107 lines
9.0 KiB
Markdown
107 lines
9.0 KiB
Markdown
---
|
||
title: ראיות לקיום האל
|
||
description:
|
||
published: true
|
||
date: 2024-05-09T12:14:37.965Z
|
||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת
|
||
editor: markdown
|
||
dateCreated: 2024-05-09T11:27:06.000Z
|
||
---
|
||
|
||
|
||
|
||
> [טקסט (אנסלם - פרוסלוגיון](/פילוסופיה/דת/אנסלם_-_פרוסלוגיון_2-3.pdf), [טקסט (אקוונוס - חמשת הדרכים)](/פילוסופיה/דת/תומאס_אקווינס_-_חמשת_הדרכים_(בעיקר_שלושת_הדרכים_הראשונות).pdf)
|
||
{.is-info}
|
||
|
||
|
||
הרבה הוגים פילוסופים מתעקשרים לדון בהוכחות לקיום או אי-קיום האל. [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#היגיון-שני-הוכחות-לקיום-האל), [אנסלם](/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם#הוכחות-לקיום-האל), [אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס) ורבים אחרים מככבים בתחום - כאשר שתי הראיות העיקריות הן **הראייה הקוסמולוגית** וה**ראייה האונתולוגית**.
|
||
|
||
יש כמה דרכים להוכיח את קיום האל:
|
||
|
||
- טיעונים **דדוקטיביים** - מהכלל אל הפרט
|
||
- טיעונים **אינדוקטיביים** - מהפרט אל הכלל
|
||
- טיעונים **אבדוקטיביים**[^1] - המסקנה היא ההסבר הטוב ביותר
|
||
|
||
ככלל, רוב הטיעונים בפילוסופיה בכלל ובפילוסופיה של הדת בפרט הם אינדוקטיביים או אבדוקטיביים.
|
||
|
||
המסקנה - קיום האל - היא לרוב לא **הוכחה**, אלא **ראייה** - לא מסקנה מעבר לכל צל של ספק, אלא ההסבר הכי סביר, שהכי קל לקבל.
|
||
|
||
|
||
מה הן מראות? מי זה ומה זה אלוהים?
|
||
בגדול, יש שני סוגים - אלוהים פילוסופי, או אלוהים מקראי. תיאולוגים ופילוסופיים אולם חולקים את המונח **אל**, אבל יש פער בינו לבין האל התאולוגי. חשוב לשים לב בכל ראיה - על איזה מן אלוהים אנחנו מדברים.
|
||
|
||
חלק מההוכחות מניחות אל מסוים, בהגדרה, ואז מנסות לאשרר אותה, ואחרות יתבססו על ראיות ויגזרו מהן את קיום האל[^2].
|
||
|
||
יש בדיון אי-הוגנות מובנית. איך מוכיחים שקיים ברבור שחור? מצביעים על אחד ואומרים, *הנה!*. איך מוכיחים שלא קיים ברבור ורוד? לא מספיק שלא ראית כזה - לך תוכיח!
|
||
|
||
לכן, כמו שאמרנו, קשה יותר בהרבה להוכיח *שאין* אלוהים, ויש פחות הוכחות כאלה.
|
||
|
||
ועכשיו, צוללים.
|
||
|
||
# הראייה הקוסמולוגית
|
||
הוגים כמו [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), [אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס), [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) (הבולט מביניהם בתחום) וויליאם ראו (Rowe)[^3].
|
||
|
||
## הגרסא הגרועה
|
||
גרסא פשוטה ודבילית של הטיעון:
|
||
|
||
- לכל דבר יש סיבה ([עקרון הטעם המספיק](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#עקרונות-השכילה-הסתירה-והטעם-המספיק) - יש סיבה שכך הוא ולא אחרת)
|
||
- העולם קיים והוא דבר (ההנחה האמפירית הזולה של הטיעון הזה)
|
||
- לכן, יש סיבה לעולם
|
||
בום, יש אלוהים.
|
||
|
||
> גרוע! יש פה הנחה סמויה שהסיבה היא אלוהים, וגם - *מה הסיבה לאלוהים?* למה עצרנו פה?
|
||
{.is-danger}
|
||
|
||
אוקיי, אבל רגע. בואו נשכלל.
|
||
|
||
- לא יכולות להיות שרשראות סיבתיות אינסופית או מעגלית.
|
||
הרי כל שרשרת חייבת להתחיל מאיפושהו - אחרת הכל תלוי באוויר.
|
||
|
||
- לכן, יש סיבה ראשונית.
|
||
|
||
> אבל רגע! אמרנו ש**לכל דבר יש סיבה**, ואז אנחנו מגיעים לסיבה ראשונית - **סיבה בלי סיבה?** צולע! הטיעון אכל את עצמו!
|
||
{.is-danger}
|
||
|
||
איך אפשר להימנע מהמסקנה הצלועה הזו, ולפתור את הבעיה?
