study/כלליים/יוונית/תחביר (מורחב).md

## מבוא לתחביר היווני

תחביר היווני עוסק באופן שבו המילים מתחברות למשפטים ולמבנים מורכבים יותר. בעוד שתורת הצורות עוסקת במבנה המילים הבודדות, התחביר מתמקד ביחסים ביניהן ובחוקים הקובעים כיצד הן מתארגנות למשפטים בעלי משמעות.

יוונית עתיקה מתאפיינת בתחביר גמיש יחסית, המאפשר סדר מילים מגוון, אך עדיין כפוף לחוקים ולמוסכמות.

## מילות קישור ויחס

### מילות קישור (Particulae)

מילות קישור משמשות לחיבור משפטים, פסוקיות או רעיונות. הן חיוניות להבנת היחסים הלוגיים בטקסט.

|יוונית|עברית|הערות|
|---|---|---|
|δέ|ו, אך|בד"כ במקום השני במשפט|
|γάρ|הרי, שכן|מציינת סיבה או הסבר|
|καί|גם, וגם|מחברת משפטים או מילים|
|μέν (...δέ)|אמנם, אולם, מצד אחד... מאידך|יוצרת ניגוד או השוואה|
|ὑπὸ|על ידי|משמשת לציון העושה במשפט סביל|

### מילות יחס

מילות יחס משמשות עם שמות עצם ביחסות שונות כדי לבטא מגוון יחסים לוגיים, מרחביים, זמניים או אחרים.

|יוונית|עברית|יחסה|דוגמה|
|---|---|---|---|
|-|של|Genitivus|Kροίσου (של קרויסוס)|
|περὶ|אודות|Genitivus|περὶ Kροίσου (אודות קרויסוס)|
|πρὸ|לפני|Genitivus|πρὸ Kροίσου (לפני קרויסוס)|
|ἀπὸ|מן|Genitivus|ἀπὸ Kροίσου (מקרויסוס)|
|-|לו, באמצעותו|Dativus|αὐτῷ (לו, באמצעותו)|
|ἐν|בתוך, ב-|Dativus|ἐν αὐτῷ (בתוכו, בו)|
|εἰς (ἐς)|אל, לתוך|Accusativus|εἰς τὴν πόλιν (אל העיר)|
|διά|דרך, בגלל|Accusativus|διὰ τοῦτο (בגלל זה)|

## צורות שלילה

שלילה ביוונית מבוטאת באמצעות מילות שלילה שונות, כאשר הבחירה ביניהן תלויה בהקשר התחבירי.

|יוונית|עברית|שימוש|
|---|---|---|
|ού (οὔ)|לא|שלילה עובדתית|
|ούκ|לא|לפני מילה שמתחילה בנישוף גס (asper)|
|οὐχ|לא|לפני מילה שמתחילה בנישוף רך (lenis)|
|μὴ|לא, אַל|שלילה בציווי, איחול או משפטי תנאי|

### שלילת צורות פועל שונות

שלילת צורות שונות של הפועל מתבצעת באופנים שונים:

- **שלילת חיווי (Indicativus)** - באמצעות ού:
    
    > ού θαυμάζω (אינני מעריץ)
    
- **שלילת ציווי (Imperativus)** - באמצעות μή:
    
    > μὴ λέγε (אל תאמר!)
    
- **שלילת מתמשך (Infinitivus)** - באמצעות μή:
    
    > τὸ μὴ ἔχειν (אי-ההחזקה, ה"לא להחזיק")
    
- **שלילת תנאי** - באמצעות μή:
    
    > εἰ μὴ λέγεις (אם אינך אומר...)
    > 
    > εἰ μὴ ἠκουσατε (אם לא שמעתם...)
    

## מבנים תחביריים יסודיים

### כינוי רומז חלש

כינוי רומז יכול לשמש לא רק כמצביע על אובייקט מסוים, אלא גם כחיבור בין משפטים או רעיונות.

> πείθοθσι τοὺς νέους, οί δὲ ἀκούσι
> 
> הם משכנעים את הצעירים, ואלה שומעים...

