ומבלי שהם קיימים, *אפשרי* הוא סתם מושג לא מפוענח כזה: תיאורים כמו *מצבים אפשריים* כבר מניחים מודאליות.
|
||
|
||
מושג האפשרות, הוא אומר, הוא **אינדקסיקל** - מושגים שנקבעים על ידי הקשר. למשל, כש*אני* אומר אני, אני מתכוון *אליי*, אבל כשרע אומר *אני* הוא מתכוון לרע, כמו גם כשאנחנו אומרים *עכשיו*. באותו האופן, כשאנחנו אומרים *ממשות*, אנחנו מתכוונים *לממשות הזו*, בעולם אפשרי אחר הם *ממשיים שם*.
|
||
|
||
ומה בעניין האנשים השמנים שלנו? לואיס לא מרשה מעבר בין העולמות האפשריים האחרים: *בעולם הממשי האחר* יש להם תנאי ממשות אחרים, אבל בעולם הממשי *שלנו* אין תנאי ממשות כאלה: החטא של קווין, הוא אומר, הוא הנחת מעבר בין העולמות האפשריים.
|
||
|
||
!!! success "ראו גם"
|
||
|
||
[Cοunterpart Theory (Lewis)](https://en.wikipedia.org/wiki/Counterpart_theory)
|
||
|
||
בכך משתלם היפוך שלם במעמד של המטאפיזיקה - קארנפ וקווין התנגדו מאוד למטאפיזיקה, וקריפקה ולואיס הציפו אותה לפני השטח, עם השלכות פילוסופיות מאוד משמעותיות.
|
||
|
||
## עמדת הביניים של קריפקה
|
||
|
||
קריפקה מציע פשרה: העולם הממשי הוא רק זה, והעולמות האפשריים הם רק מה שיכל להיות. עולמות אפשריים הם פשוט אוסף כל השיפוטים (פרדיקטים) שמרכיבים אותו. המסקנות שהוא גוזר מכך הן לא ברורות מאליהן.
|
||
|
||
מאז [קאנט](), מזהים [הכרח עם אנליטיות](). קריפקה מתווכח עם הזיהוי הזה. למשל:
|
||
|
||
!!! is-info ""
|
||
מים הם Η2Ο
|
||
|
||
זהו משפט **הכרחי** (*כל* המים הם H2O), אבל **אפוסטריורי** (היינו צריכים לגלות את זה).
|
||
|
||
דוגמה נוספת היא *הזומבי של הפילוסוף*. נניח ויש אנשים שנראים, מתנהגים ופועלים כמונו - אבל אין להם *נפש*; הם חסרי [תודעה](/פסיכולוגיה/תודעה#הזומבי-של-הפילוסוף). זו עמדה לא רחוקה מ[מטריאליזם](/פילוסופיה/טבע#פיזיקליזם-כבסיס-המדע).
|
||
|
||
[^1]: ףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף (צוחק בלא עשיתי מועד ב' אף פעם)
|
||
[^2]: ולמרות זאת, תמך ב והמליץ על [קריפקה](./קריפקה), שהיה תלמיד שלו. |