2.4 KiB
title, description, published, date, tags, editor, dateCreated
| title | description | published | date | tags | editor | dateCreated |
|---|---|---|---|---|---|---|
| יום | true | 2024-06-09T10:36:00.873Z | פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, יום | markdown | 2024-06-09T10:26:35.513Z |
מבוא {.is-info}
דוויד יום, כמו כל הפילוסופים לפניו ב300 שנים האחרונות, מבכה את מצבה של הפילוסופיה ומפנה את מושא החקירה פנימה, לטבע האדם. הוא כתב את מסכת על טבע האדם בגיל 26, ובה הוא מצהיר על השיטה שלו - ניסיון לבסס טבע מהימן לטבע האדם. אולם, יום מכונה הספקן - לאור המסקנות הקשות שהוא מגיע אליהן. יום עומד לחקור את טבע האדם באופן אמפירי לחלוטין, אך כמו ברקלי, הוא יוצא בגלוי כנגד לוק ומיישם את השיטה של לוק בצורה עקבית יותר.
יום נבדל ברעיון האידאה לעומת לוק. היכן שלוק (ודקארט) מגדיר אידאה ככל תוכן מנטלי, יום מבחין בין כמה סוגים של תפיסות - רשמים ואידאות1 . הרשמים הם הרבה יותר ממשיים, עוצמתיים יותר מהאידאות.
| תפיסות | |
|---|---|
| רשמים | אידאות |
| עוצמתיים | דהויות - שיקוף חיוור של הרשמים |
| תחושות | מחשבות |
| רגשות | |
| פשוטים\מורכבים | פשוטה\מורכבת |
יום, כמו לוק, אינו מתעסק כלל באונטולוגיה; אני לא יודע מאיפה מגיעים הרשמים, ואם הם ישנם או אינם. כשהוא פוקח את העיינים ונגלית לו תמונה, זהו רושם; אם אעצום את עיניי ואמשיך לראות את התמונה בעיניי רוחי, מה שתיוותר היא האידאה - והרושם חולף. האידאה של התמונה תהיה העתק דהוי יותר של אותו הרושם. הרשמים חולפים כמעט מיד, אבל האידאות נתונות לנו למשך הרבה יותר זמן.
-
ומשם לעוד הרבה מאוד תתי-קטגוריות. ↩︎