---

> καὶ ἄλλα ἰερὰ καὶ τὸ ἐν Δελφοῖς
> 
> גם מקדשים אחרים וגם זה בדלפי

### שייכות לא-נתיקה

שייכות יכולה להיות מבוטאת באופן תמציתי באמצעות מבנים שונים:

> τοῖς ... λόγοις πείθουσι
> 
> הם משכנעים בדבריהם (מילולית: "ב-הדברים משכנעים")

### לוואי מגדיר

לוואי מגדיר משמש להגדרה או צמצום של שם עצם:

> ὁ τοῦ δήμου ἐχθρός
> 
> אויב העם

בצורת בינוני:

> οἰ ὑπὸ τοῦ ζέωου φυλαττόμενοι νέοι καθεύδοθσιν
> 
> הצעירים הנשמרים על ידי מארחם ישנים

### לוואי מצב

לוואי מצב מתאר את מצבו של אובייקט במשפט:

> τὸν Κροῖσον ζωὸν λαμβάνει
> 
> תופש את קרויסוס (בהיות קרויסוס) חי

בצורת בינוני:

> οἰ νέοι καθεύδοθσι φυλαττόμενοι ὑπὸ τοῦ ζέωου
> 
> הצעירים ישנים בהישמרם (בהיותם נשמרים) על ידי מארחם

### יחסת קניין (Genetivus Possessivus)

יחסת קניין מביעה בעלות או שייכות:

> οὐ θαυμάζω αὐτοῦ τὸν πλοῦτον
> 
> οὐ θαυμάζω τὸν πλοῦτον αὐτοῦ
> 
> אינני מעריץ את עושרו

---

> οὐ θαυμάζω τὸν τοῦ φίλου πλοῦτον
> 
> οὐ θαυμάζω τὸν πλοῦτον τὸν (τοῦ φίλου)
> 
> אינני מעריץ את העושר של ידידי

### ציון הכלל/הציבור (Genetivus Partitivus)

Genetivus partitivus משמש לציון חלק מתוך שלם או קבוצה:

> οἰ πλεῖστοι τῶν θεωρῶν \ τῶν θεωρῶν οἰ πλεῖστοι
> 
> רוב (הרבים ביותר מתוך הכלל) התיירים (המתבוננים, הצופים)

## דיבור עקיף

### דיבור עקיף (Oratio Obliqua)

דיבור עקיף מאפשר להביא דברים שנאמרו או נחשבו על ידי אחרים. ביוונית, דיבור עקיף יכול להופיע במספר צורות.

#### א. דיבור עקיף עם צורת מתמשך (Infinitivus)

הנושא של הפועל בדיבור ישיר הופך למושא של פועל האמירה או החשיבה, והפועל עצמו הופך לצורת מתמשך (Infinitivus).

> Σωκράτης φησίν: "ὀ δίκαιος δίκαια πράττει"
> 
> סוקראטס אומר: "הצדיק עושה מעשי צדק"

הופך ל-:

> Σωκράτης φησὶ τὸν δίκαιον δίκαια πράττειν
> 
> סוקראטס אומר **ש**הצדיק עושה מעשי צדק (_את הצדיק לעשות דברים צודקים_)

דוגמאות נוספות:

> Θαλῆς πρῶτος ἔφη: "ἡ σελήνος φωτιζεται ὐπο τοῦ ἠλιου"
> 
> תאלס אמר בימי קדם: "הלבנה מוארת על ידי השמש"

> Σοφοκλῆς ἔφη τὸν πόνον πόνῳ πόνος έφερετο
> 
> סופולקס אומר: "הסבל בסבל מביא סבל"

#### ב. דיבור עקיף כאשר הנושא זהה

כאשר נושא המשפט העיקרי זהה לנושא הדיבור העקיף, מתרחשים שינויים מיוחדים:

> ᾠόμην "μανθάνω"
> 
> סברתי: "אני לומד"

הופך ל-:

> ᾠόμην μανθάνειν
> 
> סברתי שאני לומד

אבל אם יש לנושא תואר:

> ᾠόμην "μανθάνω διαλεγόμενος"
> 
> סברתי: "אני לומד בשוחחי" (התואר נשאר בNominativus)

הופך ל-:

> ᾠόμην μανθάνειν διαλεγόμενος
> 
> סברתי שאני לומד בשוחחי

#### ג. דיבור עקיף עם אינפיניטיב (Accusativus cum Infinitivo / Nominativus cum Infinitivo)

בדיבור עקיף, האינפיניטיב (צורת המתמשך) יכול לייצג פעולות בזמנים שונים:

> οἴομαι τὸν νέον μανθάνειν
> 
> אני חושב (ש)הצעיר לומד

זה יכול לייצג גם:

> οἴομαι ὀ νέος μανθάνει (הווה)
> 
> אני חושב שהצעיר לומד

או:

> οἴομαι ὀ νέος ἐμανθανε (עבר)
> 
> אני חושב שהצעיר למד

### תווית היידוע ככינוי רומז

תווית היידוע יכולה לשמש כמעין כינוי רומז במבנים מסוימים:

> τῶν ἀνθρώπων\ οἰ ἄνθρωποι οἰ μὲν ἀγαθοί εἰσιν, οἰ δὲ κακοί
> 
> מבני האדם\בני אדם, חלק (אלה מצד אחד) טובים, וחלק (אלה מאידך) רעים

οἰ μὲν\ οἰ δὲ = אלו מחד, אלו מאידך

> ἀεὶ διαλέγῃ τοῖς αὐτοῖς νέοις
> 
> תמיד אתה משוחח עם אותם צעירים
> 
> ἀεὶ τὰ αύτὰ λέγεις
> 
> תמיד אתה אומר אותם דברים

### ציון דלעיל ודלקמן

ביוונית ישנה הבחנה חשובה בין התייחסות למה שכבר נאמר (דלעיל) ולמה שעומד להיאמר (דלקמן):

> εἶπον **ταῦτα** πράττειν αὐτος **τάδε** καὶ τὸν φίλον ποιήσειν
> 
> אמר שאת הדברים **דלעיל** (ταῦτα - האלה) עשה בעצמו, ואת אלה-**כדלקמן** (τάδε - האלו) יעשה חברו.

## נושא מתמשך (Accusativus cum Infinitivo)

כאשר מדברים על נושא של פועל מתמשך, היחסה תהיה תמיד בAccusativus - בדומה לדיבור עקיף, אבל לא רק בהקשר זה.

> αἰσχρὸν χρῄζειν τοῦ μακροῦ βίου
> 
> השתוקקות לחיים הארוכים מבישה (מביש להשתוקק לחיים הארוכים)

לעומת:

> αἰσχρὸν ἄνδρα χρῄζειν τοῦ μακροῦ βίου
> 
> ההשתוקקות של גבר לחיים הארוכים מבישה (מביש שגבר ישתוקק לחיים הארוכים)

לוואי מצב (שם תואר, בינוני) לנושא מתמשך (inf.) או שם שמשמש כנושא (גם אם אינו מפורש), יבואו תמיד בAccusativus:

> **καλόν** ἐστι μανθάνειν
> 
> למידה \[היא] נאה (= טוב ללמוד)

> **καλόν** ἐστι **τὸν** μανθὰνοντα μανθάνειν **νέον** ὄντα
> 
> למידת הלומד בהיותו צעיר \[היא] נאה (= טוב שהלומד ילמד בהיותו צעיר)

> καλόν ἐστι μανθάνειν νέον ὄντα
> 
> למידה בגיל צעיר \[היא] נאה (=טוב ללמוד בגיל צעיר)

> οὐ **καλὸν** εἶναι **τὸν ανθρωπον μόνον**
> 
> לא טוב היות האדם לבדו

> ού καλὸν εἶναι μόνον
> 
> לא טוב להיות לבד

## משפטי תנאי

משפטי תנאי ביוונית מבטאים יחס לוגי בין תנאי (במשפט התנאי, או פרוטאסיס) לבין תוצאה (במשפט העיקרי, או אפודוסיס). הצורה של משפט התנאי משקפת את מידת הסבירות או ההיתכנות של התנאי.

### משפטי תנאי כוללים

כאשר מתארים באמצעות תנאי מצב חוזר ונשנה, ולא מקרה מסוים (מנהג, פעולה חוזרת, אמיתות כלליות), התנאי מנוסח באופן מיוחד.

כאשר הפעולה מתוארת בחיווי ללא augment (תוספת), הפועל בתנאי יהיה בצורה החבורה (Coniunctivus), מלווה במילית ἄν הנצמדת ל"אם" (ἐάν, ἤν, ἄν):

> **ἄπας** λόγος, **ἂν** ἀπῇ τὰ πράγματα, μάταιόν τι φαίνεται
> 
> כל דיבור, אם נעדרות הפעולות, מתגלה \[נראה] כהבל.