|
||
|
||
## הגרסא הלא-גרועה
|
||
ישנן שתי סוגים של עובדות - עובדות *קונטינגטניות* (אולי הברבור הזה שחור, אולי ורוד), ועובדות *הכרחיות* (כל רווק הוא לא נשוי - *אתה לא יכול לפגוש רווק נשוי במכולת*). אי אפשר לשאול *למה* רווק הוא לא נשוי - הוא פשוט לא, בהגדרה - לא צריך להסביר את זה.
|
||
|
||
את ההנחה הראשונה ננסח כ:
|
||
|
||
- לכל דבר *קונטינגנטי* יש סיבה
|
||
- קיום העולם הוא קונטינגנטי
|
||
- חייבת להיות לכך סיבה
|
||
- שרשרת סיבתיות *קונטינגנטית* אינה יכולה להיות אינסופית
|
||
בשרשרת קונטינגנטית - השרשרת עצמה צריכה הסבר - הסבר *הכרחי* שמתחיל אותה.
|
||
|
||
- וההסבר הזה? גבירותיי ורבותיי, אלוהים[^4].
|
||
אנחנו לא יודעים עליו *כלום* - רק שהוא ישנו.
|
||
|
||
אבל יש פתח נוסף.
|
||
|
||
## עקרון הטעם המספיק
|
||
|
||
[דיוויד יום](/פילוסופיה/חדשה/יום)[^5] אומר שעקרון הטעם המספיק נשען על *סיבתיות* - אבל אין לנו בכלל את הכוח להשתמש בסיבתיות כזו בדבר משהו שהוא *מחוץ למערכת*. אנחנו יודעים שלדברים פרטניים צריכה להיות סיבה למה הם כפי שהם, על סמך הניסיון. אבל להשליך את זה על משהו גדול כמו *המציאות*, *האל* - מה הניסיון שלנו שווה שם? מתוקף מה אנחנו משליכים את העקרון הזה לשם? איזה ניסיון יש לי על קיום היקום?
|
||
|
||
ישנו ויכוח מפורסם של ראסל ברדיו הבריטי עם כומר. ראסל אומר לכומר, *ראסל קיים כי לראסל יש אמא. אמא של ראסל קיימת כי לאמא של ראסל יש אמא*. אם נמשיך ככה, המסקנה המתבקשת היא שלמין האנושי בכלל יש אמא - שזו מסקנה מגוחכת, לדעתו. לפיכך מציג ראסל את אלוהים כ*עובדה שרירותית* (brute fact).
|
||
|
||
רוב הראיות הקוסמולוגיות מקבלות את עקרון הטעם המספיק - ובאיזשהו מובן, נופלות על זה[^5].
|
||
|
||
## הטיעון של Rowe
|
||
Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינסופית - בטענה של, אם לכל דבר יש סיבה - למה צריך להמשיך? דמיינו משהו כזה -
|
||
|
||
> מגיע בנאדם ושואל אתכם *איפה האוניברסיטה*. אתם הולכים ומראים לו - *הנה, פה בניין הסנאט, ופה בית הסטודנט, ופה בניין פסיכולוגיה, ופה הארומה ו...*. אם תראו לו הכל, למה לו לשאול - *איפה האוניברסיטה?*
|
||
|
||
## נגד הפאטאליזם
|
||
אם הסיבה הראשונית היא הכרחית, ויש ממנו סיבתות אחרות - הרי שגם ב' הכרחי, ואז בעצם כל השרשרת הכרחית. מאיפה הקונטינגניות? מאיפה לנו שהכל לא קבוע מראש באופן מוחלט, כגורל? העמדה שהכל הכרחי נקראת **פאטאליזם** - גרסא קשה של **דטרמיניזם** - והיא טוענת ש*ה כ ל* קבוע מראש.
|
||
|
||
יש הוגים שמקבלים אותה - לרבות [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) ו[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) - אבל אין ספק שזו עמדה מפחידה, שהרבה פילוסופים רוצים להתפתל החוצה ממנה.
|
||
|
||
|
||
[^1]: תחשבו על זה כמו בלשים - בהינתן בראיות האלו והאלו, ההסבר הכי טוב למה שקרה זה זה (*הוא הרוצח!*).
|
||
[^2]: דמיינו שאתם חושבים על איזו חיה עם כל מיני מאפיינים - הוא ככה וככה והוא ירוק והוא נובח - ואז אתם הולכים לחפש כזה. מצד שני, אפשר למצוא עקבות של *משהו*, ואז לנסות להתחקות עליהם ולהבין מה זה.
|
||
[^3]: ורבי יצחק, בגרסא מאוד מטופשת שלה - נועם מסיר אחריות
|
||
[^4]: שימו לב שההוכחה לא מוכיחה אל אחד בהכרח
|
||
[^5]: אתאיסט בריטי חריף וזחוח, לפי נעם
|
||
[^6]: ומצד שני, יום עצמו הגיע למסקנות הקשות שלו על סיבתיות, ואז התעלם מהן לחלוטין (מה אני אעשה בחר בבוקר) - אז אפשר להפיל את יום, דרך יום... |