לעומת מקרה מסוים:

> εἰ ἄπεστι τὰ πράγματα, ὁ λόγος μάταιόν τι φαίνεται
> 
> אם \[במקרה מסוים] נעדרות הפעולות, הדיבור \[באותו המקרה] מתגלה כהבל

**הערה חשובה:** בצורה הזו, הפועל החבור _אינו מביע עתיד!_

לעומת זאת, במקרים מסוימים המשפט הראשי יהיה בצורה של עתיד - שמביע _פוטנציאל_:

> ἄν ἀπῇ τὰ πράγματα, οἱ λόγοι οὐκ **ὠφελήσουσί** σε
> 
> אם תיעדרנה הפעולות \[בכלל], לא יועילו לך הדיבורים

### תנאי בעבר

כאשר הפעולה המתוארת בחיווי כוללת augment (כלומר, בעבר), התנאי יופיע בצורת ייחול (Optativus):

> **εἰ** τις πάνυ γέρων **εἴη**, ἔθουν αὐτον
> 
> אם מישהו _היה_ זקן לגמרי, נהגו להקריב אותו

השוואה בין תנאי מסוים לתנאי פוטנציאלי:

> εἰ σὺ μὴ **ἐποίησας** ταῦτα, ὁ ἀδελφός σου ἐποίησεν
> 
> אם (במקרה מסוים) אתה לא עשית זאת, עשה זאת אחיך \[100% - זה _תמיד_ מה שקרה).

לעומת:

> εἰ σὺ μὴ ἐποίησας \[...] ὁ ἀδελφός ποιήσει
> 
> אם \[יקרה המקרה שקשה להניח שיקרה ו] אתה לא תעשה, יעשה אחיך

## פסוקיות זיקה ופסוקיות זמן מותנות

### פסוקיות זיקה מותנות

פסוקיות זיקה יכולות להיות מותנות, ולהופיע בכל הצורות וההוראות של תנאים. בפסוקית זיקה מותנית, ὄς (אשר, מי ש-) שקול ל-εἴ τις (אם מישהו...):

> ὄς ἄν νοσήσῃ, ἀποκετείνουσιν = ἐάν τις νοσήσῃ, ἀποκτείνουσιν (αὐτόν)
> 
> מי שיחלה, ימות = אם מישהו יחלה, \[הוא] ימות

### פסוקיות זמן ומקום מותנות

פסוקיות זמן ומקום יכולות גם הן להיות מותנות ולהופיע בכל הצורות וההוראות של תנאים. במצב כזה, ὃτε (כאשר) וחבריו שקולים ל-εἴ οιτε (אם פעם):

> δεινὸν οἱ πολλοί, κακούργους ὃταν ʼέχωσι προστάτας = δεινὸν οἱ πολλοί, ἐάν ποτε κακούργους ὃταν προστάτας
> 
> מסוכן ההמון, כאשר יש לו מנהיגים פושעים = מסוכן ההמון, אם פעם \[יהיו לו] מנהיגים פושעים

## Genetivus Absolutus

Genetivus absolutus ("מנותק") הוא צירוף של לוואי מצב (בינוני בלתי מיודע) ביחסת Genetivus, שאינו קשור למשפט בשום קשר תחבירי. הוא משמש במקום פסוקיות זמן, סיבה, תנאי, או ויתור, שנושאן אינו מיוצג במשפט הראשי.

> ὁ παῖς μανθάνει τοῦ **φίλου παίζοντος**
> 
> הילד לומד **בשחק חברו**

כלומר, ללא מילות הקישור _כאשר, מפני ש, אם_, או _אם גם_:

> ὁ παῖς μανθάνει \[ὄτε/ἐπεὶ/εἰ/εἰ καὶ] ὁ φίλος παίζει.
> 
> הילד לומד \[כאשר/מפני ש/אם/אם גם] חברו משחק.

## מבנים תוצאתיים

### תוצאה בפועל ובכוח

המילית ὤστε מציינת תוצאה, אך יכולה לבטא הן תוצאה שהתממשה בפועל והן תוצאה פוטנציאלית:

**תוצאה בפועל** (אחרי ὤστε בא פועל בצורת חיווי):

> σοφός ἐστιν **ὤστε** τοὺς ἄλλους διδλάσκει
> 
> הוא חכם, וכך הוא מלמד את האחרים

**תוצאה בכוח** (אחרי ὤστε בא פועל בצורת מתמשך):

> σοφός ἐστιν **ὤστε** τοὺς ἄλλους διδλάσκειν
> 
> הוא חכם עד כדי ללמד את האחרים